מהר"ל - בשיטתו, והיחס להגותו

[נדיב לב]

רבינו המהר"ל מפראג ידוע ומפורסם בכל תפוצות ישראל כאחד מאבירי ההגות של עמנו, בדורות שבין הרמב"ם והחסידות, שבו מתאגדות הקצוות הרחוקות.

שני זרמי מחשבה נפגשו ברוחו של מהר"ל והתמזגו בו גם יחד, הפילוסופיה בישראל, וחכמת הסוד (שעוד נתייחס לנקודה הזו) אם כי בעניינים רבים המהר"ל צועד בודד במשעולי מחשבה תלולים, וכמו רוב אנשי מחשבה גדולים, גם בהגותו ישנם נקודות נעות, כדרכה של מחשבה אנושית באשר היא, שלעולם אינה מוחלטת.

בספריו המרובים הוא הקיף עניינים למכביר, לא פסח כמעט על שום נושא, ועל הכל זרע מאור מחשבתו. ובאופן שיטתי ועקבי, הוא מעמיד משנה סדורה בכל נושא ועניין, ויסודות שלמים שביסס והעמיד במאמר מסוים, עוברים כחוט השני בכל מאמריו.

---

אשכול דנן מיועד.

1. לנסות לנתח* באופן כללי את משנת המהר"ל עפ"י מה שיצא לקורא, או עפ"י ספרים או חוקרים שהתייחסו ליצירתו המפוארת של המהר"ל. * [נ.ב בקשתי לנתח את המקורות שמהם שאב המהר"ל, ובעיקר האם דבריו מהמסד עד הטפחות מבוססים על הקבלה, ואיזו קבלה, או שמא גם פילוסופיה או בכלל עירוב בין השניים או בכלל דרך עצמית.]
2. לנתח מושגים ממוקדים במשנתו. לדוגמא, בשיטתו הבנויה על חלוקת הבריאה לג' עולמות. או הגדרת מספר מעל הטבע שחוזר ובא בספריו, או המושגים 'חומר' צורה גשמי רוחני, שכל, חיבור, כנסת ישראל, טעמי המצוות, וכידוע להוגי משנתו.
3. חלק ניכר מבעלי המוסר (לא המחשבה) לא הרבו לעסוק בדברי המהר"ל, מדוע ולמה רבים מהם כמעט ולא הזכירו ממנו.
4. מה יחסם של גדולי ישראל עד לזמנינו, למשנתו של המהר"ל.
5. האם יש הבדל בין אנשי מחשבה שונים בצורת הלימוד במשנתו של המהר"ל.
6. מדוע ספרי המהר"ל (מלבד כמה בודדים) לא נדפסו רק בשנים האחרונות.
7. תורת החסידות שאבה רבות מדברי המהר"ל. האמנם כל התורות החסידיות שוות בעניין? וכן פירושים חסידיים נודעים, שהמהר"ל קדם להם.
8. התנגדותו של המהר"ל לפילוסופיית הרמב"ם.
9. אגדות חז"ל במשנת המהר"ל.
10. מאיזה גיל ראוי לעסוק בספרי המהר"ל.
11. אם נרצה להגדיר את עיקר משנתו של המהר"ל על רגל אחת, או לתפוס נקודה אחת שמבדילה את משנתו מכל השאר, מה יהיה נכון לומר?

 

[נדיב לב]

לנסות לנתח* באופן כללי את משנת המהר"ל עפ"י מה שיצא לקורא, או עפ"י ספרים או חוקרים שהתייחסו ליצירתו המפוארת של המהר"ל. * [נ.ב בקשתי לנתח את המקורות שמהם שאב המהר"ל, ובעיקר האם דבריו מהמסד עד הטפחות מבוססים על הקבלה, ואיזו קבלה, או שמא גם פילוסופיה או בכלל עירוב בין השניים או בכלל דרך עצמית.]

ראשית כל אצטט נתונים שאסף אברהם קריב בנוגע לאזכור תורת הקבלה הנודעת במשנתו המהר"ל.

