פסח, חודש ניסן חינוך לד' כוסות קל או קשה???

[עוזי ומגני]

אחר שעוררו על חינוך למצה, יש להעיר על מצוות חינוך לד' כוסות, שלכאו' נראה קל מאוד שהרי הילדים מאוד אוהבים לשתות מיץ ענבים ומבקשים עוד ועוד ...
אולם יש כמה תנאים כדי שיקימו את המצווה:
א. שיהא בכוס רביעית, [אף שסגי להו לשתות כמלא לגומיו דידה], אולם צריך שיהא כוס של רביעית, אמנם מסתבא דסגי בשיעור הקטן, והדבר טעון בדיקה בגביע שקיבל הינוקא מהת"ת או הגן.
ב. דבעי לשתות על הסדר, והוא דין לכתחילה בד' כוסות, ומקובלנו בשם הגרי"ש אלישיב שחינוך הוא דווקא באופן שיוצא את הדין הלכתחילה, וא"כ צריך שיהא על הסדר, ונמצא שצריך להחזיק את הילדים ערים עד אחר ההלל, או דנימא דמי שלא יודע להשאר ער לא הגיע לגיל חינוך של ד' כוסות על הסדר.
ושמעתי עוד אופציה, אלא שיהא יותר קשה, ומעשית יותר אצל העורכים סדר בביתם, שאחר עבדים היינו יעצור את הסדר, ויתן להם לשתות כוס שני, ויטלו ידים ויאכלו כזית מצה, ומרור, ויברכו ברכהמ"ז על כוס ג', ויאמרו חלק מהלל, וישתו כוס ד', ואז יכול להמשיך את הסדר, ואף להשכיב את הקטנים שבהם לישון....

 

[עוזי ומגני]

לאחר עיון נוסף בסוגיא, התקשתי, דהשו"ע כתב:
[תע"ב סעי' טו] תינוקות שהגיעו לחינוך מצוה ליתן לכל אחד כוסו לפניו.
ובמשנ"ב [ס"ק מו'] אבל אינו מעכב.
ובשעה"צ [ס"ק ס'] ביאר הטעם מפני שלהרבה פוסקים לא נתקנו ד' כוסות לקטנים וכר' יהודה.
והוא בסוגיא בפסחים [דף קח:] ת''ר הכל חייבין בארבעה כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות, א''ר יהודה וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין, אלא מחלקין להן קליות ואגוזין בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו.
וברשב"ם שם ביאר הפלוגתא, דלת"ק התינוקות חייבים משום שאף הם היו באותו הנס, ולר' יהודה פטורים משום דקטנים פטורים מן המצוות.
וא"כ משמע דכל הנושא היה לחייבם בחיוב גמור, כמו נשים, אולם לא מדינא דחינוך, ונמצא לפי"ז דאף לר' יהודה כל מה שפטר קטנים הוא רק מדין חיוב עצמם, אולם מדין חיוב חינוך המוטל על האב אינם פטורים, והוא ככל שאר מצוות שהאב חייב בחנוך.
וא"כ צ"ע דברי המשנ"ב, דאינו מעכב, דנהי דמצדם הם פטורים, אולם מצד חיוב החינוך של האב חייב ליתן כוסו לפניו.