למה צריך ילפותא לפטור קטן שהרג?

[רחמנא]

הרי לכאו' הרי זה ככל המצוות שפטור.

 

[משנת התורה]

עי' בכלי חמדה שתי' דהוא משום שקודם מתן תורה לא ניתנו לבני נח שיעורים, וא' מז' מצוות בני נח הינה לא תרצח, וא"כ קודם מתן תורה בן נח קטן שהרג היה מחוייב מיתה, וא"כ באה התורה להקל על ישראל קטן שהרג שאינו חייב מיתה.

 

[רחמנא]

עי' בכלי חמדה שתי' דהוא משום שקודם מתן תורה לא ניתנו לבני נח שיעורים, וא' מז' מצוות בני נח הינה לא תרצח, וא"כ קודם מתן תורה בן נח קטן שהרג היה מחוייב מיתה, וא"כ באה התורה להקל על ישראל קטן שהרג שאינו חייב מיתה.

יישר כח.
את התירוץ הזה שמעתי פעם,
אך תירוץ זה קצ"ב,
דהא מה שקטן פטור הוא משום שאינו בן דעת,
ואמאי בני נח קטנים שגם אינם בני דעת יתחייבו בכה"ג,
וצ"ע.

 

[אחד יחיד]

יישר כח.
את התירוץ הזה שמעתי פעם,
אך תירוץ זה קצ"ב,
דהא מה שקטן פטור הוא משום שאינו בן דעת,
ואמאי בני נח קטנים שגם אינם בני דעת יתחייבו בכה"ג,
וצ"ע.

יש צד לומר שלקטן יש די דעת להבין שאסור להרוג.

 

[רחמנא]

יש צד לומר שלקטן יש די דעת להבין שאסור להרוג.

וכי זהו הדבר היחיד שיש לו דעת ולכן צריך ילפותא מיוחדת?

 

[צריך עיון]

אולי ס''ד להורגו משום ובערת הרע ולא בתורת עונש

 

[רחמנא]

אולי ס''ד להורגו משום ובערת הרע ולא בתורת עונש

וכי הוי כשור המועד שאין לו שמירה אלא בסכין?
יכול לשומרו בביתו.

 

[צריך עיון]

וכי הוי כשור המועד שאין לו שמירה אלא בסכין?
יכול לשומרו בביתו.

מה ענין 'ובערת הרע' לשמירה?
וכפה''נ הבין כ''ת שזה מצד 'תקלה' ולא היא.

אך באמת זה עוד תשובה לקושייתו דהרי מבו' בסנהדרין דנ''ה ע''ב אף בת ג''ש ויום אחד ס''ד להורגה משום תקלה כיון דמזידה ואך משום דרחמנא חס עלה לא קטלינן לה, עי''ש.

הערה קטנה על פתיח האשכול. כמדו' דלתועלת הלומדים מוטב לכתוב בפירוט. כלומר כתוב במקום פלוני כך וכך, וצריך ביאור למה צריך וכו'. ולא לכתוב רק את המסקנא של השאלה.

 

[רחמנא]

מה ענין 'ובערת הרע' לשמירה?
וכפה''נ הבין כ''ת שזה מצד 'תקלה' ולא היא.

אך באמת זה עוד תשובה לקושייתו דהרי מבו' בסנהדרין דנ''ה ע''ב אף בת ג''ש ויום אחד ס''ד להורגה משום תקלה כיון דמזידה ואך משום דרחמנא חס עלה לא קטלינן לה, עי''ש.

הערה קטנה על פתיח האשכול. כמדו' דלתועלת הלומדים מוטב לכתוב בפירוט. כלומר כתוב במקום פלוני כך וכך, וצריך ביאור למה צריך וכו'. ולא לכתוב רק את המסקנא של השאלה.

אי ההכי דזהו ענין אחר של "וביערת הרע",
אמאי לא מצינו כן בדברים אחרים?

 

[אחד יחיד]

וכי זהו הדבר היחיד שיש לו דעת ולכן צריך ילפותא מיוחדת?

לכאורה זה שאסור להרוג הוא הדבר הכי בסיסי, שכל אחד ואחד מבין.
ולכן לא מוזר לי שצריך לזה ילפותא מיוחדת.

 

[רחמנא]

לכאורה זה שאסור להרוג הוא הדבר הכי בסיסי, שכל אחד ואחד מבין.
ולכן לא מוזר לי שצריך לזה ילפותא מיוחדת.

זה הדבר הכי מובן מתוך תרי"ג מצוות?
מכה אביו ואמו לדוג' לא יותר מובן?

 

[אחד יחיד]

זה הדבר הכי מובן מתוך תרי"ג מצוות?
מכה אביו ואמו לדוג' לא יותר מובן?

לא.

 

[צריך עיון]

אי ההכי דזהו ענין אחר של "וביערת הרע",
אמאי לא מצינו כן בדברים אחרים?

אפשר דגלי קרא הכא

 

[רחמנא]

אפשר דגלי קרא הכא

יותר מסתבר דהפסוק יכתוב זאת במקרה רגיל,
למה הלך עד קטן שהרג?

 

[צריך עיון]

לגופה של שאלה
עמדו בזה הקדמונים.
ראה לדוג' ברא''ם:

ועוד, אילו נאמר "מכה איש" שומע אני אפילו קטן שהכה והרג יהא חייב, תלמוד לומר: "ואיש כי יכה", ולא קטן שהכה. במכילתא. וכן דרשו גבי גונב: לפי שנאמר "וגונב איש" שומע אני אף הקטן במשמע, תלמוד לומר "כי ימצא איש גונב", להוציא את הקטן. ואם תאמר, היכא אשכחן דענש הכתוב את הקטן אדאצטריך קרא למעוטיה, דכהאי גוונא פריך בריש פרק בן סורר (סנהדרין סח ב). ומשני: "אטו בן סורר ומורה על שם חטאו הוא נהרג, אינו נהרג אלא על שם סופו", וכיון דעל שם סופו נהרג, הוה אמינא אפילו קטן נמי, אבל הכא מאי איכא למימר... וצריך עיון. ​

גם בהדר זקנים מבעהתו''ס הניחו זה בקושיא.

ולעיל כ' לתרץ שהוא משום ובערת הרע או תקלה. והק' כ''ת:

אי הכי דזהו ענין אחר של "וביערת הרע",
אמאי לא מצינו כן בדברים אחרים?

ולא היא דכן דרשו גם לגבי גונב ועוד.

ועיקר מה שכ' לעיל לתרץ כמדו' שזה שורש כונת מהר''ל בגו''א שם. עי' עליו.