מהי הכפילות אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם?

[גרינפלד]

יל"ע מדוע בתפילת מעריב כופלים גם רודפיהם וגם שונאיהם "בתהומות טיבע"?[1]

וי"א ע"פ מש"כ רש"י ה' נלחם להם במצרים, שבשעה שהרודפים אחר בנ"י לקו בים - גם אלו שהיו במצרים נענשו, וכתב בהדר זקנים, שטבעו בנילוס;
וא"כ י"ל ש"רודפיהם" - הם אלו שרדפו, ו"שונאיהם" - הם אלו שנשארו במצרים ולא רדפו.

וכעי"ז כתבו הראשונים על מה שאומרים בבוקר "וים סוף להם בקעת וזדים טיבעת וידידים העברת ויכסו מים צריהם", שלכאורה זו כפילות;
אלא ש"זדים טיבעת" - הם אלו שנשארו במצרים, ו"ויכסו מים צריהם" - הם אלו שרדפו שלקו לאחר כניסתם של ישראל לים, כמבואר ברוקח.

מיהו יש פירוש נוסף ש"טיבעת" זה בטיט, שבתחילה רק שקעו, כמבואר ברש"י, ולאחמ"כ המים כיסו אותם.

ובספר מנחת אליהו פירש, שהנה רש"י כתב שפרעה שיכנע את עבדיו לרדוף כי בנ"י לקחו את ממונם, וא"כ יש מהמצרים שלא רדפו מתוך תשנאה, אלא רצו להשיב את כספם;
וא"כ "רודפיהם" – או שרצו להחזיר את הכסף, ו"שונאיהם" – הם אלו שרדפו מחמת שנאה.[2]

​

---

[1] שו"ר שהביא הרב יעקב חיים סופר [הובא ב'מקבציאל', עיי"ש בארוכה] מהרוקח (סידור התפילה, ח"א דף ש"ה), וז"ל:
וזידים טיבעת וידידים העברת ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר למה אנו אומרים שתי טביעות טיבעת ויכסו, ועוד למה אומרים וזידים טיבעת ואחר כך וידידים העברת, והלא ישראל עברו תחילה ואחר כך מרכבות פרעה וחילו טבעו, כדכתיב לגוזר ים סוף והעביר ישראל וניער פרעה, וכן אומרים במעריב המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואחר כך בתהומות טיבעת. אלא כשבאו ישראל והמצריים לים מיד יצא א הים וטיבע הנשאר בעיר מצרים, כדכתי' כי ה' נלחם להם במצרים, ועברו ישראל הים ואחר כך וניער פרעה וחילו בים סוף, עכ"ל.
[2] ובעיקר מה שהובא שלקו במצרים, בביאור הגר"א אבה"ע סי' ד' סקי"ח תירץ בזה רש"י ביבמות ע"ו ב' מקושיית הראשונים שם.​

 

[צפנת פענח]

וכעי"ז כתבו הראשונים על מה שאומרים בבוקר "וים סוף להם בקעת וזדים טיבעת וידידים העברת ויכסו מים צריהם", שלכאורה זו כפילות;
אלא ש"זדים טיבעת" - הם אלו שנשארו במצרים, ו"ויכסו מים צריהם" - הם אלו שרדפו שלקו לאחר כניסתם של ישראל לים, כמבואר ברוקח.​

מה שאנו אומרים באמת ויציב ים סוף בקעת וזדים טבעת וידידים עברו בים ויכסו מים צריהם, למה שינה הסדר וכו', מצאתי בשם ר' יהודה החסיד ז"ל שפי' וזדים טבעת דהיינו פסל מיכה שעבר בים, דכתיב ועבר בים צרה, והיו טובעים רשעי ישראל שהיו אדוקים בפסל מיכה, עד שהוצרכו לשברו, והיה שבור לחתיכות עד בימי שפוט השופטים התיכוהו לפסל, ואחר ששברוהו ידידים עברו. (מושב זקנים מבעלי התוס')​

 

[גרינפלד]

מה שאנו אומרים באמת ויציב ים סוף בקעת וזדים טבעת וידידים עברו בים ויכסו מים צריהם, למה שינה הסדר וכו', מצאתי בשם ר' יהודה החסיד ז"ל שפי' וזדים טבעת דהיינו פסל מיכה שעבר בים, דכתיב ועבר בים צרה, והיו טובעים רשעי ישראל שהיו אדוקים בפסל מיכה, עד שהוצרכו לשברו, והיה שבור לחתיכות עד בימי שפוט השופטים התיכוהו לפסל, ואחר ששברוהו ידידים עברו. (מושב זקנים מבעלי התוס')​

יישר כוח!

 

[הצעיר שבחבורה]

העמק דבר פרשת בשלח

וע"ז אנו אומרים בברכת ק"ש את רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע, היינו חיל המלוכה נקראו רודפיהם שלא משנאה עשו אלא בעבודת המלוכה, אבל שאר המון מצרים מכונים שונאיהם​

 

[גרינפלד]

העמק דבר פרשת בשלח

וע"ז אנו אומרים בברכת ק"ש את רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע, היינו חיל המלוכה נקראו רודפיהם שלא משנאה עשו אלא בעבודת המלוכה, אבל שאר המון מצרים מכונים שונאיהם​

יישר כוח!