לדאוג לגשמיות של השני | פורום אוצר התורה

לדאוג לגשמיות של השני

כותרת האשכול

מאן דהו

משתמש מוביל
הודעות
428
תודות
1,154
נקודות
101
בימי מלחמת העולם הראשונה כינס הגאון רבי חיים מבריסק מגבית חירום לצורך מאכל ומשתה לאלפי פליטים יהודים. תוך כדי האספה קם רב אחד והחל לטעון בלהט שהמגבית אינה לפי דרך התורה. "עד שאנו דואגים להם למאכל ומשתה - נדאג להם לתפילין". היסה אותו רבי חיים מבריסק בטענה חריפה: "אם להנחת תפילין שלהם אתה דואג - זוג תפילין אחד יכול להספיק לאלפי יהודים. אבל במאכל ובמשתה זקוק כל אחד מהם למנה משל עצמו"...
 
אצל ר' ישעילה מקרסטיר היו הרבה יהודים לא שומרי תו"מ,
בנו של ר ישעיה הסתובב בין היהודים בבוקר עם מגש עוגות ושאל התפללת כבר?
כוונתו לתת עוגה ליהודים.
נזף בו ר' ישעיה והורה לו לחלק בלי לשאול שאלות.
 
הק' בעל התניא זיע"א אמר בשם אור שבעת הימים זיע"א כי נשמת היהודי יורדת לעולם וחיה בו 70-80 שנה כדי לעשות פעם א' טובה ליהודי בגשמיות.
כמדו' שהמשפט המקובל הוא, כי כדאי לרדת ל70-80 שנה לעולם, בכדי לעשות פעם א' טובה ליהודי.
ולא שזוהי מטרת הירידה ותו לא.
 
אצל ר' ישעילה מקרסטיר היו הרבה יהודים לא שומרי תו"מ,
בנו של ר ישעיה הסתובב בין היהודים בבוקר עם מגש עוגות ושאל התפללת כבר?
כוונתו לתת עוגה ליהודים.
נזף בו ר' ישעיה והורה לו לחלק בלי לשאול שאלות.
מקור?
 
נא לא לכתוב משפטים סתומים.
אשה הגיעה לבריסקע'ר רב ושאלה אם היא יכולה לקיים ד' כוסות בחלב ובתמורה הוא נתן לה הרבה כסף.
וששאלו אותו לפשר הדבר השיב, אם היא רוצה לקיים ד' כוסות בחלב סימן שגם בשר ויין אין לה.
 
אשה הגיעה לבריסקע'ר רב ושאלה אם היא יכולה לקיים ד' כוסות בחלב ובתמורה הוא נתן לה הרבה כסף.
וששאלו אותו לפשר הדבר השיב, אם היא רוצה לקיים ד' כוסות בחלב סימן שגם בשר ויין אין לה.
שמעתי על בחור א' מבוגר מאוד שהלך להרבה גדולי ישראל, ושאל להם שאלה כיצד אפשר להרגיש טעם בלימוד. וכל גדול ענה לו כפי דרכו. וכשהגיע להאדמו"ר מבעלזא אמר לו "זווג הגון בקרוב". [אותו בחור היה בעלזער]
 
אצל ר' ישעילה מקרסטיר היו הרבה יהודים לא שומרי תו"מ,
בנו של ר ישעיה הסתובב בין היהודים בבוקר עם מגש עוגות ושאל התפללת כבר?
כוונתו לתת עוגה ליהודים.
נזף בו ר' ישעיה והורה לו לחלק בלי לשאול שאלות.
וצ''ל דלא היו חשודים על כך דאל''כ למה לו להכשילם? וכיון שכן לא היה לו לשואלם ולחושדם שעדיין לא נתפללו וחפצים לטעום עוגה.
 
אם היא רוצה לקיים ד' כוסות בחלב סימן שגם בשר ויין אין לה.
לכאורה צריך לומר "סימן שגם בשר אין לה".
דזה פשוט שאין לה יין, אם היא רוצה לצאת ידי חובה בחלב.
והחידוש הוא שהגר"ח בפקחותו הבין, שאם היא רוצה לשתות חלב ע"כ שגם בשר אין לה.
 
חזור
חלק עליון