חמץ

נחלקו הפוסקים [עי' משנ"ב סימן תמ"ט] אי ספק חמץ שעבר עליו הפסח שרי באכילה. ובגמ' ד: חמצן של עוברי עבירה מותר לאחר הפסח מפני שהן מחליפין, ואמרי' שלא כתוב שאני אומר שהן מחליפין . ש"מ שלעניין עיקר הדין היה שרי אף מצד ספק , וי"ל.

ביקור נדיר ומרתק במסגרת הקבלת פני רבו – פסח תשפ"ו, של ראש ישיבת חברון רבי דוד כהן אצל מרן רבי משה הלל הירש. במהלך המפגש עלתה קושיה עמוקה בסוגיות הלכה, שהובילה לפלפול תורני נדיר ולדיון מרתק בין גדולי התורה — תוך בירור יסודות בדיני חמץ ואונס, ועומק הסברא בסוגיות הש"ס.זהו תיעוד מיוחד מתוך רגעי...

עלה בדעתי, שיש הרבה מוצרים עם חמץ, שבפשטות אין צורך להקפיד בהם (למקפידים) על "נטחן/נאפה לאחר הפסח", זאת משום, שכמות החמץ בהם פחותה מכזית, ולמשל: חטיף פסק זמן, כיף כף, (לפחות הקטנים). אשמח אם מישהו יכול להעלות כיו"ב.

אין שום חשש חימוץ כלל וכלל בטחינה דידן המחמיר בזה מעקם ביותר את המציאות אני התייחסתי רק לטחינה, פשוטו כמשמעו

מפורסמת פלוגתת התוס' והרמב"ן בגדר ביטול חמץ, לתוס' זה ה]קר, ולרמב"ן זה נשאר בבעלותו ומ"מ אינו מחשיבו ולא אסרה תורה כשאינו רוצה בקיומו. והק' רבינו הגרד"ל, דהא כשנבוא לדון היום מה דין החמץ האם שייך לו או לא, יהיה ספק, ובספק אזלינן בתר מוחזק, והרי הוא המוחזק שהוא הרי מר"ק, וא"כ אף לתוס' מעולם לא...

חמץ שעבר עליו הפסח שאסור בהנאה מדרבנן משום קנס, יל"ע בעבר עליו הפסח בשוגג, כגון באחד שסמך על המכירה, והמכירה לא חלה מכל סיבה שהיא בלא ידיעתו האם ג"כ קנסוהו חכמים?

מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א דיבר בטיש חול המועד בבית המדרש הגדול בכאב על התופעה המכאיבה שאנשים רצים מיד בצאת החג לקנות חמץ. וזה מאוד כאב לו על זה... בעלי מאפיית ויזניץ החליטו בעקבות זה, שלא לפתוח את המאפיה מיד בצאת החג אלא רק לפני חצות... אתמול ב'נעילת החג טיש', ניגש הבעלים של המאפייה אל האדמו"ר...

החגיגות שנוהגים בקהילת צפון אפריקה במוצאי שביעי של פסח. יש להם מקור תורני רבני או מנהג עמי ארצות?

נכדו של הגאון רבי משה ניישלאס זצ"ל, אב"ד שיכון סקווירא, סיפר סיפור נפלא: פעם אחת ביו"ט פסח נכנס אצל זקנו יהודי אחד, ונפשו בשאלתו, היות שנפל ברעט [קורת עץ] לתוך החבית של המים שהכין לפסח, על כן הוא רוצה לדעת מה הדין. רבי משה התפלא, שלכאורה אינו רואה שום שאלה כאן, אבל מפני כבוד האיש לא אמר כלום, רק...

הנה בפסחים דף ח' מבואר דדין בדיקת חמץ באכסדרא הוא לאור החמה, וא''כ מדע אין אנן בודקים החמץ לאור החשמל[מסתמא יש ע''ז הרבה תשובות אך לא מצאתי שכבר דנו בזה כאן, ואשמח לדעת חו''ר הפורום בזה] והן אמנם שברמב''ם מבואר שזה דיעבד אם לא בדק בלילה אך יתכן דכונתו מצד שאינו בלילה, ויל''ע.

התפרסם: חרדי שכח למכור את החמץ והיה לו בבית וויסקי בשווי של מעל 30.000 שח ושפך הכל לשירותים. ממה מתפעלים? איסור דאורייתא!

הנה להסוברים דאיכא איסור חצי שיעור בלאו דבל יראה, ולהסוברים דבתשביתו ליכא דין חצי שיעור [דזהו מצווה ואכמ"ל], נמצא שמש"כ התוספות [פסחים ד] דהמשהה חמץ עמ"נ לבערו פטור משום דהוי לאו הניתק לעשה, אי"ז אלא בכזית דניתק לעשה דתשביתו, משא"כ חצי זית דלא ניתק לעשה יהיה חייב מלקות.

ראיתי בכתבי הרב אי"ש שליט"א שאביו הגר"ח בעל החו"ב החמיר שלא לשרוף חמץ רק אחר זמן אכילת חמץ להגר"א וכנראה טעמו בגלל שקודם לזה יש חשש בל תשחית וצ"ע

בכל ההגדות של פסח כיום, כתיב בד' קושיות "חמץ או מצה" - אך מצאתי בנוסח ההגדה לרמב"ם (שטיינזלץ) שכתב חמץ ומצה. האם אי מי יודע על על הנוסח המדוייק?

מישהו יודע האם א' שלא בודק חמץ [אין לו בית וכדו'] ומנגד יש לו חמץ ומבערו בי"ד האם מברך או לא? כמו"כ אשמח להוספת מקורות.

גמ' חרכו קודם זמנו מותר בהנאה לאחר זמנו, חרכו לאחר זמנו אסור, ויל"ע מאי שנא מדעת הראשונים לענין נטל"פ קודם זמן איסורו דחשיב חמץ איסורא ולא התירא. בגמ' בריש כל שעה מבואר דחרכו קודם זמנו מותר בהנאה לאחר זמנו, חרכו לאחר זמנו אסור, והטעם דלאחר זמנו אסור אף שכבר לא הוי חמץ משום שכבר נאסר והרי חמץ...

האם יש חיוב בדיקת חמץ של כל בחור ובחור על חדרו בישי'? האם זה מוגדר רשותו? והאם כשמוכר את חלקו בישי' במכירת חמץ הוא מחויב שיהיה לו קרקע לקנין אגב או שחלקו בישי' עוזר לכך, ואתצ"ל דממ"נ אם זה לא שלו אינו מחויב ואם כן אז ודאי שזה מועיל, איכא למימר בהא דאמנם אי"ז חלקו אך מ"מ באם יש לו חמץ שם הוי...

מי שביתו מבוער מחמץ קודם י''ד האם כשאוכל בי''ד החמץ האחרון מקיים מ''ע של ביעור חמץ? וא''כ האם יברך ע''ז?

דיון בעקבות מעשה שהיה, מי שהיה באיזור זמן שמקדים, וכבר נכנס לזמן איסור אכילת חמץ ולאחמ''כ טס למקום בו עדיין מותר לאכול חמץ, האם חל עליו עדיין האיסור? כשדברתי ע''ז עם ידידים הפני אותי לדברי הרוגוטשובער בכמה מקומות על גר וקטן שהגדיל בתוך השבת ובתוך יוהכ''פ שביוהכ''פ לא יצטרך לשמור מרגע החיוב...