י"א אדר. יומא דהילולא מרן הגה"ק בעל האבני נזר זצוק"ל

[מבקש תורה]

אביו הגה"ק ר' זאב נחום בעל ה"אגודת אזוב"
על לידתו יש מעשה נפלא ששנה אחת בפורים היה זמן שכל הצדיקים והגאונים עסקו במצוות היום
ורק ר' זאב נחום למד ועשה רושם בשמים וזיכו אותו בבן שיאיר את העולם

נישא לבת הקאצקער זצוק"ל, וחמיו העריכו עד למאוד.

ספריו:
שו"ת אבנ"ז על ד' חלקי שו"ע
אגלי טל על מלאכות שבת
נאות הדשא

 

[מבקש תורה]

מתוך דברי רבינו בהקדמתו לאג"ט:

ומדי דברי בו, זכור אזכור מה ששמעתי קצת בני אדם טועין מדרך השכל בעניין לימוד תורתנו הקדושה, ואמרו כי הלומד ומחדש חידושים ושמח ומתענג בלימודו, אין זה לימוד התורה כל-כך לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה, אבל הלומד ומתענג בלימודו הרי מתערב בלימודו גם הנאת עצמו.

ובאמת זה טעות מפורסם. ואדרבא, כי זה היא עיקר מצוות לימוד התורה, להיות שש ושמח ומתענג בלימודו, ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה, הוא נעשה דבוק לתורה [ועיין פירוש רש"י סנהדרין נח. ד"ה ודבק.]

ובזוה"ק, ד"בין יצר הטוב ובין יצר הרע אינן מתגדלין אלא מתוך שמחה: יצר הטוב מתגדל מתוך שמחה של תורה, יצר הרע...". ואם אמרת שע"י השמחה שיש לו מהלימוד נקרא שלא לשמה, או על-כל-פנים לשמה ושלא לשמה, הרי שמחה זו עוד מגרע כוח המצוה ומכהה אורה, ואיך יגדל מזה יצר הטוב? וכיוון שיצר הטוב מתגדל מזה, בוודאי זהו עיקר המצוה.

ומודינא, שהלומד לא לשם מצוות הלימוד, רק מחמת שיש לו תענוג בלימודו, הרי זה נקרא לימוד שלא לשמה, כהא דאוכל מצה שלא לשם מצוה רק לשם תענוג אכילה; ובהא אמרו "לעולם יעסוק... שלא לשמה, שמתוך...". אבל לומד לשם מצוה ומתענג בלימודו, הרי זה לימוד לשמה, וכולו קודש, כי גם התענוג - מצוה. עכ"ל.

 

[המאושר!]

צורת לימודו היה, שגם כשהיה מעיין - היה מעיין ומוציא את מחשבותיו בפה! מה שמאוד קשה למעיינים.
יצויין, בעל ה'תניא' בשו"ע שלו פוסק: שמקיימים מצוות לימוד התורה כשמעיין במחשבתו - אפילו אם לא מוציא את מחשבותיו בפה.

 

[מבקש תורה]

כמדומני שלפי הסיפורים, את הספר אג"ט הוא כתב בימי חוליו
כשלא היה יכול למסור שיעורים לתלמידים


מחוליים של תלמידי חכמים....

 

[המאושר!]

רוב ימיו הוא היה חולה.

חמיו הרה"ק מקאצק זי"ע הורה לו ללמוד ולהתעמק בעיון התורה, למורת רוחו של רופאיו שהורו לו לא לא להתאמץ ולהתעמק מדי.
והבטיח לו, שכל עוד הוא מתעמק בתורה הקדושה ישמר בריאותו לגמרי.

 

[צריך עיון]

מדבריו בעניני דיומא שהובאו ע''י בנו ב'שם משמואל' [פורים תערה]

וכמו שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצלה"ה טעמא דאין מרקדין ביום טוב משום דריקוד הוא בחיצונות האברים ושמחת יום טוב היא בפנימיות, עכ"ד. אך שמחת פורים אינה כן, אלא כעין שהיתה הגזירה עליהם להשמיד להרוג ולאבד שהוא בחיצוניות האדם ונהפוך הוא, ע"כ השמחה הנצמחת מזה נמי צריכה להיות אף בחיצוניות האדם, וע"כ המצוה לבסומי בפוריא כדי שתהא ניכרת השמחה גם בחיצוניות, כאמרם ז"ל (עירובין ס"ה א) משנכנס יין יצא סוד. ​

 

[געגועים]

חידה דמויות - מי הדמות 2 ? | פורום אוצר התורה

 

[וישמחו בי חברי]

מכתב מהגר"ש אלתר ראש הישיבה מגור,
לילד שביקש ממנו סיפור או חידוש מהאבני נזר.

 

[גרינפלד]

פורים - האם אשה כשרה לכתיבת המגילה? | פורום אוצר התורה

 

[ממגד שמים]

אביו הגה"ק ר' זאב נחום בעל ה"אגודת אזוב"
על לידתו יש מעשה נפלא ששנה אחת בפורים היה זמן שכל הצדיקים והגאונים עסקו במצוות היום
ורק ר' זאב נחום למד ועשה רושם בשמים וזיכו אותו בבן שיאיר את העולם

נישא לבת הקאצקער זצוק"ל, וחמיו העריכו עד למאוד.

ספריו:
שו"ת אבנ"ז על ד' חלקי שו"ע
אגלי טל על מלאכות שבת
נאות הדשא

אגב , לסיפור על ליל פורים אין מקור מהימן. מופיע בספר אחד -שפקפקו רבים על רמת מהימנותו. מה עוד שאביו היה בר אוריין ות"ח עצום, כך שאין כאן איזו סנסציא כיצד זכה וצ"ע.

 

[ממגד שמים]

מכתב מהגר"ש אלתר ראש הישיבה מגור,
לילד שביקש ממנו סיפור או חידוש מהאבני נזר.

יש להדגיש שאצל הגר"ש גופי' הינו ערב חתונת נכדו הראשון- כך שהמכתב הוא בבחינת לימוד מעשי ודו"ק