פסקי המשנה ברורה והציבור החסידי

[חסיד המתחסד]

לפעמים זה משעשע לראות איך כאלו שאינם חסידים 'מסבירים' מנהגים שקיימים או קיימים ב'דעתם' אצל חסידים...
ובכן, מי שפרסם בכלל את המשנה ברורה ושאר ספרי החפץ חיים היו האמרי אמת ותלמידיו, הליטאים כלל לא התעניינו בזה... וכמדומה שיש מכתב מבנו של הח"ח שהיחידים שרכשו את ספריו היו החסידים בפולין.
לאחר המלחמה אצל רבים ושלמים ולאו דוקא אצל חסידים, המשנה ברורה היה ספר מחודש שפחות הכירו, וזה לקח זמן עד שזה נכנס, בפרט אצל אלו שלא היו פולישער'ס, שפחות הכירו את המ"ב וספריו.
ובכן, ישנם נקודות שהחסידים אכן פחות קיבלו מאשר הליטאים מהמשנ"ב כי יש מי שחולק, ואין בזה תמימות דעים. מה שבטוח שענין 'מצות מצוה' בערב פסח החסידים קיבלו, והליטאים משום מה, לא. למרות שנפסק במ"ב....

 

[שניאור]

עומד לי כרגע בראש לדוגמא לכתוב נביאים
שהמשנ"ב כותב ע"ז שזה יותר חשוב מבניית ביהכנ"ס
והחסידים ממש לא מקפידים ע"כ.

מלבד בדברים שיש בהם מסורת שלא כדבריו

אתה יכול להתווכח אם זה נקרא מסורת או לא, אבל החסידים מסתכלים ע"ז כמסורת, ולכן לא מתייחסים לדברי המשנ"ב בזה.
אתן דוגמא הפוכה:
האם בפרשת זכור אומרים זֵכֶר [בצירי] או זֶכֶר [בסגול], דומני שהמקור לומר בסגול הוא רק במעשה רב להגר"א [יש לזה מקור קדום, אבל ככל הנראה אף אחד לא נהג כן לפני הגר"א], ועם זאת היות וזה מובא במשנ"ב, יש הרבה קהילות חסידיות שמקפידות על כך [ויש הרבה שלא].

 

[יהודי פשוט]

אני חושב שבאופן כללי פסקי הבעל התניא תופסים הרבה יותר מקום אצל חסידים.

בפולין נהגו לפסוק כמג"א, כיון שמביא הרבה פעמים משעה"כ והיינו שידע פנימיות התורה וקבלה, וכיון שבשו"ע הרב גם כן פסק בדר"כ כמג"א מזה נצר רושם שבפולין נהגו כרב שו"ע אך אין זה נכון ופסקו כמג"א.
ולכן הרבה פעמים חסידים לא קיבלו את המשנ"ב שנוטה המון מהמג"א מפני שכך סובר הגר"א.