א. את עשר ספירות הוא מזכיר רק במקום אחד בלבד, בדברי פירושו על המשנה באבות "עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות". ואף כאן הוא מזכיר אותן רק בניסוח הקדום והסתום של ספר יצירה "עשר ספירות בלימה", וציור העולם שאנו מוצאים אצלו אינו נשען כלל על ענין הספירות.

ב. אין אצלו ארבעה עולמות של הקבלה: עולם האצילות, עולם הבריאה, עולם היצירה, ועולם העשיה. אלא יש שלושה עולמות של הפילוסופיה, (יורחב ב"ה בהמשך).

ג. גם המושג סיטרא אחרא אין מצוי אצלו כל עיקר. הרע איננו מלכות גדולה בפני עצמה אלא הוא כרוך בחומר, ויש רע שצורך העולם בו, וממילא אינו רע גמור אלא חלק מבניינו של עולם.

ד. השכינה נזכרת אצלו בצמצום רב, ולא באותה משמעות שהקבלה מדברת בה.

כעת אתמצת מגוון דעות, בנוגע להגותו של המהר"ל.
[אם יסוד דבריו מהמסד עד הטפחות מבוסס על הקבלה, ואיזו קבלה, או שמא בין תכניו אפשר למצוא גם מיסודות הפילוסופיה.]

א. לדעת הגר"י הוטנר "אין מילה ממילותיו של מהר"ל שאינה קבלה".

ב. הרב משה צוריאל חיבר ספר בשם "אוצרות המהר"ל וסודותיו" ובו לקט של כמאתיים פסקאות בספרי מהר"ל שציין בהם לפנימיות התורה, ובספר הנ"ל ניסה לפענח במקצת את עניינם ולציין מקורותיהם בזוהר, תקוני זהר וספר יצירה.
בין השאר, הוא טוען ביחס לחוקרים שנקטו שהמהר"ל לא עסק בחכמה זו, שבמכוון המהר"ל ניסה לטשטש את עקבות הקבלה בכתביו [סמך לזה הוא מוצא בין היתר בכך שהמהר"ל קורא לזוהר מדרש (אגדות ח"ג עמ' ל"ד, ס"ט וכן בתפארת ישראל) כאשר הוא מצטט אותו].

ג. לדעת החוקר אברהם קריב ועוד רבים וטובים (ראה בערכו במכלול) הגותו של המהר"ל משלבת בין הפילוסופיה של ימי הביניים שהחל כבר לשקוע שמשה, לבין הקבלה. כתביו, שהם מעין הכלאה בין שכלתנות למיסטיקה, מכילים טרמינולוגיה קבלית חדשה, המתמקדת במהות הפנימית של הדברים ולא בסימבולים מקובלים [ויש שטענו שהיא הגורמת לתורתו להיות קשה להבנה.] למהר"ל היה ידע נרחב בפילוסופיה ובמדעים, והוא ניצל ידע זה כדי ליצוק את תוכני הקבלה לתוך מסגרת פילוס'-מדעית, מסגרת שמבחינה צורנית היא בעלת מאפיינים אריסטוטליים ומבחינה מהותית בעלת תכנים אפלטוניים, ובכך הוא הביא את תוכני הקבלה אל הציבור הרחב.

ד. לדעת חוקרים אחרים, המהר"ל לא עסק בחכמה זו, אף שמהר"ל מכיר ומחבב את הקבלה ואף מצטט ספרי קבלה כספר הזוהר ושערי אורה מספר פעמים, אין לו את התפיסה של המקובלים. ובספרו של א. גיסטדינר - "חייו ותקופתו של המהר"ל מפראג" בפרק "המהר"ל בתור מקובל", (עמ' מ"ב-נ"ו) הוא מתמודד עם תפיסה זו ומנסה להפריכה].

