סדרת מאמרים - הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ד | ליל הסדר (א) | פורום אוצר התורה סדרת מאמרים - הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ד | ליל הסדר (א) | פורום אוצר התורה

סדרת מאמרים הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ד | ליל הסדר (א)

למעבר לחלק א'
למעבר לחלק ב'
למעבר לחלק ג'
הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ד' ~ ליל הסדר (א)
מפי הגאון
רבי משה שטרנבוך שליט"א
שנת ה'תשע"ח
בתוספת מקצת הערות ממני הקטן​


כד] צריך ליקח לד' כוסות דווקא יין ש'ערב עליו", [וכמבואר ברמב"ם פ"ז מהלכות חמץ ומצה ה"ט], וכל אחד ישתדל לברר קודם הפסח מהו היין הערב עליו ביותר שייהנה ממנו.

כה] הגברים ישתו לכתחילה יין ולא מיץ ענבים, [היות שמיץ ענבים אינו משכר, ולדעת כמה פוסקים מצווה מן המובחר לשתות לד' כוסות יין המשכר המביא לידי שמחה, ועוד, שמיץ ענבים הוא מפוסטר, ועי' לקמן החששות במפוסטר], אמנם מי שאין ערב עליו שום יין אלא מיץ ענבים בלבד, ישתה מיץ ענבים ולא ידחוק עצמו לשתות יין כשאין היין ערב עליי, שמעיקר מצוות ד' כוסות שתהא השתיה ערבה עליו, [ומצוי לפעמים שבכוס ראשון ושני היין ערב עליו, אך בכוס שלישי או רביעי כבר אין היין ערב עליו לשתותו, ובכה"ג ישתה מיץ ענבים מכוס שלישי והילך, והכל לפי העניין][א].

כו] ישנם הרבה "מיץ ענבים" שיש בהם חומר משמר, והיות שיש מומחים שטוענים שאע"פ שהמייצרים מוציאים לאחר זמן את החומר, מ"מ המיץ ענבים משתנה עי"ז, יש לפקפק אם יוצאים בזה לכתחילה, ועל כן לכתחילה ראוי להשתמש במיץ ענבים בלא חומר משמר.

כז] לכתחילה ראוי לשתות יין שאינו מבושל, [דיין מבוטל לדעת רש"י אין יוצאים בו גם לקידוש, ועי' שו"ע רע"ב ח'], ולכן לא ישתה לכתחילה יין מתוק כיון שהוא מבושל או מפוסטר. אמנם אם רק יין מתוק ערב עליו וכל שאר היינות אינם ערבים עליו, ישתה יין מתוק, ומי שגם יין מתוק אינו ערב אצלו, יקח מיץ ענבים, ואם יוכל לערב רובו יין ומיעוטו מיץ ענבים עדיף, אך אם עדיין אינו ערב לו גם ע"י מזיגה, ישתה מיץ ענבים בלבד.

ונמצא שלכתחילה צריך להקפיד על היין בכמה דברים. א] שיהא ערב עליו. ב] יין ולא מיץ ענבים שאינו משכר. ג] שאינו מבושל או מפוסטר. ואם אפשר כדאי לדקדק במיץ ענבים שאין בו חומר משמר.

כח] ראוי לדקדק לשתות מכוס של מאה וחמישים גרם כדעת החזו"א, ולכתחילה ישתה כולו, ובדיעבד יצא אם שתה רובו. ויש אומרים שצריך לכתחילה לשתות את כל הכוס ובדיעבד רוב כוס, ולכן לכתחילה יש לשתות כל הכוס – וגם אם יש לו כוס יותר משיעור רביעית ישתה את כולו.

כט] המצות יהיו מצות יד דווקא [ועכ"פ בליל הסדר שצריך מצות לשמה], וכן יזהר להפריש חלה קודם הפסח, ויכין ג' מצות שלמים.

ל] מכין לגברים כר כדי להסב בשעת אכילת מצה ושתיית ד' כוסות לצד שמאל. ורבים טועים ומטים את גופם העליון בלא להישען על צידם, ומדמים שזהו הסיבה, אבל האמת שרק אם גופו וראשו נשען על כסא או מיטה או על ברכי חבירו נחשב הסיבה. (וכן איתא בכתובות (קיא א) שישיבה בלי סמיכה עמידה נוחה הימנו), ומצוה ליזהר ולהזהיר על זה[ב].

