סיפורים נפלאים על בני תורה מופלאים נמצאים ממש מעבר לפינה, רק להתכופף ולקטוף!
ההנהגות שבין אדם לחבירו, המאור הנסוך על הפנים, האכפתיות העמוקה, החסד העצום, הזהירות המופלגת מגזל, העדינות והרוך, הרגישויות הדקות, היושר וההגינות - שכל אלו רק מזער ממעלותיהם הפלאיות של אילו שעמלים באוהלה של תורה
אי לכך...
בלא מעט פלטפורמות שקשורים לציבור החרדי - וגם כאן בפורמינו - אנחנו רגילים לשחרר קיטור על תופעות שטעונות שיפור בציבור שלנו. יש לכך מקום, שכן חברה שאינה יודעת לבקר את עצמה היא חברה שקופאת על שמריה. כמובן, יש להבחין בין ביקורת פנימית בונה, שמטרתה להציף עיוותים כדי לתקן, לבין ביקורת הנובעת מהוצאת לעז...
מקווה הטהרה בעיר פרמישליאן היה בנוי במקום גרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת.
כל אחד מבין שבדומה לבית הכנסת ובית המדרש שבנויים במרכז העיר, באופן שזה נגיש ונוח להגעה, כך גם צריך לבנות את מקוה הטהרה, שהרי דרכם של חסידים ואנשי מעשה, מדי בוקר, לטהר עצמם בטבילת טהרה.
אבל בפרמישלאן זה היה אחרת,
זה היה...
בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של ספרי קריאה לילדים ולנוער, המציגים את עצמם כספרים "חינוכיים" או "ערכיים", אך למעשה המסרים העוברים בהם רחוקים מאוד מעולם התורה והיראה. לכאורה מדובר בסיפורים תמימים, מלאים רגש ודמיון, אך בעיון מעט מעמיק מתברר כי לעיתים מדובר בתכנים המעבירים השקפות זרות, חינוך...
מסדר באושוויץ. שורות האסירים היו ישרות יותר מסרגל. אתה יכול להיות מוזלמן בלי שם, בלי עבר, בלי אישה וילדים, בלי אבא, בלי אימא, בלי פירור לחם, בלי תקווה ובלי עתיד. אבל שני דברים יש לך: מספר על היד ובגד אסירים מפוספס. אינך יודע דבר: איזה יום היום? באיזה חודש? באיזה שנה? היכן כולם? מה קרה לכולם? מי...
"איש אשר ייתן לכהן לו יהיה"
משל למה הדבר דומה?
אמר רבי ישראל מאיר הכהן בעל "החפץ חיים"- משל לעני אחד שהחליט לנסוע למדינה רחוקה ולנסות שם את מזלו במסחר. נסע אותו האיש למדינה רחוקה באפריקה. במדינה זו החום היה כבד ומרעה לבהמות אין ומשום כך חלב יקר מאוד. החל העני לעסוק בסחר בחלב ועד מהרה...
מחילה בחג השבועות
באחת השנים בחג השבועות נעמד הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א וטען כלפי הקב"ה כשהוא מליץ טוב על בני ישראל: ריבונו של עולם, בראש השנה אתה בבחינת מלך ושופט, ואפילו אם אתה רוצה למחול לבנ"י את עונותיהם אינך יכול, שהרי כבר שנינו 'מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול' אבל כהיום...
מרן החזון איש בספר אמונה וביטחון (פרק א אות ח) כותב:
"דברי הימים וקורות עולם הם מאלפים הרבה את החכם בדרכו, ועל תולדות העבר ייסד אדני חכמתו. ואמנם בהיות האדם אוהב לחדש ולהרצות לפני קהל, נצברו הרבה שקרים בספרי התולדות, כי בן אדם אינו שונא את הכזב בטבעו, ורבים האוהבים אותו ומשתעשעים בו שעשועי...
מסופר על אחד שהגיע אל הרב וביקש: "רצוני להיות כהן''.
הרב ניסה להסביר לו... אך בטרם הספיק להוציא מילה כבר הונחה על שולחנו חבילת שטרות מכובדת... הרב לא הראה שביעות רצון והלה המשיך למלא את השולחן בשטרות... הרב הסביר לו שזה בלתי אפשרי "לקנות כהונה", אך הוא התעקש והעלה את הסכום ואף שילש...
