פסקי המשנה ברורה והציבור החסידי

[נדיב לב]

פסקי מרן המ"ב התפרסמו בתפוצות ישראל. רוב הציבור הליטאי צמוד לפסיקותיו, (ותמיד יש יוצ"מ הן בקהילה כזו או אחרת והן לגבי משקל שנותנים לחזו"א ואכמ"ל).

ומנגד הציבור החסידי רואה בו (כמדומני) אחד מגדולי הפוסקים, אך לא כפוסק שעל פיו יישק דבר. וזה ידוע ואי"צ לפנים.

השאלה האם יש יוצאים מן הכלל, והאם יש כללים מתי נוטים מפסקי המ"ב (לדוגמא בהנהגות חסידיות) ומתי לא? ומה נהוג בכל חסידות וחסידות?
כמו"כ פוסקים חסידיים או שיש להם זיקה לחסידות, כיצד השתקפה פסיקתו של המ"ב בספריהם?

כמו כן, כידוע עפ"ר הציבור החסידי צמוד לספר פסקי תשובות, והשאלה: האם זה בגלל ההנהגות החסידיות שהוא מביא בספרו, או שמא בגלל פוסקים אחרים שהמ"ב לא מזכיר?

חו"ר הפורום מוזמנים להציע את דבריהם, דברי רבותם האדמורי"ם והפוסקים החסידיים.
נ.ב אשכול זה אינו מיועד לדיון על פסקי המ"ב והציבור הליטאי.

 

[צריך עיון]

נדון מעניין מאוד.
בנדיבות לבך, הערות להפרות את הנדון
1. לחסידים יש 'בעיה' מובנית עם כל ספר פסקי הלכה, בגלל שיש להם הרבה מנהגים שלהם, ומנהג מבטל הלכה.
2. כמה חסידיות ממש מקפידות לעסוק במשנה ברורה ולדעת אותו, גור לדוגמה, ועוד כאלו [גור היחידים שקל לזהות בביהמ''ד להיכן הם משתייכים...]
3. זה גם קצת ענין של זמן, גם בציבור הליטאי [שח''ו לא נעסוק בו כרגע] לקח זמן עד שהמ''ב נהיה הפוסק האחרון [הרבה גם בזכות החזו''א] הגיוני שלחסידים שמגיעים מארץ אחרת יקח יותר זמן.
4. על הספר פסקי תשובות יש מקום לפתוח אשכול נפרד

 

[עולמי]

אני חושב שבאופן כללי פסקי הבעל התניא תופסים הרבה יותר מקום אצל חסידים.

 

[מעיינות]

כשמניחים הנחה מוחלטת שהחסידים אינם רואים בפסקי המשנ"ב כפוסק אחרון וכהכרעה ברורה,
מן הראוי להביא דוגמאות לכך היכן החסידים נוטים מפסיקותיו והכרעותיו של המשנ"ב.

מלבד כמובן בנושא הזמנים של קריא"ש ותפילה.

 

[ישי הכהן]

למיטב זכרוני ראיתי פעם באחד מגליונות כפר חב"ד ראיון עם יהודי מוורשה כמדומני שאומר שבורשה בציבור החסידי כמעט ולא הכירו את שו"ע הרב
לאמיתו של דבר גם אצל החסידים לא כולם קבלו את פסקי שו"ע הרב

 

[שניאור]

ומנגד הציבור החסידי רואה בו (כמדומני) אחד מגדולי הפוסקים, אך לא כפוסק שעל פיו יישק דבר. וזה ידוע ואי"צ לפנים.

לא נכון, המשנ"ב ברוב המקומות החסידיים הוא פוסק אחרון, מלבד בדברים שיש בהם מסורת שלא כדבריו.

כמו כן, כידוע עפ"ר הציבור החסידי צמוד לספר פסקי תשובות, והשאלה: האם זה בגלל ההנהגות החסידיות שהוא מביא בספרו, או שמא בגלל פוסקים אחרים שהמ"ב לא מזכיר?

פסקי תשובות הוא לא יותר מספר מראי מקומות טוב, אף אחד לא צמוד אליו כלל.

 

[איך]

כמו כן, כידוע עפ"ר הציבור החסידי צמוד לספר פסקי תשובות, והשאלה: האם זה בגלל ההנהגות החסידיות שהוא מביא בספרו, או שמא בגלל פוסקים אחרים שהמ"ב לא מזכיר?

אחד מההסברים הוא שאצל החסידים לא כ"כ (ע"פ רוב כמובן) מצוי העיון והבנה הישיבתית של הליטאים, ולכן אין להם את הסלידה שיש לליטאים מספר שהוא רק ליקוט.

פסקי תשובות הוא לא יותר מספר מראי מקומות טוב, אף אחד לא צמוד אליו כלל.

 

[מכון באר שלמה]

השאלה האם יש יוצאים מן הכלל, והאם יש כללים מתי נוטים מפסקי המשנה ברורה (לדוגמא בהנהגות חסידיות) ומתי לא?

אחלק את התשובה לכמה חלקים:
א. חידוש או פסק של המשנ"ב - עליו לא נחלקו אחרונים. כמדומני שבכלל מקהלות החסידים פוסקים זאת.
ב. חידוש או פסק של המשנ"ב - עליו נחלק שו"ע הרב. קהילות החסידים חלוקים בזאת, יש שפוסקים תמיד שועה"ר (חב"ד), יש שפוסקים תמיד משנ"ב (גור), ורוב החסידים משקללים חישובים נוספים לפני ההכרעה, אך בהחלט יש לשו"ע הרב השפעה מיוחדת.
ג. חידוש או פסק של המשנ"ב - עליו נחלקו גדולי האחרונים (בפרט במקומות שמכריע ע"פ הגר"א כאשר דברי הגר"א מחודשים, או כאשר מדובר בחידוש או חומרה של המשנ"ב שלא הוזכרה באחרונים). בחלק מקהילות החסידים הלכו אחר מנהג מדינתם (לדוג' היו מחוזות באירופה בהם החיי אדם היה הפוסק העיקרי, ועל כן גם אחר צאת המשנ"ב הלכו על פיו). איני חושב שזה קשור לחסידים ומתנגדים, אלא יותר לכך שהחסידים נשארים עם הייחוס הגיאוגרפי גם כאשר הגיעו לארה"ק.

כמו כן, כידוע עפ"ר הציבור החסידי צמוד לספר פסקי תשובות

??? פסקי תשובות אינו נחשב לפוסק מכריע! הוא בהחלט עוזר כאשר נתקלים במקרה בו לא יודעים את ההלכה, לא במחלוקת הפוסקים, או בחידושיו!

 

[מכון באר שלמה]

לחסידים יש 'בעיה' מובנית עם כל ספר פסקי הלכה, בגלל שיש להם הרבה מנהגים שלהם, ומנהג מבטל הלכה.

כחסיד, המשפט הזה מזעזע אותי!
אין מציאות לעקור את ההלכה ע"פ מנהג ווארטאל או פשאטלאך בחסידות/ קבלה וכדו'. זו דרכו של כת השבור שר"י!
החסידים בהרבה מקומות פסקו כמו האר"י הקדוש, ולעיתים אף בשל מנהג ע"פ ראשונים/ אחרונים בודדים, ולא ע"פ רוב הפוסקים. אך לא עברו על ההלכה!

זמן תפילה הוא נידון בפני עצמו, ויש בכך היתרים מסוימים, לכה"פ ע"פ חלק מהראשונים, כ"ק מרן אדמו"ר מאמשינוב כתב על כך תשובה עם מקורות הלכתיים לגרי"מ מורגנשטרן, אך בכל אופן אין זה נושא האשכול, אם רוצים אפשר לפתוח אשכול חדש.

 

[סאדיגורא]

אצל קהילות חסידיות רבות נותנים משקל רב לפסיקותיו של הרה"ק מקאמארנא זיע"א.
וכמובן האוקראינים והפולנים (בחלקם) נותנים משקל לשו"ע הרב (וליקו"ה דברסלב).
ההונגרים פוסקים כהחת"ס והצאנזער רבי זיע"א (והפוסקים שלאחריו, כמונקאטש ועוד.)

 

[צריך עיון]

כחסיד, המשפט הזה מזעזע אותי!
אין מציאות לעקור את ההלכה ע"פ מנהג ווארטאל או פשאטלאך בחסידות/ קבלה וכדו'. זו דרכו של כת השבור שר"י!
החסידים בהרבה מקומות פסקו כמו האר"י הקדוש, ולעיתים אף בשל מנהג ע"פ ראשונים/ אחרונים בודדים, ולא ע"פ רוב הפוסקים. אך לא עברו על ההלכה!

זמן תפילה הוא נידון בפני עצמו, ויש בכך היתרים מסוימים, לכה"פ ע"פ חלק מהראשונים, כ"ק מרן אדמו"ר מאמשינוב כתב על כך תשובה עם מקורות הלכתיים לגרי"מ מורגנשטרן, אך בכל אופן אין זה נושא האשכול, אם רוצים אפשר לפתוח אשכול חדש.

אני מוכרח להבהיר שח''ו לומר שיש אדם כשר שיסבור לעבור על הדין
וכיון שזה היה נשמע בדברי ככה''נ, הרי שזה קרוב לכשלון בביזוי חכמים ויהודים
כתבתי את המילה 'בעיה' במרכאות, כי לפעמים המנהג 'מתנגש' עם הכרעת ההלכה של המ''ב והפוסקים, זה לא אומר שאין שיטה כזו שהם נהגו כוותיה.
כמובן שיש גם 'מנהגים שאין לסמוך עליהם' כלשונו של ר''ת.

 

[צריך עיון]

אחד מההסברים הוא שאצל החסידים לא כ"כ (ע"פ רוב כמובן) מצוי העיון והבנה הישיבתית של הליטאים, ולכן אין להם את הסלידה שיש לליטאים מספר שהוא רק ליקוט.

הסבר נאה
אומנם בא מ''ב דרשו בדורינו והניח את הליטאים באותו המקום בדיוק
עד שאתה יכול לדבר עם אדם והוא אומר לך 'אני זוכר שראיתי מפורש במשנה ברורה' ומתברר שהוא ראה את זה ב'דרשו'

 

[זלמן ג]

כ"ק מרן אדמו"ר מאמשינוב כתב על כך תשובה עם מקורות הלכתיים לגרי"מ מורגנשטרן,

הגדרה לא נכונה בעליל,
סה"כ שוחחו ביניהם על הענין וזה נדפס,
מה גם שהתשובות שם בהחלט לא מניחות את דעתו של מי שאינו חסיד.

 

[נדיב לב]

כשמניחים הנחה מוחלטת שהחסידים אינם רואים בפסקי המשנ"ב כפוסק אחרון וכהכרעה ברורה,
מן הראוי להביא דוגמאות לכך היכן החסידים נוטים מפסיקותיו והכרעותיו של המשנ"ב.

לא נכון, המשנ"ב ברוב המקומות החסידיים הוא פוסק אחרון, מלבד בדברים שיש בהם מסורת שלא כדבריו.

כליטאי, הצעתי בפניכם ממה שנתקלתי לא פעם ולא פעמיים בגישה של הציבור החסידי. אבל אם ידידי @שניאור שאני מכירו כחסיד מובהק, טוען אחרת, ייתכן ואינני צודק באופן גורף. אבל לא לגמרי. כי כמו שאפשר לראות לדוגמא מש"כ @סאדיגורא וכמוהו יש רבים שסבורים כך.

 

[נדיב לב]

??? פסקי תשובות אינו נחשב לפוסק מכריע! הוא בהחלט עוזר כאשר נתקלים במקרה בו לא יודעים את ההלכה, לא במחלוקת הפוסקים, או בחידושיו!

הנחרצות שלך לא מוסיפה שום דבר לדיון! כתבתי שנתקלתי בכמה וכמה ולא מעט אנשים שסבורים אחרת ממך. ואני מדבר על חסידים. אז נא להרגיע.

 

[נדיב לב]

זמן תפילה הוא נידון בפני עצמו, ויש בכך היתרים מסוימים, לכה"פ ע"פ חלק מהראשונים, כ"ק מרן אדמו"ר מאמשינוב כתב על כך תשובה עם מקורות הלכתיים לגרי"מ מורגנשטרן, אך בכל אופן אין זה נושא האשכול, אם רוצים אפשר לפתוח אשכול חדש.

חלק מהראשונים?
אתה מוזמן לפתוח אשכול בנושא.

 

[נדיב לב]

פסקי תשובות הוא לא יותר מספר מראי מקומות טוב, אף אחד לא צמוד אליו כלל.

לא לכולם. יש בציבור החסידי, שיצטטו לך את פסקי תשובות כשווה בין שווים למשנה ברורה. אי אפשר להכחיש.

 

[בן צבי]

עומד לי כרגע בראש לדוגמא לכתוב נביאים
שהמשנ"ב כותב ע"ז שזה יותר חשוב מבניית ביהכנ"ס
והחסידים ממש לא מקפידים ע"כ.

 

[נדיב לב]

עומד לי כרגע בראש לדוגמא לכתוב נביאים
שהמשנ"ב כותב ע"ז שזה יותר חשוב מבניית ביהכנ"ס
והחסידים ממש לא מקפידים ע"כ.

יישר כח. ואני יכול להגיד לך, שבציבור הליטאי שאני נמצא בתוכו, מקפידים על זה ברמה כזו שיעדיפו נביאים מאשר מזגן בחום הקיץ.
וזו אחת התלונות, שלי באשכול המקוש"ב

גבאים? קבלו תזכורת - הלכות שבין אדם למקום ובנ"א לחבירו!

נקודה ראשונה. מסופר על כומר נוצרי שהיה מקיף את רבינו יונתן איבשיץ בשאלות שונות ומשונות. והגרי"א כדרכו בקודש.. פתר לו נכונה אחת אחת. באחד הימים ניגש אליו הכומר שוב בשאלה, והגרי"א ביקש ממנו להבא, לרכז כמה שאלות. לאחר שבוע ניגש עליו הכומר והציע בפניו שלוש שאלות. א. מדוע היהודים בבית הכנסת אחוזי...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[בן צבי]

יש סיפור
שפעם הגיע תייר והסתובב בירושלים כשחזר סיפר שבירושלים מסתובבים נביאים והיה פלא גדול,
לאחר שהתברר העניין נודע שהתייר התפלל בשבת באחד מהבתי כנסיות בירושלים ולאחר גמר המפטיר ראה שמחכים שאל למה מחכים אמרו לו לנביא.