ודע עוד, דמלבד שישען בגופו, יש לו לפשוט את רגליו לפניו דווקא, שזהו דרך חרות, אבל אם מטה רק את חלק גופו העליון לצד שמאל ואינו פושט את רגליו לפניו אין זה הסיבה כראוי, ומצות הסיבה היא מעיקר חובת הלילה, ולהרבה פוסקים אין יוצאין מצות מצה או ד' כוסות ללא הסיבה, ויש ליזהר לקיימה כדין.

לא] נשים לא נהגו בהסיבה, אמנם יש נוהגים לדקדק שעכ"פ אשת בעה"ב תשב בכסא יפה ומהודר, [דכיון שיסוד מצוות הסיבה הוא לשבת כדרך המלכים א"כ גם מה שיושב על כסא מכובד הוי הידור בקיום מצוות הסבה – שבזה נראה כדרך המלכים טפי, ולכן בזמנינו שאין דרך המלכים להסב ומחמת זה אין הנשים מסיבות, יכולות הנשים עכ"פ לקיים הסיבה בישיבה בכסא מכובד ומהודר כמלכה].

לב] יכין על השולחן כלים נאים של כסף או כלים יקרים, ואף אם אינו עומד להשתמש כהם בסעודה מ"מ יעמדו לפאר את השולחן שיהא כשולחן המלך, וכן לנרות החג יכין נרות נאים ויפים.

לג] בלילה הזה אוצרות השמים נפתחים, והזמן מסוגל להשריש יסודות האמונה ביציאת מצרים, ולא יחמיץ ההזדמנות, ויש נוהגים לברך קודם תחילת הסדר את הבנים והבנות, שזהו עת רצון למעלה שמקבלים אז תפלות בקשות וברכות ויברכם בכל ליבו, וישתדל להקדים הסדר שהילדים לא יישנו, ואשרינו מה טוב חלקינו שאבינו בשמים זיכה אותנו בלילה זו לזכות במצות מצה ומרור וסיפור יצ"מ ועי"ז אנו זוכים להיות קרובים אליו תמיד.

לד] מנהגינו שבליל פסח בעל הבית מקדש וכולם אומרים אתו יחד – האנשים ונשים, דלדעת הסוברים שמעיקר דין ד' כוסות הוא שיהא קידוש על הכוס, א"כ אם השומעים ייצאו קידוש מדין שומע כעונה מהמקדש, יש לצדד שלא נעשה כוסם לכוס של קידוש, [ורק כוסו של המקדש הוא כוס של קידוש וכמו בקידוש של שאר שבתות השנה], ולכן רבים נהגו לדקדק שכולם יאמרו הקידוש על הכוס שלהם[ג].

לה] שותה רביעית שלם בדין ד' כוסות, ולדעת כמה פוסקים עצם שתיית הרביעית יין מועיל לקידוש במקום סעודה. ויכוון לצאת בקידוש מצוות קידוש, ומצוות כוס ראשון מד' כוסות, ומצות סיפור יציאת מצרים בליל ט"ו, [שכשאומר בקידוש "זכר ליציאת מצרים" מקיים מצוות סיפור יצ"מ].

לו] יש שעוררו לא לשתות בכוס ראשון של ד' כוסות שיעור רביעית, ומשום שבזה מתחייב בברכה אחרונה, ולמעשה הלא יש הפסק בין הקידוש לסעודה יותר משעה וחומש ומבטלים ברכה אחרונה, ולכן לדעתם ראוי לשתות בכוס של קידוש רק רוב רביעית, שיוצאין בזה בדיעבד ידי חובת ד' כוסות, וגם אין בזה חשש ביטול ברכה אחרונה (לרוב הפוסקים). אבל הציבור לא חששו לזה, דלא חשיב הפסק כיון שעוסק בהגדה ואין כאן סילוק מהשתיה שהלא ד' כוסות נתקנו על סדר ההגדה, ועל כן אין למהר באמירת ההגדה, שנמצא חומרו קולו שמקילין במצות הגדה דאורייתא.
​

