מדוע התחילה הגמ' לשאול על צ' שחסרה בחושן?

[גרינפלד]

ספר 'קהלת יצחק' (פרחי ניסן, פרשת תצווה):
והאבנים תהיין על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם וגו' (כ"ח כ"א). ואיתא במסכת יומא (ע"ג ע"ב) והא לא כתב בהו צד"י. אמר רב שמואל בר יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב שם. והא לא כתיב טי"ת אמר רב אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם ע"כ. והנה הגמרא הזה כולו מוקשה. א' מפני מה לא הקשה כסדר. דהיינו תחילה על הטי"ת ואח"כ על הצד"י. ועוד הלא ידוע דארבע אותיות חסרים בשמות השבטים חי"ת טי"ת. צד"י. קו"ף. וא"כ המקשה שלא ידע דשמות האבות היו כתובין שם (דבשם יצחק יש ג"כ ח'. וק'). הוי ליה להקשות על כל הארבע אותיות. כדהקשה באמת בירושלמי על כלם. הובא בתוספות ישנים ז"ל ע"ש. ואמאי לא הקשה רק על אלו השנים? הלא דבר הוא. ושמעתי בזה בשם גדול אחד דבר נכון מאד. והוא. דהמקשה סבר דשמות האבנים היה כתוב שם. משום דבאמת מוקשה מאד לשון הכתוב. דכתיב והאבנים תהיין על שמות בני ישראל. בהיפך הוי ליה למכתב. ושמות בני ישראל תהיינה על האבנים. שהרי השמות היו על האבנים. ולא האבנים על השמות. לזאת היה סבר המקשה דפי' הכתוב הוא כן. והאבנים. ר"ל שמות האבנים. דלעיל מיניה כתיב. ומלאת בו מלואת אבן ארבעה טורים אבן. טור אודם פטדה וברקת הטור האחד וגו'. ואח"כ אמר והאבנים. ר"ל שמות האבנים הנ"ל. תהיין על שמות בני ישראל. ר"ל מלמעלה לשמות בני ישראל. דהיינו שתחלה יכתוב שם האבן. ואח"כ שם השבט. כזה - אודם-פטדה - ראובן – שמעון - וכן כלם. וא"כ לא היה חסר רק אות צד"י. דאות חי"ת היה באחלמה. וטי"ת בפטדה. וקו"ף בברקת. ולכן הקשה והא לא כתב בהו צד"י. וא"ל רב שמואל בר יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב שם. ר"ל לא בדסלקא דעתך דהפי' של והאבנים. הוא שמות האבנים. לא. דשמות האבנים לא היו כתובין שם. רק כוונת הכתוב הוא על שמות האבות. והאבות מכנה הכתוב בשם. אבנים. כמו משם רועה אבן ישראל (בראשית מ"ט כ"ד). כי מראש צורים אראנו (במדבר כג ט'). וכמו הביטו אל צור חצבתם (ישעיה נ"א א') משום דהאבות הם יסוד ואבני ישראל. ושמותם יהיו כתובים למעלה על שמות ב"י. כדכתב הרמב"ם ז"ל שלמעלה מראובן היה כתוב אברהם יצחק ויעקב. אבל שמות האבנים לא היה כתוב שם. ומקשה א"כ הא לא כתיב טי"ת. ואמר רב אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם. וא"כ היה שם כל האל"ף בית: ודפח"ח וש"י:​

 

[גרינפלד]

בענין הקושיא מדוע לא שאלו קודם מ-ט', י"ל שהגמ' סידרה את הקושיות לפי התירוצים, וצריך להקדים את האבות קודם השבטים,
ולפי"ז קשה רק מדוע לא הקשו מ-ח',
וע"ז יל"ד בדוחק שה-ה' השניה של יהודה מתחלפת ב-ח'.

ויתכן לדון, שאותיות ה-שׂ' של יששכר היו במקום ס', ואות שׁ' יש בשמעון ובאשר ועוד.

 

[גרינפלד]

ובעיקר הקושיות יל"ד עוד ע"ד דברי הגרח"ק.
שכשהגמ' מביאה ראיה מפסוק - לא מדקדקת להביא דווקא את הפסוק הראשון.
וכעי"ז י"ל כאן, שלא דקדקו להביא דווקא מהאות הראשונה.

 

[גרינפלד]

מוקשה מאד לשון הכתוב. דכתיב והאבנים תהיין על שמות בני ישראל. בהיפך הוי ליה למכתב. ושמות בני ישראל תהיינה על האבנים. שהרי השמות היו על האבנים. ולא האבנים על השמות.

הראשונים כתבו ש"על" - פירושו בשביל.