ה. הדעה הקיצונית ביותר היא של הרב שלמה פישר שהתייחס לתורת המהר"ל כפסבדו פילוסופיה/קבלה.
ציטוט מכ"י של הרב פישר "דרך המהר"ל בזה בס' פירושי האגדות שלו דרך תמוהה ומסוכנת. ולא לחינם לא נדפס ספר זה עד דורנו ונשאר בכת"י, ודע עוד דהמהר"ל אינו מחכמי הקבלה המוסמכים, וכל דבריו דרך סברא בעלמא" עד כאן לעניננו.
ציטוט נוסף של הנ"ל (על פי עדותו של הרב גולדווסר בקול הלשון, ומצו"ב בהקלטה - דקה 11 ואילך.)הצג קובץ מצורף הרב גולדווסר.mp3
"הבעיה במהר"ל שזה תערובת של פילוסופיה וקבלה, והפילוסופיה לא מתאימה לספרי הפילוסופים, והקבלה לא מתאימה לספרי המקובלים". עד כאן.
וציטוט אחרון המיוחס לו: "אמר פעם: מהר"ל ברא גולם אחד בחייו, ורבים רבים אחרי מותו..." עד כאן.

 

[נדיב לב]

לקריאה/הורדה ספר "אוצרות המהר"ל וסודותיו".

 

[נדיב לב]

צורת הלימוד בספרי המהר"ל

א. המהר"ל הוא לא אבי תורת המחשבה והמוסר כמו שהוא לא אבי הפילוסופיים או בכלל כזה. ורבים טועים בזה. אגב מתי הומצא המושג "מחשבה"? ב. בראשונה מומלץ ללמוד את ספר דרך חיים על אבות. ג. ככלל לצעירים שאינם בשלים לגמרי, לא מומלץ לעסוק בספרי המהר"ל. (או שיתבלבלו או שירמו את עצמם..) ד. המהר"ל הטביע מושגים...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[שלמה ו.]

הרקע ההיסטורי של משנתו הלאומית והחינוכית של המהר"ל מפראג: א. שיטת המחשבה של המהר"ל ודרכי פירושה

רעיונותיו הלאומיים והחינוכיים של המה"רל מפראג לא מופיעים בטקסט אחד שיטתי,אלא פזורים בספרים שונים. עם זאת, בנסיבות מסוימות, בשעה שראה צורך בכך, הרצה המהר"ל את משנתו בצורה שיטתית. במאמר דוגמאות לכך בנושא הגלות, היחסים עם הנוצרים והתורה שבע"פ.

historynet.cet.ac.il

הרקע ההיסטורי של משנתו הלאומית והחינוכית של המהר"ל מפראג : ב. תורתו הלאומית של המהר"ל על רקע זמנו

<P>המאמר בוחן את האפשרות להשפעה של רעיונות קלווין ושל כת האחים הבוהמיים על רעיונותיו של המהר"ל. למרות ההקבלות הרבות בתפיסת רעיון הבחירה אצל המהר"ל ואצל האחים, הכותב טוען כי נכון יותר לראות זאת כהתפתחות אימננטית של רעיון מקראי משותף. כמו כן הוא מראה כי התודעה הלאומית היתה חלק בלתי נפרד של היחסים...

historynet.cet.ac.il

הרקע ההיסטורי של משנתו הלאומית והחינוכית של המהר"ל מפראג : ג. המחקר המשווה של משנתו החינוכית של המהר"ל על רקע זמנו

המאמר בוחן את שאלת הדימיון בין תורתו החינוכית של המהר"ל לבין תורתו של יאן עמוס קומניוס, שנחשב כאבי המחשבה הפדגוגית המודרנית. הוא שולל אפשרות של השפעה ישירה על המהר"ל או השפעה הפוכה אבל טוען כי המהר"ל הושפע מההגות הלא יהודית בסביבתו למרות שנמנע מלציין זאת.

historynet.cet.ac.il

הרקע ההיסטורי של משנתו הלאומית והחינוכית של המהר"ל מפראג : ד. המהר"ל והמציאות היהודית של ימיו

<P>המאמר דוחה את התפיסה של י. כ"ץ המתאר את המהר"ל כמייצג גישה מסתגרת. לדעת הכותב גישה זו מייצגת יותר את מצבה ההיסטורי ואת עמדותיה של יהדות גרמניה בימי הריפורמאציה ולא את המציאות ההיסטורית הספציפית שבה חי המהר"ל בבוהמיה, במוראביה ובפולין . מהמקורות עולה תמונה של התקרבות בין היהודים לסביבתם למרות...

historynet.cet.ac.il

 

[מקודש מקודש]

אני רק מזכיר שהמהר"ל היה בן דורו של האריז"ל ולכך נוסח הקבלה שאנחנו משתמשים ברובו הוא כמובא מהאר"י ותלמידיו ולכך אינוט משתמש בניסוחים הללו.
דרך הלימוד בו היא כמקובלנו מרבותינו ומי שאין לו רב א ולא שמע מרב ועדים וכו' בדברי המהר"ל קרוב הדבר שיגלה בדבריו פנים שלא כהלכה.

בנוסף באשכול תורני הייתי מצפה לציטוטים מר' משה שפירא ולא מאברהם קריב.

 

[שלמה ו.]

10 ציטוטים שליקט יונתן הלוי מתוך ספרי המהר"ל.

1. אין דבר בעולם זולת בורא עולם

המהר"ל סבר שלא רק שמקורה של כל הבריאה הוא באלוקות, אלא אין דבר בעולם זולת האלוקות. ('נתיבות עולם', א', נתיב האמת, פרק ב') רעיון זה הופיע מאוחר יותר במשנת החסידות במונח "אין עוד מלבדו", וכי יש לעולם סדר ותוכנית אלוקית, ושום דבר במציאות אינו קורה במקרה. ('דרך חיים' ג', יד)

2. העולם הזה נברא לכבוד הבורא

בניגוד לתפיסות שמבטלות את העולם הזה, מתייחסות אליו כ"עלמא דשקרא" (עולם השקר) ומבקשות להפריש את האדם מהעולם, הוא טען שתפיסה זו אין בה כבוד שמים, ואף בנוגע לארבע המלכויות ששלטו בעולם הוא כותב "כי מאחר שברא השם יתברך הכל, בוודאי נברא הכל לכבודו" ('נר מצוה', עמ' ח'), ולכן "מי שיש עליו רוח הקדש אין מחשיב העולם כל כך בשפלות" ('אור חדש' עמ' נ"ה).

3. השחוק והשמחה - חיוביים לחלוטין

בניגוד לתפיסות שמעודדות דכדוך, עצבות ופחד, סבר כי "השחוק והשמחה מצד עצמו טוב - שהוא מורה על השלימות" ('באר הגולה', הבאר הרביעי).

4. דואג מאסונות? הישמר ממידה זו

בדומה לכך, כתב המהר"ל כי "הדאגה מפורעניות היא מדה מגונה, שהאדם צריך להימלט ממנה" ('דרך חיים' א', ו').

5. הכסף נותן לאדם חוזק וקיום

יחסו של המהר"ל לעולם הזה בא לידי ביטוי בעידוד של מלאכה "כי הוא דבר גדול שתולה בו עיקר גדול... ואל יחשוב כי המלאכה אינה כבודו, אדרבא המלאכה נותנת לאדם כבוד" ('דרך חיים' א', י'), וכך גם הסביר כי הממון נותן חוזק וקיום לאדם, ולכן שכלו נמשך אחריו ('נתיבות עולם ב', נתיב אהבת השם פרק א').

6. אין לסור מדבריהם הקדושים של חז"ל

המהר"ל הכתיר את דברי חז"ל כ"דברי חכמה עמוקים שלא נאמרו באומד וסברא", ואף באחד הפעמים הוא שאל "כי איך אפשר לחמורים כמונו, לעמוד בסוד קדושים?" ('נצח ישראל' פרק ז'), הוא התריע לא לסור מדבריהם של חז"ל. ('גור אריה' שמות יב)

7. היופי בעולם - רוחני ואלוקי

המהר"ל ציין כי היופי הקיים בעולם הוא רוחני. "והפאר והיופי דבר זה הוא מצד עניין אלוקי שיש בנבראים, שאין היופי מתייחס אל הגשמי כלל". ('נצח ישראל ז')

8. חומות ירושלים ייבנו בעתיד משוהם וישפה

על פי גישה זו, מסביר המהר"ל כי הכהן הגדול שנכנס לקודש הקודשים מתואר בתלמוד כבעל יופי עילאי, ולכן לתפיסתו לעתיד לבוא חומות ושערי ירושלים - העיר הקדושה, ייבנו כפשוטו מאבנים יקרות כמו שוהם וישפה. ('נצח ישראל' נ"א)

9. חובה לחנך את הנער לפי טבעו ויכולתו

משנתו החינוכית של המהר"ל היתה כי יש ללכת מן הקל אל הכבד. המהר"ל טען בנחרצות כנגד חוסר השיטתיות וחוסר רכישת היסודות בחינוך. לדעתו סדרי החינוך צריכים ללכת מהקל אל הכבד, ומהפשוט אל המסובך, על פי הכלל "לתת לנער משא, כאשר יוכל שאת, לפי טבעו". ('גור אריה' דברים ו' ז').

10.תפילה מרגשת לבניין הבית במהרה

תפילה מיוחדת חיבר המהר"ל לקץ הגלות:
"ועתה ה' אלוקינו, אבינו אתה, ושמך הגדול נקרא על בניך, למה יתחלל שמך הקדוש והנורא על ידי בניך לאמר, אם "בני קל חי" אתם, למה מעלים עיניו ממכם כל הימים, וכצאן לטבח יובל, ניתנו בידי זרים. אם אבותינו ואנחנו חטאנו לך, הלא בידך אנחנו להעבירנו, ומה לנו בעולמך להתחלל שם קדשך על ידי בניך. לכן בקשתנו מלפני כיסא כבודך, שאל תתן אותנו בידי זרים, ולהיות למשל ולשנינה בין כל העמים, וחוס עלינו והוציאנו מידי זרים". ('נצח ישראל' פרק מט)

 

[שלמה ו.]

באתר של חב"ד הם כותבים שהוא היה בעל בקיאות עמוקה בספרי קבלה שונים.

המהר"ל הָיָה גָּאוֹן עָצוּם בַּתּוֹרָה, צַדִּיק גָּדוֹל, וּבַעַל בְּקִיאוּת עֲמֻקָּה בְּסִפְרֵי קַבָּלָה שׁוֹנִים, וּבִכְלָלָם 'סֵפֶר יְצִירָה'. כָּךְ יָדַע המהר"ל אֶת סוֹדוֹת הַשִּׁמּוּשׁ בְּ"שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים" וּבְעֶזְרָתָם הִצְלִיחַ לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת וַעֲלִילוֹת שֶׁטָּפְלוּ גּוֹיִים צְמֵאֵי-דָּם עַל הַיְּהוּדִים. כָּךְ גַּם יָצַר אֶת הַגֹּלֶם.

 

[שלמה ו.]

המהר"ל שיטתו, חידושו, ומחנך לדורות

 

[עיני לשמיא נטלת]

באתר של חב"ד הם כותבים שהוא היה בעל בקיאות עמוקה בספרי קבלה שונים.

לשיטת חב''ד, כוונת בעל התניא שחיבר את ספרו מפי ספרים ומפי סופרים
כוונתו על זקנו המהר''ל. שלדבריהם היה צאצא שלו בא''ב
מעניין לדעת
א. האם יש דברים בספר התניא שניתן לומר שנשאבו מספרי המהר''ל
ב. מה המקור הכי קדום בחב''ד לפירוש הזה לדברי באה''ת ''מפי ספרים''
ג. מה המקור הכי קדום בחב''ד לייחוס התניא למהר''ל

 

[צריך עיון]

כשפותחים אשכול על קדוש עליון כרבינו המהר''ל זיע''א צריך לשים לב מה מצטטים וממי מצטטים כי אנחנו כמהלכים ע''ג גחלים
יש כמה מהדברים שוצטטו לעיל שאינם ראוים לעלות עלי גליון של פורום שחרט על דגלו כבוד לחכמי התורה
כמו כן הייתי מצפה לציטוטים מר' יצחק הוטנר לדוגמה לא מ'חוקרים' וד''ל

 

[נדיב לב]

בנוסף באשכול תורני הייתי מצפה לציטוטים מר' משה שפירא ולא מאברהם קריב.

א. אברהם קריב חוקר דתי שניתח את ספריו של רבינו המהר"ל ואין בזה שום דופי לדעתי ב. אתה מוזמן בהחלט לצטט התייחסות של ר' משה שפירא. אני לא זכיתי להכיר ציטוט כזה, מלבד שתורתו שזורה לאורך ולרוחב בתורת המהר"ל.