למה אמרו בני ישראל מן הוא ולא מה הוא? | פורום אוצר התורה

למה אמרו בני ישראל מן הוא ולא מה הוא?

כותרת האשכול

לכאו' המדובר כאן, זה על שני לשונות לשני מצבים.

כלל ישראל בינם לבין עצמם, כשתמהו זה לזה מה זה הדבר הזה, השתמשו בלשון: "מן הוא".

לעומת זאת, כשתוה"ק מתאר לנו, שהם לא ידעו מה זה הדבר הזה. מתארת לנו התוה"ק את זה בלשה"ק: "מן הוא".

לא?
 
רגע אח"כ כתוב כי לא ידעו מה הוא, זה אומר שהמילים הרגילות להשתמש בהם זה מה ולא מן, אז למה הם שאלו מן הוא ולא מה הוא?
ברש"י: מן הוא הכנת מזון הוא כמו וימן להם המלך
 
מצאתי באור החיים הקדוש שהקשה שאלה זו, ותירץ שהשי"ת הכניס בפיהם את השם מן כי זהו שמו אשר השי"ת נתן לו.
(טו) ויאמרו איש וגו' מן וגו'. צריך לדעת מה כוונת הכתוב בזה. ואולי כי בראותם אותו הזמין ה' לפיהם במקום שיאמרו מה הוא אמרו מן הוא, וזה שמו אשר קבע לו ה' ושם שמו בפי ישראל על דרך אומרם ז"ל (ברכות דף ז:) אשר שם שמות בארץ שיכוונו לשמות אשר קרא להם הבורא. ואומרו כי לא ידעו נתן הכתוב טעם המצאת השם לפיהם הוא לצד שלא ידעו מה הוא ומאמצעות זה נפל אליא בפיהם. ואולי כי מזה נתחכמו בני ישראל וקראו שמו מן דכתיב (פסוק ל"א) ויקראו בית ישראל שמו מן שהשכילו בתיבת מן שאינה מן הרגיל בנדבר ואין זה אלא רוח ה' דיבר ומלתו על לשונם כי זה שמו:​
 
רגע אח"כ כתוב כי לא ידעו מה הוא, זה אומר שהמילים הרגילות להשתמש בהם זה מה ולא מן, אז למה הם שאלו מן הוא ולא מה הוא?
יש מרבותינו שפירשוהו בלשון מצרי (או ישמעאלי).
 
יש מרבותינו שפירשוהו בלשון מצרי (או ישמעאלי).
וכנ"ל
1738700883392-png.292
 
חזור
חלק עליון