 

[גרינפלד]

ספר 'קהלת יצחק' (פרחי ניסן, פרשת תצווה):
והאבנים תהיין על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם וגו' (כ"ח כ"א). ואיתא במסכת יומא (ע"ג ע"ב) והא לא כתב בהו צד"י. אמר רב שמואל בר יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב שם. והא לא כתיב טי"ת אמר רב אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם ע"כ. והנה הגמרא הזה כולו מוקשה. א' מפני מה לא הקשה כסדר. דהיינו תחילה על הטי"ת ואח"כ על הצד"י. ועוד הלא ידוע דארבע אותיות חסרים בשמות השבטים חי"ת טי"ת. צד"י. קו"ף. וא"כ המקשה שלא ידע דשמות האבות היו כתובין שם (דבשם יצחק יש ג"כ ח'. וק'). הוי ליה להקשות על כל הארבע אותיות. כדהקשה באמת בירושלמי על כלם. הובא בתוספות ישנים ז"ל ע"ש. ואמאי לא הקשה רק על אלו השנים? הלא דבר הוא. ושמעתי בזה בשם גדול אחד דבר נכון מאד. והוא. דהמקשה סבר דשמות האבנים היה כתוב שם. משום דבאמת מוקשה מאד לשון הכתוב. דכתיב והאבנים תהיין על שמות בני ישראל. בהיפך הוי ליה למכתב. ושמות בני ישראל תהיינה על האבנים. שהרי השמות היו על האבנים. ולא האבנים על השמות. לזאת היה סבר המקשה דפי' הכתוב הוא כן. והאבנים. ר"ל שמות האבנים. דלעיל מיניה כתיב. ומלאת בו מלואת אבן ארבעה טורים אבן. טור אודם פטדה וברקת הטור האחד וגו'. ואח"כ אמר והאבנים. ר"ל שמות האבנים הנ"ל. תהיין על שמות בני ישראל. ר"ל מלמעלה לשמות בני ישראל. דהיינו שתחלה יכתוב שם האבן. ואח"כ שם השבט. כזה - אודם-פטדה - ראובן – שמעון - וכן כלם. וא"כ לא היה חסר רק אות צד"י. דאות חי"ת היה באחלמה. וטי"ת בפטדה. וקו"ף בברקת. ולכן הקשה והא לא כתב בהו צד"י. וא"ל רב שמואל בר יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב שם. ר"ל לא בדסלקא דעתך דהפי' של והאבנים. הוא שמות האבנים. לא. דשמות האבנים לא היו כתובין שם. רק כוונת הכתוב הוא על שמות האבות. והאבות מכנה הכתוב בשם. אבנים. כמו משם רועה אבן ישראל (בראשית מ"ט כ"ד). כי מראש צורים אראנו (במדבר כג ט'). וכמו הביטו אל צור חצבתם (ישעיה נ"א א') משום דהאבות הם יסוד ואבני ישראל. ושמותם יהיו כתובים למעלה על שמות ב"י. כדכתב הרמב"ם ז"ל שלמעלה מראובן היה כתוב אברהם יצחק ויעקב. אבל שמות האבנים לא היה כתוב שם. ומקשה א"כ הא לא כתיב טי"ת. ואמר רב אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם. וא"כ היה שם כל האל"ף בית: ודפח"ח וש"י:​

בענין הקושיא מדוע לא שאלו קודם מ-ט', י"ל שהגמ' סידרה את הקושיות לפי התירוצים, וצריך להקדים את האבות קודם השבטים,
ולפי"ז קשה רק מדוע לא הקשו מ-ח',
וע"ז יל"ד בדוחק שה-ה' השניה של יהודה מתחלפת ב-ח'.

[]ויתכן לדון, שאותיות ה-שׂ' של יששכר היו במקום ס', ואות שׁ' יש בשמעון ובאשר ועוד.[/]

ובעיקר הקושיות יל"ד עוד ע"ד דברי הגרח"ק.
שכשהגמ' מביאה ראיה מפסוק - לא מדקדקת להביא דווקא את הפסוק הראשון.
וכעי"ז י"ל כאן, שלא דקדקו להביא דווקא מהאות הראשונה.

הראשונים כתבו ש"על" - פירושו בשביל.

מיהו עיקר הווארט מתוק מדבש.

ואפשר לגמור, שלא שלמסקנא הפירוש של האבנים זה האבות,
אלא שהמקשן הסתפק אם הפירוש הוא שמות האבנים, או שלא נדקדק בלשון הפסוק, ונפרש "בשביל" כנ"ל מהראשונים,
ולכן לא הקשה מ-ח', כי חשב שיתרצו לו שהיה כתוב את שמות האבנים,
אבל אחרי שתירצו לו אברהם יצחק ויעקב - שאל מה עם ט', האם באמת יהיה מוכרח שכתבו את שמות האבנים.

 

[גרינפלד]

ובעיקר הקושיות יל"ד עוד ע"ד דברי הגרח"ק.
שכשהגמ' מביאה ראיה מפסוק - לא מדקדקת להביא דווקא את הפסוק הראשון.
וכעי"ז י"ל כאן, שלא דקדקו להביא דווקא מהאות הראשונה.

מ"מ זה לא גרע ממש"כ החזו"א בקובץ אגרות [כמדומה ג' ב'] שאין ט"ס שלא בהשגחה,
ה"נ אין דבר שהגמ' נוקטת שלא בהשגחה.