פסח, חודש ניסן - לאחר פסח יש להמתין כשעה קודם אכילת חמץ! | פורום אוצר התורה

פסח, חודש ניסן לאחר פסח יש להמתין כשעה קודם אכילת חמץ!

כותרת האשכול

"אצלו" - הכוונה לרס"ג. [והכל הובא באנציקלופדיה].
מש"כ שמונה בערב הפסח - לכאורה הכוונה אחרי שחכמים אסרו באכילה מתחילת השעה החמישית.

ומש"כ "ושעה בתחלת ליל חמשה עשר" - לכאורה כפי שממשיך האיסור הוא לאכול כל דבר, ולאו דווקא חמץ; ומה זה שייך לכאן.
וצ"ל שהרמז הוא על כל סוגי איסור אכילה.

והנה איסור זה של תחילת ליל ט"ו - הוא בוודאי מדרבנן, וא"כ דרש זה הוא כעין אסמכתא,
ושפיר י"ל שגם השעה שלאחר הפסח שאסור לאכול בה - היא רק מדרבנן.

עוד מבואר בדבריו שהשעתיים הנוספות על השמונה שעות של ערב פסח הן חסירות, ושעה של ליל ט"ו - אי"ז שעה מדויקת, אלא הזמן שלוקח לעשות קידוש והגדה, וגם השעה שאחרי פסח - כנראה שאין חיוב שעה שלימה, אלא איזשהו זמן.
[ואולי כוונתו שצריך לחכות להבדלה; אך המג"א כותב שאין צורך לחכות להבדלה].​
 
יודע רזי תורה אמר:
אם אני לא טועה מסופר על הגר"א שהיה אוכל ישר אחר הבדלה חמץ כדי שלא יהא כמוסיף על שבעת ימי המצות.
לחץ כדי להרחיב...
במע"ר כתוב שלא אכל מצה, אך לא כתוב שאכל חמץ;
ואשמח לדעת אם יש מקור נוסף שכתוב שהגר"א אכל חמץ.
 
גרינפלד אמר:
במע"ר כתוב שלא אכל מצה, אך לא כתוב שאכל חמץ;
ואשמח לדעת אם יש מקור נוסף שכתוב שהגר"א אכל חמץ.
לחץ כדי להרחיב...
ציטוט
ובמוצאי יום טוב היה משתדל לטעום חמץ... והיה נמנע מלאכול אחר הפסח מצה שיוצאים בה ידי חובתו בפסח, וכל זה להכירא לעשיית המצוה שאין עושין אותה להנאה אלא מפני גזירת הבורא יתעלה שמו.
 
ובתרגום המיוחס ליוב"ע

(יח) בְּנִיסָן בְּאַרְבֵּיסַר יוֹמִין לְיַרְחָא תִּכְסוּן יַת פִּסְחָא וּבְרַמְשָׁא דְּחַמְסַר תֵּיכְלוּן פַּטִּירֵי עַד יוֹמָא דְעַשְׂרִין וְחַד לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא דְעַשְׂרִין וּתְרֵין תֵּיכְלוּן חָמִיעַ:
 
גרינפלד אמר:
ואשמח לדעת אם יש מקור נוסף שכתוב שהגר"א אכל חמץ.
לחץ כדי להרחיב...
תורה תמימה הערות שמות פרק יב הערה קסח
ועיין בתרגום יונתן בפסוק זה כתב עד יומא דעשרין וחד לירחא ברמשא דעשרין ותרין תיכלון חמיע, ע"כ, ולא אדע מה רצה בתוספת שתי מלות האחרונות, ואם הם מדברי עצמו או מאיזה מדרש ואגדה, ואיך שהוא, תוספת דברים אלו מכוונת למה שנהגו גדולים מיוחדים לטעום חמץ בכניסת ליל מוצאי פסח [וכך שמעתי בשם הגר"א שהיה מבדיל במוצאי הפסח על כוס שכר חמץ], ואולי באמת סמכו על הת"י, והוא גם הוא כוון למנהג זה והטעם כדי לעשות היכר בין זמן האסור ומותר בחמץ, וכמו כשיוצאין מן הסוכה לבית עושין איזה היכר בהכשר הסוכה להורות ולהראות שפטורין ממנה כמבואר באו"ח סי' תרס"ו:
 
הצעיר שבחבורה אמר:
תורה תמימה הערות שמות פרק יב הערה קסח
ועיין בתרגום יונתן בפסוק זה כתב עד יומא דעשרין וחד לירחא ברמשא דעשרין ותרין תיכלון חמיע, ע"כ, ולא אדע מה רצה בתוספת שתי מלות האחרונות, ואם הם מדברי עצמו או מאיזה מדרש ואגדה, ואיך שהוא, תוספת דברים אלו מכוונת למה שנהגו גדולים מיוחדים לטעום חמץ בכניסת ליל מוצאי פסח [וכך שמעתי בשם הגר"א שהיה מבדיל במוצאי הפסח על כוס שכר חמץ], ואולי באמת סמכו על הת"י, והוא גם הוא כוון למנהג זה והטעם כדי לעשות היכר בין זמן האסור ומותר בחמץ, וכמו כשיוצאין מן הסוכה לבית עושין איזה היכר בהכשר הסוכה להורות ולהראות שפטורין ממנה כמבואר באו"ח סי' תרס"ו:
לחץ כדי להרחיב...
יישר כוח!
ואחד הרבנים כתב במוריה שהתרגום כתב על שמיני עצרת "עצרת תהיה לכם" - שתיכנסו לבתיכם שיהיה היכר שלא נכנסים לסוכה כשנגמרה המצווה.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון