הלכות ברכות - השותה סודה שלא לצמאו | הלכה ומנהג הלכות ברכות - השותה סודה שלא לצמאו | הלכה ומנהג

הלכות ברכות השותה סודה שלא לצמאו (12 צופים)

פסקי תשובות הערות סימן רצט
6. הפוסקים ונו"כ השו"ע סתמו דבריהם ולא פירשו על מש"כ הטושו"ע 'מים', ובספרי זמנינו מצינו לדון אם הם ג"כ בכלל ההיתר, או דלמא דווקא מים שאין בהם טעם וחשיבות כלל, וכששותה שלא לצמאו אינו מברך עליהם, אבל שאר משקין, ואפילו מי סודה, שהשותה אותם אפילו שלא לצמאו מברך עליהם, אינם בכלל ההיתר - שו"ת שבט הקהתי ח"ב סי' קכ"ד. ושו"ר בשו"ת שלמת חיים סי' רע"ג שהמקיל בזה אין גוערין בו.

דן שם לגבי הבדלה.
 
נו, ומה התשובה למעשה?
אתה מתכוין מה ר"א גניחובסקי ענה?
זה היה בדרשה בקידוש בשבת אויפרוף
המסקנה היתה שכלפי החתן אין נידון אם אפשר לברך עליו
כיון שודאי יש לו טעם...
 
זמן רב הוקשה לי הסברא לברך על סודה שהכל מסברת הפסקי תשובות שנהנה מהבעבוע. וצ"ת דלכאו' לא חשיב הנאת גרונו ויל"ע.
הנדון כאן משום דאינו הנאת גרונו מן 'טעם' אלא מן ה'מרקם' [אם כי לא ברירא לי המציאות שאין השפעה בטעם]

אגב, כיו''ב יש לדון גם במים קרים על נפש עייפה, ובזה לכאו' ודאי אין טעם נוסף רק הנאה מקרירותם [אלא א''כ נחלק דצריך חשיבות בגוף הדבר וקור לאו חשיבות בגוף המים הוא, וצ''ע].
 
הנדון כאן משום דאינו הנאת גרונו מן 'טעם' אלא מן ה'מרקם' [אם כי לא ברירא לי המציאות שאין השפעה בטעם]

אגב, כיו''ב יש לדון גם במים קרים על נפש עייפה, ובזה לכאו' ודאי אין טעם נוסף רק הנאה מקרירותם [אלא א''כ נחלק דצריך חשיבות בגוף הדבר וקור לאו חשיבות בגוף המים הוא, וצ''ע].
אף זה בפשטות לא מחייב ברכה , כשם שהמיקר עצמו בנחל לא מברך וצ"ע.
 
אגב, כיו''ב יש לדון גם במים קרים על נפש עייפה, ובזה לכאו' ודאי אין טעם נוסף רק הנאה מקרירותם [אלא א''כ נחלק דצריך חשיבות בגוף הדבר וקור לאו חשיבות בגוף המים הוא, וצ''ע].
אף זה בפשטות לא מחייב ברכה , כשם שהמיקר עצמו בנחל לא מברך וצ"ע.
ודאי שאין עצם הנאת הקירור מחייבת ברכה, אלא הנדון אם זה יכול להחשב הנאה מן השתיה שנהנה שגרונו מצטנן על ידה [כתבתי רק לחדד הדברים אף דברי לי שכ''ת הבין זה מעיקרא ואפ''ה השיב ע''ז].
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון