תפילין

"הן עם כלביא יקום וגו'" - כשהן עומדין משינתם שחרית הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצות ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין. ופליאה עצומה היא, שהרי כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין הוא כמעיד עדות שקר, ומדוע הקדים רש"י לכתוב שקוראים את שמע קודם הנחת התפילין?

"וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו" (במדבר ט"ז, ה') בקונטרס ליקוטי שמועות מבעל השבט הלוי זצ"ל (מנינו הר"ר בן ציון פאדווא אות מ"ו) כתב: פר' קרח תשע"א סיפר שמקובל אצלו איש מפי איש על האי גאון מופת הדור ר' יהודה אסאד זי"ע, שפעם...

לכאורה ממה נפשך מותר שהרי כל איסור מוקצה שלהם חל רק כשיכנס שבת לשיטת ר"ת שרק לר"ת הם מצווה אבל לפני שיכנס זמן ר"ת לשיטת החולקים, הם אינם מצווה אף בחול וממילא מותר ולפי"ז אדם שנזכר בבין השמשות שלא הניח תפילין שיניח ממה נפשך תפילין ר"ת שמצווה ספק יש כאן ועבירה אין

מה הקשר ביניהם? רק מה שהתכוונתי.

מספר הרב דוד וייס, מבני ברק: בכל שבוע אני יוצא לדוכן שלי, שבגבול בני ברק – רמת גן, כדי לזכות יהודים במצווה היקרה של הנחת תפילין. ביום שישי האחרון חלפו מולי שלושה נערים. פניתי אליהם והצעתי להם להניח תפילין. שניים מהם נענו בשמחה, אך השלישי ענה לי בתמימות: "עוד לא עשיתי בר מצווה". "איך אתה יודע...

מפורש! מקור חובה גמורה

מקור חובה.

האם יש בזה מנהג מיוחד והאם זה שהתפילן על המצח זה לא בעיה הלכתית

תפילין 'של יד' ו'של ראש' ויצטרך קודם להניח השל ראש ורק אז השל יד?

כתב השו''ע (סימן ל) היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה מניחם וכשיגיע זמנן ימשמש בהם ויברך דליכא למיחש שמא יישן בהם כיון שהשכים ויצא לדרך: וכתב ע''ז רבינו המ''ב (יא) בהשכמה — אפילו קודם עמוד השחר: (יב) מניחם — קודם יציאתו. ויכול לכוין שלובשם לשם מצוה כיון דקי"ל לילה זמן תפילין הוא ואפילו היה לו מקום...

ידוע טעם הירו' מגילה - כי מזוזה לא שייכת בשטים בספינות, לעומת תפילין שגם שם מניחים. ולכן התפילין קדושות יותר. וק"ק שהרי תפילין נשים לא יכולות להניח בדין, וזה לכא' חסרון יותר מהותי מאשר חסרון מציאות בחיוב למפרשי הימים. ויש לומר שבגלל שעם בפנ"ע הן (שבת סב.) לא חשיב "פגיעה" בערך התפילין כי זה לא...

בתרגום שני ח, טו כתוב טוטפן דמקבעין בדהבא והרי במגילה כד: דרך חיצונים אלא שרק היה מצופה ולנו"ב בסי' א ציפוי בלבד לא בכלל וממילא שפיר דמי. אך למאירי וריטב"א ושו"ע (לב, מח) דאסרי נמי הכי קשיא. ואפשר שרק מלמטה היה, ולרשב"א ג, רפב אין חציצה בתש"ר בכה"ג. או שהיו קובעות רק מסביב אבל בפנים היה חור...

לשיטת אחד הפוסקים.

בסידור אוצר התפילות בפירוש ההושענות, הביא בשם המהרי"ל מדיסקין זצ"ל שתיכף אחר שגמרו לאכול הפסח במצרים, נשאר להם זמן עד יציאת מצרים, ואז אמר להם משה פרשת קדש והזהירם על התפילין, והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך, והם הלכו מיד ועשו להם תפילין מעורות הפסחים וגידיהם, ומאז והלאה היו הולכים מוכתרים...

מדוע החינוך לא כתב את מצוות תפילין בפרשת בא אלא בפרשת ואתחנן.

וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה (שמות יג, טז) בשבתות ומועדי השנה אין מניחים תפילין, אבל יש שני חגים בימות החול בהם כן מניחים תפילין, והם: חנוכה ופורים. זה נרמז בפסוק וְהָיָה לְאוֹת עַל י"ד כ"ה, דהיינו שביום הפורים שהוא ביום י"ד באדר, ובימי החנוכה המתחילים ביום כ"ה בכסליו, יש להניח תפילין. (אמרי...

ו הָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ (שמות יג, ט). וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ (שמות יג, טז). בפסוקים אלו המופיעים בפרשת השבוע, אנו לומדים על מצות הנחת תפילין של יד ותפילין של ראש, כאשר הכתוב מזכיר תחילה של יד ואחר כך של ראש. מוקדמים בפסוק כתב...

והיה לאות על ידכה וגו' (יג, טז). רבותינו ז"ל (מנחות ל"ז) אמרו ידכה יד כהה שהוא יד שמאל, וצריך לדעת מדוע לא בחר ה' ביד ימין לעשות בו המצוה כי הוא המשובח, ורבותינו אמרו (שם) להיותו מכוון כנגד הלב שבצד שמאל, ודבריהם אמת, אלא שנראה לי לתת טוב טעם כי הכתוב עצמו נתן טעם הדבר במה שכתב כי בחוזק יד. כי...

יש ענין למי שמתעטר בהם במנחה, ללובשם מחוץ לבית כנסת?

האם מישהו מעונין בפרשיות תפילין ומזוזות "גאונים" בהמלצת הגר"ח קלופט שליט"א במחיר קרוב לרגיל? דהיינו 1.עיבוד עפצים. 2. שכבת העור- ליצה לבד/גויל למזוזה. 3. דיו עשנים. 4. צורת האותיות "זכרון". 5. פתוחות וסתומות כהרמב"ם.