[א] דרשו סימן תעב הערה 34:
ולגבי מיץ ענבים, האם אפשר לצאת בו ידי חובת ארבע כוסות, הורה הגר"מ פיינשטין (הגדה של פסח קול דודי, סי' ג אות ד) שאין לקחתו, משום שאינו משקה המשכר ואינו יוצא בו 'דרך חירות', אבל בחשש סכנה או אפילו כשחושש שלא יוכל לגמור את סדר הלילה אם ישתה יין, לא יחמיר בזה. וכן הורה הגרי״ש אלישיב (שבות יצחק פסח פ״י אות ב) שאין ראוי לקחתו לד׳ כוסות, כיון שאין בשתייתו דרך חירות ואינו יוצא בזה 'ידי חירות', ואף אם קשה לו לשתות יין ושותה מיץ ענבים, מ״מ דעתו (הגדה של פסח על פי פסקיו עמ' 23) שירחוק את עצמו לשתות מיץ מעורב עם יין. והוסיף, שאם מוהל את היין במיץ דינו כיין כל עוד שנשאר בכוס טעם חריפות היין. ובשו"ת אור לציון (ח״ג פט״ו תשובה ד) כתב שלכתחילה ראוי לקחת דוקא יין, משום שמיץ ענבים אינו משקה המשכר ומשמח, ועוד, שבשתיית יין יש 'דרך חירות'. והוסיף, שמ״מ מי שקשה לו יכול לקחת מיץ ענבים, וישתדל שלפחות כוס אחת ישתה של יין, ויכול לערב בכוס מחצה יין ומחצה מיץ ענבים. אבל לנשים יש להקל לכתחילה לשתות מיץ ענבים, ואין להחמיר עליהן לשתות דוקא יין.

והנהגת החזו״א היתה (הלכות חג בחג פי״ט הע׳ 24*, בשם הגר״ח קניבסקי) שאפשר לצאת ידי ד׳ כוסות במיץ ענבים ואין צריך דוקא יין, וכן נהג בעצמו. וכן נהגו הרב מבריסק והרב מטשיבין (תשובות והנהגות ח"ב סי' רמג) לקחת מיץ ענבים לארבע כוסות. וכן הורה הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פסח פ״ט סי״א) שמיץ ענבים דינו כיין לכל דבר, וגם על ידי שתיית מיץ ענבים יוצאים ידי חירות, כי הרגשת חירות היא עיקר שם היין שחייבו לד׳ כוסות, אבל החוזק של היין אינו מעיקר שם יין לענין זה. וכן דעת הגר״נ קרליץ (חוט שני פסח פי״ז ס״ק י) שמיץ ענבים טבעי כשר לד׳ כוסות [וראה שם טעם הדבר], וגם יש בו שמחת יום טוב.

והוסיף הגר״נ קרליץ (שם), שמ״מ גם במיץ ענבים טבעי יש הידור לערב בו יין כדי שיהיה יותר 'דרך חירות', וכן הורה הגר"ש וואזנר (מבית לוי ח"ז עמ׳ לב) שאף הנוהגים לשתות מיץ ענבים, מ״מ לכתחילה יוסיפו לו יין, ובמיץ ענבים טבעי די שיוסיף מעט יין, והגרי״י קניבסקי (ארחות רבנו ח"ב עמ' ס) נהג למזוג את הכוס מחצה יין ומחצה מיץ ענבים מהודר.


[ב] דרשו סימן תעב הערה 11:
ומה שכתב שצריך להטות את הראש, ביאר הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח פי"ז ס"ק ו) שודאי שבנוסף להטיית הראש צריך גם להטות את הגוף, אלא שחידש שאף שתחת גופו יש כרים וכסתות, מ"מ צריך להניח כרים וכסתות גם תחת ראשו, וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג פט"ו תשובה א) שצריך להטות את הגוף, וכן דעת הגרי"ש אלישיב (הגדה של פסח על פי פסקיו עמ' 22) שצריך להטות את ראשו ורוב גופו.

ועד כמה יטה גופו, דעת הגרי"ש אלישיב (הגר"י דרזי בשמו, קובץ והגית גליון 22 ניסן תשע"א, עמ' 35) שיהיה נוטה קצת ולא יטה הרבה במידה שלא ירגיש נוח בישיבתו כך. ובשו"ת אור לציון (שם) כתב שיצדד גופו שיהיה נטוי בין שכיבה לישיבה, שהוא צידוד בזוית של ארבעים וחמש מעלות לפחות.


[ג] ועיין קהלות יעקב.​
 
לחץ כדי להרחיב...
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון