סיפורים על גדולים סיפורים על מרן החזון איש

[נדיב לב]

כשר' עמרם בלוי ישב בכלא רמלה על מחאתו במחללי שבת, בא מרן החזון איש לבקר אותו, רבי עמרם התרגש מאוד ואמר 'שכבר היה כדאי לשבת בבית סוהר בגלל זה'. השיב לו רבינו שבעצם הוא בא לבקר את השבת שיושבת בבית סוהר, ומה שנוגע לעצם בית סוהר, אין מה להתרגש, הלא העולם כולו הוא בית סוהר גדול.

 

[נדיב לב]

הרב מבריסק כידוע היה מקפיד מאוד לדקדק במילות קריאת שמע, פעמים היה כופל ושונה מילה אחת עד שהצליח לבטא אותה כראוי.
אחד מתלמידיו שהיה בחור צעיר החל אפוא לחקותו.
פעם שמעו החזון איש זצ"ל ועם סיום התפילה הגיב לעומתו:
אמור לי בבקשה הנך מתגורר עכשיו בבני ברק, מן הסתם אתה כותב מדי פעם מכתב או גלויה לאמך האלמנה שבירושלים הלא כן?
-בוודאי!
וכיצד אתה פותח את מכתבך?
-מה פירוש? אני מתחיל בדרך כלל במילים: 'לאמא היקרה לי מאוד שלום'.
בפעם הבאה לא כך, אלא כתוב: 'לאמא היק...קרה לי... לי מ...מ...מאוד של...וווום'.
-מה טעם?
שהלא כך בדיוק אתה עושה בקריאת שמע!
-אבל הן כך נוהג מו"ר הרב מבריסק?
זו הנהגה פרטית אישית שלו. זה לא נוגע לך!

 

[הר זהב]

אחד מתלמידיו שהיה בחור צעיר

ה"ה הג"ר חיים יעקב גולדויכט זצ"ל (שמעתי מבנו שיבדלחט"א)

 

[מה ידידות]

בקשר למעשה עם התלמיד וק"ש, מעשה היה באחד מבאי ביתו של החזו"א ששהה אצל הגרי"ז וכשחזר 'אימץ' את הדקדוק המיוחד בקרית שמע לאחר התפילה אמר לו החזו"א: כתוב המדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנום... תיזהר שלא תצטנן...

 

[מה ידידות]

כשר' עמרם בלוי ישב בכלא רמלה על מחאתו במחללי שבת, בא מרן החזון איש לבקר אותו, רבי עמרם התרגש מאוד ואמר 'שכבר היה כדאי לשבת בבית סוהר בגלל זה'. השיב לו רבינו שבעצם הוא בא לבקר את השבת שיושבת בבית סוהר, ומה שנוגע לעצם בית סוהר, אין מה להתרגש, הלא העולם כולו הוא בית סוהר גדול.

אגב, כאשר ר"ע בלוי ישב בכלא החזו"א החליט להגיע לבקרו בלי שתואם הדבר עם השלטונות וכמובן שלא נתנו לו להכנס, הדבר עשה סערה גדולה ושליח הגיע במיוחד לביתו להביא את אישור הכניסה... החזו"א אמר למקורביו כי ידע שלא יתנו לו להכנס אך בקש שהדבר יביא לסערה שאכן הגיעה...
אני מצרף מודעת מחאה שהתפרסמה באותן ימים על 'סרוב' השלטונות לתת לחזו"א להכנס לבקר את ר"ע בלוי

 

[אחד יחיד]

הצדיק הירושלמי ר' יצחק דוד גוטפרב זצוק"ל הגיע פעם אל החזון איש וביקש ממנו ברכה.
אמר לו החזון איש, שעקב חולשתו אין בו כח לברך אותו, ולכן הוא מבקש הוא יברך את עצמו והחזו"א רק יענה אמן.
נעמד ר' יצחק דוד והתחיל לומר בהתלהבות את ברכת "אהבה רבה", וכשסיים ענה החזו"א אמן ואמר לו "מי שמברך כך אהבה רבה לא צריך ברכה ממני".

 

[מה ידידות]

רבי שרגא פייבל שטיינברג סיפר כי באחת הפעמים היה אצל החזו"א והיה בכזו חולשה שמכתב שקיבל מחו"ל לא היה בכוחו לקוראו בעצמו וביקש מר' שרגא פייבל שיקרא לו את המכתב כשהחזו"א שוכב באפיסת כוחות על מיטתו, לפתע הגיע בחור ישיבה צעיר וביקש לשוחח עם החזו"א בלימוד, החזו"א משך כחצי שעה ישב ושוחח עמו התאמץ להסביר לו עד שנחה דעתו של אותו בחור, מפליא מסירות הנפש עבור בחור צעיר.

 

[מה ידידות]

אגב, החזו"א כתב בספרו 'נהגו בישוב החדש לשמור קדושת שביעית'... כשנשאל מי הם ה'נהגו'... ענה 'אני ופייבל'... בבחינת 'אני וביתי נעבוד את ה'.

 

[מאן דהו]

על דלת ביתו של מרן ה'חזון איש ' זצ"ל, התדפק יהודי, כולו שפוף, ופניו המיוסרות גילו שהוא זקוק לישועה רבתי. הוא סיפר למרן זצ"ל שלפני כמה ימים לא הרגיש בטוב, עד שאולץ להתאשפז בבית חולים. לאחר סדרת בדיקות גילו הרופאים זיהום בגופו, ו'הודיעו' בצער שנותרו לו רק ארבעה ימים לחיות...

האיש פרץ בבכי נסער, וה'חזון איש ' הרגיעו וליטפו בחיבה. תוך כדי כך פתח לפניו חומש בראשית ואמר ליהודי החולה: "הנה תראה מה ברא ה' יתברך ביום הראשון", והחל לפרט בפניו את הדברים שנבראו ביום הראשון. "ותראה מה הספיק הקב"ה לעשות ביום השני לבריאת העולם", ושוב קורא ה'חזון איש ' את הפסוקים ומונה אחד לאחד את הדברים שנבראו ביום השני. וכך ביום השלישי, וכך ביום הרביעי. "נו, ואם בורא כל העולמות, יכול היה בארבעה ימים לברוא כל כך הרבה דברים, האינך מאמין " - אמר מרן ה'חזון איש ' - "שבתוך ארבעה ימים הוא יכול לברוא עבורך תרופה שתשקם את גופך ותהפוך אותך לאדם בריא לחלוטין"?!...

ה'חזון איש' עודד את החולה שלא יתייאש, אלא יתפלל על עצמו ויפיל תחינה ובקשה לפני בוראו שירפאו מהזיהום, "וכיוון ששערי תפילה לא ננעלו, בוודאי לא בפני תפילת החולה, שהיא תפילה בעת צרה, תיוושע גם אתה בישועת עולמים ", אמר מרן זצ"ל.

בימים הבאים האיש הרבה להתפלל לפני ה' יתברך, ומאחר שהדברים יצאו מפה קדוש, אירע לו נס של ממש, וממש באותם ימים הובאה ארצה מאמריקה תרופה חדשה מסוג המחלה שהוא זקוק לה. החולה שלנו היה אחד הראשונים שעליו נוסתה התרופה, והתברר שה'נסיוב' שלה התאים במיוחד לזיהום שקינן בגופו. בתוך זמן קצר הבריא האיש וחזר להתהלך כאחד האדם. מסיפור זה אפשר ללמוד עד כמה האמונה שלנו בכוח התפילה לוקה בחסר. צר לנו לומר זאת, אבל אם היו שואלים אותנו במקרה הנ"ל 'האם התפילות שנתפלל על חולה זה, יביאו לרפואתו'?, התשובות לא היו מעודדות בלשון המעטה... ומה שקרה הוא, שבאמת החולה התרפא ויצא משברו.

סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט" א: פעמים רבות נכנסתי עם יהודים חולים אל מרן גאון ישראל ה'קהילות יעקב' הסטייפלער זצוק"ל, ואחרי שבירך אותם בחום לבו היה נוהג לומר: "אל תמתינו שמישהו אחר יתפלל בעדכם, תתפללו בעצמכם על עצמכם, ודעו שהתפילה תמיד עוזרת.