חודש אדר וד' פרשיות משנכנס אדר מרבים בשמחה - במה?

[מעיינות]

בגמ' תענית כט' ע"א איתא 'אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה'
והנה לגבי משנכנס אב ממעטים בשמחה, יש כמה וכמה הלכות ערוכות בשו"ע לגבי מה ממעטים בשמחה.
אך לא התבאר לנו בדברי הפוסקים, במה מרבים בשמחה משנכנס אדר.

 

[צריך עיון]

יש על זה דברים עשירים בנמוקי או''ח סי' תרפו

 

[ירושלמי יונגרמאן]

הסטייפלר היה שותה כל יום כוס יין.
וידוע מה שאומרים המשגיחים שאין שמחה אלא תורה, ותגובת הבחורים למשגיחים, שעדיף שהם יגידו את השיחה הזאת בראש חודש אב, פשוט אז יהיה לשיחה יותר תוצאות בשטח....

 

[מעיינות]

יש על זה דברים עשירים בנמוקי או''ח סי' תרפו

יש שם תירוץ עפ"י חסידות...

 

[דברי התלמיד]

מתוך המכלול
הגמרא מפרטת כמה דינים שמיעוט השמחה בחודש אב בא לידי ביטוי מעשי בהם, אך אינה מציינת כיצד מבטאים את ריבוי השמחה בחודש אדר. המאירי מבאר שיש להודות בתפילה על המאורע המשמח שהתרחש באותו החודש: ”ראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באותו זמן וכן שצריך לברך על הטובה ועל הרעה כמו שהתבאר.” הרב חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאטש, קבע שיש להרבות בשמחה בכל דרך אפשרית.”ובאיזה דבר שנוכל אז להרבות בשמחה - מצוה איכא, וכל אחד ישער בלבבו ונפשו... ובאמת מצוה בכל מה שאפשר להרבות בלבו ובעניניו בשמחה של מצוה ולקיים דברי חכמים.”

 

[יישר כח גדול]

אומר הרב שר שלום מבעלזא זיע"א: "וילונו העם על משה לאמר מה נשתה" (טו', כד') עם ישראל התלוננו מתי נוכל לשתות הרבה יין? מיד נאמר "ויורהו ה' עץ" בעוד כחודש ימים (פורים) יתלו את המן על העץ ואז תוכלו לשתות "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי..."

 

[והב בסופה]

בכל ר"ח הסטייפלר היה שותה "לחיים" אחד
בר"ח אדר היה שותה 2 "לחיים...

 

[מנחם1]

הסטייפלר היה שותה כל יום כוס יין.
וידוע מה שאומרים המשגיחים שאין שמחה אלא תורה, ותגובת הבחורים למשגיחים, שעדיף שהם יגידו את השיחה הזאת בראש חודש אב, פשוט אז יהיה לשיחה יותר תוצאות בשטח....

כל יום בחודש אדר או רק הוסיף בר"ח?

בכל ר"ח הסטייפלר היה שותה "לחיים" אחד
בר"ח אדר היה שותה 2 "לחיים...

 

[צריך עיון]

כל יום בחודש אדר או רק הוסיף בר"ח?

תפוס לשון אחרון והדברים ידועים

 

[מגנא ומצלא]

כידוע שבהלכה לכל דבר אמור להיות גדר ברור כיצד ואיך לקיימו.
האם ישנם גדרים ברורים מהו "להרבות בשמחה"?

ולכשתמצי לומר שיש להגדיר קודם מהי גדרה של השמחה ואז נוכל
ללמוד מהו עניין להרבות בה. האם זה כעניין "ושמחת בחגיך" שאמרו
"אין שמחה אלא בבשר ויין"?

א"כ מהו עניין "מרבים" האם יותר משמחת המועדים?

ומדוע להבדיל מחודש אב שממעטין בשמחה ושם מובאים הלכות מפורטות כיצד ואיך
אך בחודש אדר לא נכתבו כל הגדרות בעניין.

תשובות והגדרות יתקבלו בשמחה...

 

[צריך עיון]

כעת ראיתי ביערות דבש שכתב [ח''א דרוש ח']

ובאמת ימים אלו, ימי ששון כמאמרם [תענית כט א] משנכנס אדר מרבים בשמחה, כי החודש נהפך כדכתיב [אסתר ט, כב] והחודש אשר נהפך, וכן דרש בירושלמי, אבל בעונותינו הרבים, ערבה כל שמחה ונהפך לאבל חגינו, ואיך אשמח בפורים בזכרי הר ציון, המה בתי כנסיות ובתי מדרשות שוממים, ודרכי תורה - הם דרכי ציון, ציוני הלכה - אבילות, שעיקר שמחת פורים הוא בתורה דכתיב [שם ח, טז] ליהודים היתה אורה, זו תורה, ואף המן שמח שנפל הפור בירח שמת בו משה, כי אז נסתמו מעיינות החכמה, וכמאמר חז"ל [תמורה טו ב] כי שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה שהוא בחודש זה, ולכך שמח, כי ידע כל זמן שיש בישראל תורה, לא תהיה ידו עושה תושיה, ותורתינו היא חיינו ושלימות נפשינו ​

 

[מתחילים מחדש]

בגמ' תענית כט' ע"א איתא 'אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה'
והנה לגבי משנכנס אב ממעטים בשמחה, יש כמה וכמה הלכות ערוכות בשו"ע לגבי מה ממעטים בשמחה.
אך לא התבאר לנו בדברי הפוסקים, במה מרבים בשמחה משנכנס אדר.

בפשטות הכוונה אכן אינו לפעולה כל שהוא, רק להרגשת השמחה.
ושמעתי מפי גדול בישראל, שזהו הטעם שלא מוזכר בשו"ע, בשונה מ"משנכנס אב" שכן מוזכר בשו"ע.

 

[במאמר פיו]

אני תמיד טענתי שהתשובה פשוטה:
.
כל אחד יודע מה משמח אותו- את זה תרבה!
לענ"ד זו תשובה ישרה ואמיתית

 

[י"ג מידות]

אצלינו בישיבת טשרנוביל,
נהג אחד המשגיחים, (יהודי מאוד חשוב בשם הרב שמואל אהרן פלדמן) לרקוד עם הבחורים במשך רבע שעה לפני השינה מראש חודש אדר.