כשהגמ' מביאה מקור מפסוק, מדוע לא הביאה מפסוק קודם

[גרינפלד]

דרך שיחה עמ' קכ:​

"לא נוכל דבר אליך רע או טוב", וברש״י: "למאן בדבר הזה, לא ע״י תשובת דבר רע ולא ע״י תשובת דבר הגון, לפי שניכר שמה׳ יצא הדבר".
שאלה: שאלו בזה, כי משמע שגם ע״י דיבור טוב אפשר למאן ולהשיב בשלילה לעניין השידוך, והרי אם הוא טוב למה זה סיבה למאן?
תשובה: מצינו בפרשת ויצא (ל״א, כ״ד) שאמר הקב״ה ללבן בחלום הלילה "השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע", ובמסכת יבמות (ק״ג, א׳) אמרו: בשלמא רע ניחא, אלא טוב אמאי לא, מלמד שטובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים, וגם כאן הפירוש: לא נוכל לדבר רע "או טוב" - היינו טובתן שלנו שהיא רעה לצדיקים. ומה שלא דרשו זה חז״ל על הפסוק הנ״ל שהוא יותר מוקדם - יש כיו״ב שאין הש״ס מביא את הפסוק המוקדם.​

והנה כלל זה שכן הוא דרך הש"ס, מיישב מקומות רבים שהתקשו האחרונים מדוע הגמ' לא מביאה פסוק מוקדם יותר; ומעניין אם כלל זה מופיע בראשונים או באחרונים.​

 

[גרינפלד]

והנה כלל זה שכן הוא דרך הש"ס, מיישב מקומות רבים שהתקשו האחרונים מדוע הגמ' לא מביאה פסוק מוקדם יותר

והנה נתקלתי בדוגמא נוספת בגמ' בב"ב קמ"א א' שהגמ' דורשת "ועברתם" לשון עברה - כעס, ומוכיחה מפסוק בצפניה "יום עברה היום ההוא".
והעירו בשוטנשטיין שהיה אפשר להביא ראיה מהפסוק בויחי "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה".
ולהנ"ל מיושב.

 

[גרינפלד]

בקידושין ד' א' דרשה הגמ' אין כסף וכן אין לה שה-י' מיותרת, כי היה צריך להיות כתוב אן, כמו מאן יבמי, מאן בלעם.
ולכאורה קשה מדוע לא הוכיחו מ"וימאן" שכתוב בפר' וישב ובפר' ויחי.
ולפי הגרח"ק מיושב.

 

[גרינפלד]

בקידושין ד' א' דרשה הגמ' אין כסף וכן אין לה שה-י' מיותרת, כי היה צריך להיות כתוב אן, כמו מאן יבמי, מאן בלעם.

וכן בפרשת וארא (ז, יד) "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם".

 

[געגועים]

ברש"י: וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ. איני יודע מי השתחוה למי, כשהוא אומר איש לרעהו, מי הקרוי איש, זה משה, שנאמר (במדבר יב ג) והאיש משה.
במהרי"ק מקשה למה רש"י לא מביא את הפסוק בפרשת בא (יא ג) גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה. עיי"ש מה שתירץ

 

[גרינפלד]

ברש"י: וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ. איני יודע מי השתחוה למי, כשהוא אומר איש לרעהו, מי הקרוי איש, זה משה, שנאמר (במדבר יב ג) והאיש משה.
במהרי"ק מקשה למה רש"י לא מביא את הפסוק בפרשת בא (יא ג) גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה. עיי"ש מה שתירץ

יישר כוח!

 

[געגועים]

אמנם יש נוסחאות ברש"י (דפוס אלקבץ) 'מי הוא הקרוי איש זה משה', ולא נכתב הסיום 'שנאמר והאיש משה'

 

[געגועים]

כשהגמ' מביאה מקור מפסוק, מדוע לא הביאה מפסוק קודם​

ברש"ש בפסחים ס"ח ע"א:

וכתיב פה אלישע בן שפט כו', לכאורה יפלא מדוע לא הביא מהמוקדם ואת אלישע בן שפט כו' תמשח לנביא, ולפמש"כ בס"ד ברפ"ב דשבת אתי שפיר דהאי קרא מייתא ליה כבר (בברכות סד א), ועמש"כ בריש ב"ב כיוצא בזה.