השנה התחדש לי הסבר נאה במעשה המובא בהגדה על התנאים שהיו מסובים בבני ברק, וסיפרו ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
מה ראו חז"ל לקבוע מעשה זה בהגדה?
ההסבר הפשוט הוא כדי ללמדנו את ההלכה שיש להרבות ולספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה, ואף...
(תמלול של שיעור מהכיתה.)
תיאור ההכנות המלחמתיות של פרעה וצבא מצרים לקראת המרדף אחרי בני ישראל בים סוף.
המצרים התכוננו בכל הכוח למלחמה האדירה שהם הולכים לעשות כנגד היהודים. כל תרועת חצוצרות של המלחמה הידדה באוויר.
המלך בעצמו קשר את הסוסים למרכבה שלו, ובמקום לשים שתי סוסים כמו הרגילות, הוא שם...
התיאור הבא הינו תימלול של שיעור שלי מהכיתה, מאוד אשמח להארות והערות!
הלילה, ליל כ"א בניסן, כמה ימים בלבד אחרי שעם השם עברים, עם ישראל, יוצאים ממצרים מבית עבדים מכור הברזל.
והנה, הם רואים מאחוריהם רבבות רבבות, מיליוני חיילים מצריים עם חיצים, עם חרבות, שכל המטרה שלהם היא אחת, להשמיד את כל...
הצטווינו בזכירת יצ"מ כמש"כ למען תזכור את יום צאתך וגו', ואע"פ שאינו במניין המצוות מ"מ כ"כ הרמב"ם (הלכות ק"ש א ג), וכן בסיפור יצ"מ כמש"כ והגדת לבנך וגו' וכן זכור את היום הזה וגו' (רמב"ם חו"מ ז א).
בפשטות תכלית זכירה זו היא חיזוק האמונה כמו שנאמר במעמד הר סיני בדיברה הראשונה, אך מצאנו בתורה כמה...
לפנינו עובדה מיוחדת על גברא רבה, שנהג הידור מצוה להרגיש כשאילו הוא יצא ממצרים ממש:
עבודה מיוחדת היה לו להגה"צ ר' זלמן בריזל זצ"ל בכל יום עם שחר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז, ג) – היא אחת מ'שש הזכירות' שנהגו ישראל לאמרן בכל יום. אולם לא איש...
ועד שנמסר מפי הגר"נ רוטמן שליט"א - אשמח לתגובות
מובא במשנ"ב כי הטעם שתיקנו חכמים בסדר ד' פרשיות את פרשת החודש קודם ר"ח ניסן, הוא משום שצריכים לייחד ולזמן את חודש ניסן שהוא ראש החדשים, ואע"פ שקידוש החודש לא תלוי בקריאת פרשיות אלא בקידוש המועדות שנקבע ע"פ בי"ד בזמן שקידשו ע"פ הראיה או בזמנינו ע"פ...
הרה"ק הבני יששכר בספרו אגרא דכלה (פר' עקב) מביא שסיפור יציאת מצרים בעת צרה וצוקה בכל ימי השנה, כסגולה נפלאה להינצל ולהעביר הרעות על ראש שונאי ישראל, ונצטט לשונו בקיצור: "...בשורה טובה לישראל שתיכף בהעלות על לבבם הרהור תשובה ויצדיקו דין שמים, תיכף ירחמם הש"י ויפלו אויביהם לפניהם אפילו קודם שיסגלו...
דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב – יא, ב'
ויש להבין מפני מה הקב"ה עשה שבני ישראל יקבלו את ההבטחה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול בצורה כזאת של שאילה ולא במתנה ועוד שזה לכאורה נעשה כגניבה.
ומצינו בזה במפרשים כמה פרושים.
א. ברשב"ם פירש דושאילום לשון מתנה גמורה כמו...
איתא במתני' בפאה (פ"א מ"א) אלו דברים שאין להם שיעור.
והקשה המשנה ראשונה אמאי לא תני מצות סיפור יציאת מצרים, דהא אין לה שיעור דכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, ותירץ דיש לה שיעור למטה, דהא כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא וכו'.
אמנם המנחת חינוך (מצוה כ"א אות א') בשם הר"נ (פסחים כ"ה...
אנו כבר בתוך שלושים יום קודם חג המצות, ובלילה הראשון של חג נשגב זה, נצטוינו במצות עשה מן התורה, שעיקרה מאב לבן, כמפורש בתורה והגדת לבנך ביום ההוא.
אמנם דרשו רבותינו, אם אין לו בן אשתו שואלתו, ואם לאו הוא שואל את עצמו, ואפילו שני תלמידי חכמים שואלים זה לזה.
ומבואר, שהמצוה דוקא דרך שו''ת, כי ע''י...
בבבא קמא (פג.) לומדת הגמרא ממה שנאמר "ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל" שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות, דהיינו כ"ב אלף איש.
בתוספות שם (ד"ה שני) כ' שאין לגרוס "שני אלפים רבבות" אלא יש לגרוס "שני אלפים ורבבות", משום שלא יכול להיות שהשכינה לא שורה על פחות מ – 20 מיליון...
שדבר נא באזני העם וגו' - אמרי דבי רבי ינאי: אין נא אלא לשון בקשה, אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל; בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק: ועבדום וענו אתם - קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול - לא קיים בהם. אמרו לו: ולואי שנצא בעצמנו. משל לאדם...
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" (יב, כט)
אחד הדברים הייחודיים ליציאת מצרים הוא שהתורה מציינת את הרגע המדוייק שבו היא התרחשה: התחלת הגאולה הייתה "בחצי הלילה", ואילו היציאה ממצרים בפועל הייתה "בחצי היום" (כדברי הכתוב "ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' וכו'").
ויש לבאר את משמעות העובדה שיציאת מצרים היתה...