פורים האם אשה כשרה לכתיבת המגילה?

[גרינפלד]

ברכי יוסף אורח חיים סימן תרצא אות ו:
דין ב. או שכתבה עכו״ם וכו׳. יש להסתפק אשה שכתבה מגילה, מי מדמינן לספר תורה להא נמי ופסולה, או דילמא ספר תורה שאני, והמגילה כשרה. ולכאורה נראה להכשיר, ממ״ש התוס׳ בגיטין דף מ״ד, אהא דאמרינן סתו״ם שכתבן עכו״ם וכו׳ ואשה וכו׳ פסולין, שנאמר וקשרתם וכתבתם, כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה, וכו׳ דדוקא בספרים דרשינן הכי וכו׳, אבל שאר נביאים לא. והוא הדין נימא גבי מגילה שכתבה אשה כשרה. אך אין ראיה מזה, דהא לכמה מילי מקישינן מגילה לס״ת. אבל ראיתי להרמב״ם שכתב פ״ב דמגילה דין ט׳ ואין העור שלה צריכה עבוד וכו׳. וכתב הרב המגיד זה פשוט, שלא נזכר בה עבוד, ואינו כספר תורה אלא לדברים שהשוה בו, עכ״ל. וכפי זה אפשר להכשיר זו מגילה ניתנה ליכתב ביד אשה, שהרי לא הוזכרה הך פיסולא דאשה לכתיבת המגילה, וכללא כייל לן הה״מ דאינה כס״ת אלא לדברים שהושוה בו. ואף דבהא דעבוד איכא רבוואתא דפליגי, מ״מ מרן סתם בסמוך כהרמב״ם, דאין העור צריך עיבוד לשמה. וידוע דדעת מרן כסברא דכתב בסתם. וכ״כ הפר״ח, דיש להכשיר בדיעבד, וכוותייהו נקטינן. ולסברת הרמב״ם כבר כתב הרב המגיד דאין לנו במגילה אלא מאי דאתמר בהדיא דהויא כספר תורה. וכן יש להביא ראיה ממ״ש הפר״ח, דאם כתב בשמאל יש להכשיר בדעבד, אף דקי״ל בתפילין סימן ל״ב דין ה׳, דפסול, וה״ה במגילה זו שכתבה אשה דכשרה. ועמ״ש הר״ן גבי שרטוט שהאריך.​

 

[גרינפלד]

אבני נזר אורח חיים סימן תקטז אות יד:
אמנם ראיתי להרב ברכי יוסף או"ח סי' תרצ"א בשם התוס' גיטין דדוקא ס"ת שכתבו אשה וקטן כו' פסול אבל לא בנביאים. ואם הי' זה אמת שהתוס' כתבו כן. הי' מוכח דקדושת נביאים עליו מן התורה ולא הי' מקום לפסול במגילה רק משום חיוב קריאה שיש במגילה יתר על הנביאים. והרי חיוב קריאה מדרבנן הי' מקום להקל בקטן שהגיע לחינוך משום דמחוייב בתפילין גם כן מדרבנן. אבל באמת חפשתי בתוס' גיטין ולא מצאתי:​

שם סוף אות יט:
סוף דבר הלואי שיהי' כל שמעתתן מחוורין בידן כהדא שאשה וקטן פסולין לכתוב מגילה: