מקור

באשכול זה יעלה תמונות עם מקרותיהם של רבותינו שחי לפני המצאת המצלמה לדוגמאמרן החיד"א זצ"ל הגר"א הרמב"ם הגרש"ז מלאדי ועוד

בקריאת מגילת איכה רוב המגילה מדברת על צרות עם ישראל בחורבן אשר אנו מתקשים להרגיש אותם מחמת שאנו לא סובלים מהם (נרצה או לא נרצה זה המציאות) ויש צורך לתרגם את זה למציאות הנפשית הרוחנית הנשמתית של כלל ישראל אשר הלך מדחי אל דחי עד אשר כמעט ולא נותר קשר מוחשי בינו לבין אלהיו בחיי היומיום כולל בשומרי...

במשך שנים ידעתי שהחזונישניקעס נוהגים להניח בשבת דבר שנתבשל כל צרכו רק ע"ג קדירה מלאה חשבתי שזה קשור לשי' החזו"א בענין בלעך דלא חשיב גרופה וקטומה למדתי את הסוגיא במשך זמן קיץ האחרון מהגמ' דרך הראשונים ועד ההלכה ונפשי בשאלתי על מה מבוסס ההיתר הרווח בכלל ישראל ליתן בתחילה ע"ג קדירה ריקנית? כן, אני...

אור החיים פרשת אחרי מות - אור החיים ארוך יסודות מאוד חשובים בהודעה הבאה יש את כולו באריכות .... נַחְזוֹר לָעִנְיָן שֶׁבָּאנוּ עָלָיו, כִּי בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב בִּדְבַר עֶרְוָה תַּגְבִּיר הַחֵפֶץ וְתַשְׁלִיטֶנּוּ בָּרָצוֹן, וְלֹא יֻשַּׂג הַנִּצָּחוֹן הַחֵפֶץ אֶלָּא דַּוְקָא בְּאֶמְצָעוּת...

ברמב''ם פ''ח מהל' רוצח כתב מצות עשה להפריש ערי מקלט שנאמר שלש ערים תבדיל לך, הנאמר בפרשת שופטים, וצ''ב למה אין למדין כן מפסוק המוקדם בתורה בפרשת מסעי והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם [לה יא] וברשש'י והקריתם לשון הזמנה

"וַיִּקַּח קֹרַח" (במדבר ט"ז, א') בגמרא סנהדרין (קט:) מובא: ויקח קרח אמר ריש לקיש 'ויקח' שלקח מקח רע לעצמו, 'קרח' שנעשה קרחה בישראל. ופירש רש"י: שעשה קרחה בישראל, שנבלעו. והמהרש"א פירש, מ"ש שנעשה קרחה בישראל ר"ל שמו נעשה קרחה בישראל שלא יקרא עוד אחר בשם זה כמ"ש (יומא לח:) ושם רשעים ירקב...

בקידושין פרק האשה נקנית דף ג' ע"א הובא שי' ר' יהודה למקור קנין כסף מייתור הי' בפס' "אין כסף" ובדף ד' ע"ב נכתב ותנא מייתי לה מהכא דכתיב כי יקח איש וכו'. בפשיטות נחלקו ת"ק ור"י האם לומדים מהגז"ש (גם אם רק את הלשון כפי שתוס' הסביר בדף ה' ע"א וכן באפיקי ים) או מייתור הי', וא"כ מה ענין הצריכותא שהגמ'...

כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ (במדבר ב, יז) כאשר יחנו - כפי התנהגותו של יהודי ביום שבת קודש, יום מנוחה, כן יסעו – כך יוכל להמשיך את הקדושה גם לשבוע הבא. (ספר דורות ישרים [פריינד], תורה שבכתב)

מקור מש"ס לביטוי זה.

סיפור מהגרי''ז שבא אדם וגנב ממאפיה מיני מזונות שהיה עליהם מבצע ומחיר מוזל. כשבא לדון בפני הגרי''ז, טען שהוא צריך לשלם רק כפי מחיר המבצע. בעל המאפיה טען לעומתו שהמבצע נועד לקונים ולא לגנבים. הגרי''ז הצדיק את המוכר והעמיד את הנזק על מחירו האמיתי. אבל מאחר שאם מיני המזונות היו נשארים למחר, היה...

ראיתי פעם באיזשהו ספר\קונטרס (לד' השו"ע שאוסר בכ"ע).

ומה המקור? עדיף לצטט עם הלשון.

זכור לי גמ' כזו - ולא מצאתי כרגע

אשמח לדעת מקור קדום להגדה "זאת חנוכה" תעב"ט

זכורני ששמעתי פעם בשם הגר"א משפט כמו "שעיקר עבודתינו היא חיבור שם הוי"ה עם שם אדנות" אשמח אם מישהו יביא את המקור

אם מישהו יודע היכן נמצא הזוהר שמפרש את דברי הפסוק "בי נשבעתי" (או שמא "אשר נשבעת להם בך") ע"פ הפס' "כי אני הוי"ה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כיליתם", אשמח שיביאו כאן

ראיתי מר' אברהם ב"ר שמואל מיוחס בעל שדה הארץ, דלא קראוה 'מנורה' בכדי שיבדילו בינה ל'מנורת הקודש'.

מריחין בעשן הנר [הבדלה] אחר הכיבוי לחבב המצוה "וכתב בסידור יעב"ץ שיש מריחין בעשן הנר [הבדלה] אחר הכיבוי לחבב המצוה. ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל, והי' דרכו אחר שהריח לומר אח אח בקול גדול מאד עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א". ספר 'קצות השולחן'...

המקור לסביבון בחנוכה, כתב בפסקי תשובות (סימן תרע הערה 25) וז"ל: ובס' המנהגים להחת"ס פ"ה שמרן החת"ס זי"ע קיים מנהגן של ישראל ושיחק באחד מלילות חנוכה בסביבון של כסף שהיה לו. ובשם הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל ראיתי דאין חששא משום משחק בקוביא, דהלכה פסוקה שאב ובנו הסמוכים על שלחנו ליכא איסור ובחנוכה...