וזה החלי.
שבת נ"ט ב'
אמרו ליה לרב, אתא גברא רבה אריכא לנהרדעא ומטלע, ודרש כלילא שרי. אמר, מאן גברא רבה אריכא [דאיטלע] - לוי, ש''מ נח נפשיה דרבי אפס, ויתיב ר' חנינא ברישא, ולא הוה ליה איניש ללוי למיתב גביה, וקאתי להכא. ודילמא נח נפשיה דרבי חנינא, ור' אפס כדקאי קאי, ולא הוה ליה איניש ללוי למיתב גביה, וקאתי להכא. אם איתא דרבי חנינא שכיב, לוי לר' אפס מיכף הוה כייף ליה. ותו, דרבי חנינא לא סגי דלא מליך, דכי הוה קא ניחא נפשיה דרבי אמר חנינא בר' חמא יתיב בראש וכתיב בהו בצדיקים "ותגזר אומר ויקם לך" וגו'.