מסופר על ה"חפץ חיים" זצ"ל, שכאשר קיבל פעם מכתב מעיר מסוימת ובו בשרוהו שנוסדה שם חברת "משמרת שבת" פרץ בבכי. משנשאל ה"חפץ חיים" לפשר בכייתו, והלא מן הראוי להרגיש סיפוק כשיהודים מתארגנים לשם הגנה על השבת ? השיב הרב: כשתראו אדם עובר ליד בית, מעיף עינו עליו ומשבח לבורא העולם שבראו שלם באיבריו, מעצמכם...
טרם אגיש את הסיפור. אני רוצה להקדים כמה מילים.
הסיפור שב"ה תקראו, מנסה לתאר מציאות של אדם שמשלב חיים כפולים בין זהותו האמיתית לזהותו הווירטואלית.
יצירת זהות חלופית מתבטאת ביתר שאת בעולם הווירטואלי, אבל היא קיימת גם במקרים אחרים. לדוגמא, הזהות של ראובן בכולל יכולה להיות שונה מהזהות שלו בקהילה או...
גדלתי ברוסיה הקומוניסטית כבת יחידה לאמי האלמנה, שהרעיפה עלי המון חום ואהבה, ופינקה אותי למרות היכולת הכלכלית הנמוכה שהייתה לה. אני זוכרת בבירור דירה דלה, קירות מפויחים ותורים ארוכים לרכישת צרכים בסיסיים.
גדלתי באווירה של סיסמאות שונות בדבר שוויון לעם ואהבתו הבלתי תלויה של לנין... הסיסמאות...
אספר לך סיפור שקצת הייתי קשור אליו וראיתי את נחישותו של אחיך שהציל עשוק מיד עושקו.
וכך סיפר לי: יש לי בייסמנט מתחת לביתי שאני משכיר למגורים, יום אחד הגיע יהודי ואמר שקוראים לו כך וכך והוא מבקש לשכור את הבייסמנט, הוא סיפר שהוא בודד שעלה מהארץ לצרכי פרנסה וישלם בזמן כהוגן.
שום דבר לא...
בין החסידים הרבים שהגיעו אל חצירו של הצדיק רבי יחזקאל שרגא משינאווא היה חסיד אחד שנתן לרבי מתנה זוג פמוטים מבהיקים . יסלח לי אמר הרבי אולם מנוע אני מלהשתמש במתנתך כיון שברק הכסף יש בו משום גאווה. רבי אמר החסיד אי וזה לא כסף ממש אלא נחושת מצופה בכסף. אם כך אמר הרבי הרי זה גרוע שבעתיים גם שקר וגם...
הגאון הרב ברייש מציריך סיפר על יהודי חרדי שנסע לבנו המתגורר בארה״ב והחל לשהות שם באטליז של הבן. לפתע קיבל הרב ידיעה, שהיהודי ההוא גזז את זקנו ופאותיו, וללא כל סיבה הגיונית הנראית לעין. שיגר לו מכתב ושאלו כיצד עשה כדבר הזה לגלח מעל עצמו את הסימנים היהודיים המובהקים המלווים את עמנו מזה אלפי שנה...
באחד מימי הקיץ ישב האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל על שפת הים למנוחה, ולמד מתוך גמרא גדולה. כאשר מעליו פרוסה שמשיה להצל עליו מהשמש. עבר שם יהודי שחזותו העידה שעדיין לא זכה לשמור תורה ומצוות וראה התקהלות של חרדים על שפת הים. ניגש אל אחד הגבאים והתעניין מיהו זה היהודי נשוא הפנים היושב...
בספר "דרך עץ החיים" מביא סיפור מאלף שהתרחש עימו, הממחיש עד כמה אור התורה מחייה ומעדן את לומדה כאן בעולם הזה, ומאידך – ממחיש איך נראה אדם בלי קביעות עיתים לתורה. סיפור זה מוגש בהערכה רבה עד מאוד לכל בני התורה, שבחודש זה נכנסו ל'זמן חורף' הארוך והמרומם, וכן ללומדי הדף היומי המתייגעים בעמקי הסוגיות...