מאמר תורני פרק ד' - מקור וסדר אמירת המזמורים של קבלת שבת

פרק ד'

מקור וסדר מזמורי קבלת שבת​

כמו שביארנו לעיל שאת אמירת המזמורים תקנו לומר במאות שנים האחרונות ובכל קהילה נהגו לומר מזמורים מסוימים, ובהרבה מקומות פותחים את סדר קבל"ש במזמורים הבאים: א. "לכו נרננה לה", ב. "שירו לה' שיר חדש", ג. "ה' מלך תגל הארץ", ד. "מזמור שירו לה' שיר חדש" ה. "ה' מלך ירגזו עמים" והם מספר תהילם ממזמור צה' עד מזמור צט', ויש שמוסיפים גם "מזמור לתודה" והוא מזמור ק' כמו שנראה כדלהלן.

כמו שהבאנו לעיל מהראשונים שדברו ע"ז הוא בעל הסדר היום ובתו"ד כותב וז"ל: ומנהגנו כשאנו הולכים לקבל שבת לומר אלו המזמורים: לכו נרננה לה' וכו'. שירו לה' שיר חדש וכו'. ה' מלך תגל הארץ וכו'. מזמור שירו לה' שיר חדש וכו'. ה' מלך ירגזו עמים וכו'. הבו לה' בני אלים וכו' ואח"כ יאמר פזמון א' או ב' ואלו הם לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה זכור ושמור בדיבור אחד נתן לנו המלך המיוחד ה' אחד ושמו אחד לשם ולתפארת ולתהלה לכה דודי כו", ועי' בסידור היעב"ץ שמייחס אמירת מזמורים אלו להרמ"ק, ובאמת סדר מזמורים אלו נדפס בסידור הרמ"ק אך לא ביאר הרמ"ק מזמורים אלו זולת מזמור הבו לה' בני אלים, וכבר העיר ע"ז בספר צלותא דאברהם [ח"ד עמ' יד'] עי"ש.

והנה בסדר היום הזכיר חמשה מזמורים והם מזמורים צה' – צט' שבספר תהילים, וכ"ה היעב"ץ בסידורו, ובערוך השולחן [סי' רסז' ס"ב] וכמ"ש להלן.

ובאוצר דינים ומנהגים כתב וז"ל ששה מזמורים מתחילים מן צה' עד צט' וכט' שאומרים בקבלת שבת קודם לכה דודי כנגד ששת ימי המעשה שהנהיג המקובל ר' משה קורדיברו גיסו של ר' שלמה אלקבץ שחיבר לכה דודי לומר בצפת ופשט מנהגם בארץ ישראל ובחו"ל בין האשכנזים והספרדים לא ידעו ממנהג זה ואומרים רק מזמור לדוד הבו לה', לכה דודי, ומזמור שיר ליום השבת שנזכר בפאר הדור [שו"ת הרמב"ם הו"ד לעיל] שהוא מנהג משנים קדמניות עכ"ל.

ואף בספר תיקון תפילה כתב שמנהג זה של אמירת ששת המזמורים נתפשט אצל האשכנזים והתימנים ואילו הספרדים יש מהם שאומרים ויש מהם שאינם אומרים אלא רק מזמור הבו לה' וכן המנהג היום בכמה בתי כנסיות של הספרדים שאינם אומרים את ששת המזמורים של לכו נרננה רק מתחילים מיד מזמור לדוד הבו לה'.

ובטעם אמירת אלו המזמורים

בהקדמה לספר תקוני שבת מלכתא [קרקא שעג'] כתב בטעם אמירת מזמורים אלו וז"ל: "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלוקים בשמים ובארץ לכן תיקנו בעלי תיקוני השבת הששה מזמורים שכולם מספרים שיר ושבח עוז ותפארת של קודשא בריך הוא ודרך ארץ שכל מי שמקבל פני מלך בשר ודם שמספר תחילה שבח מעלתו ואת יקר תפארת גדולתו וק"ו בנו של ק"ו שאנחנו באים לקבל פני השכינה באמרנו "באו ונצא לקראת כלה מלכתא" שצריכין לספר תחילה השבח שנרמזו בששה מזמורים להשלים הששה ימי השבוע בתוך השבת כלה מלכתא כנגד ששה קצוות כידוע לכן בעל נפש ידקדק באלו המזמורים שר"ת שלהם גימטריא שלהם נפ"ש [והם: לכו נרננה, שירו לה', ה' מלך תגל, מזמור שירו, ה' מלך ירגזו, מזמור לדוד והר"ת: לשימי"מ גימט' נפ"ש] וידבק נפש היתרה שבא בשבת בשכינתא כלה מלכתא אמן סלה ומתחילין ואומרין אלו הששה מזמורים קודם כל וכל מזמור ומזמור כנגד יום אחד מימי החול ויכוין כי בכל מזמור דבר יום ביומו הוא כורת ומסלק הקליפות ששלטו וגברו באותו היום בסוד שיח שפתותינו עכ"ל.

ובסידור הגר"ז [שער הכולל פי"ז ס"ז] כתב הששה מזמורים הללו חמשה כנגד ששה ימי החול ומזמור לדוד הבו לה' כנגד ערב שבת ע"כ, וכיו"ב כתב בסידור היעב"ץ וז"ל: פותחין בארצות הללו לכו נרננה וגומרין ששה מזמורין מן מזמור צה' עד צט' ומזמור כט' כנגד ששת ימי החול ע"כ, וכ"כ בסידור עץ חיים וסיים "ובזה הוא כורת ומסלק הקליפות ששלטו באותו היום" ע"כ, ובסידור הרשב"ן כתב "ששה מזמורים הללו קודם קבלת שבת תיקנו הגאונים[!] כנגד שש תקיעות שתקנו חכמי התלמוד בבבל לעורר העם", ובסידור אשי ישראל עפ"י ד' הגר"א מזכיר טעם זה ומוסיף נופך: ואחר שהיו מוכרחים לבטל [את התקיעות] מטעם הממשלה נעשה זכר לזה לומר ששה מזמורים"

ובערוך השולחן [סי' רסז' ס"ב] וז"ל: "ואחר מנחה אומרים חמשה מזמורים לכו נרננה שירו לד' שיר חדש ד' מלך תגל הארץ ומזמור שירו לד' שיר חדש וד' מלך ירגזו עמים מפני שאלו המזמורים הם על לעתיד לימות המשיח והוא יום שכולו שבת לכן אומרים אותם בהכנסת שבת ואח"כ אומרים מזמור לדוד הבו לד' בני אלים לפי שיש בו שבעה קולות שכנגדם ז' ברכות של התפלה בשבת [ברכות כ"ט.] והם ששה מזמורים כנגד ששת ימי החול ואח"כ אומרים אנא בכח דהוא שם של מ"ב והוא שם של מעשה בראשית [תוס' רפ"ב דחגיגה י"א: ד"ה אין דורשין ע"ש] ועל כי השבת הוא זכר למעשה בראשית לפיכך אומרים אותו קודם קבלת שבת ואח"כ אומרים לכה דודי פני שבת נקבלה ומסיימים בבואי כלה בואי כלה כמו שאמרו בשבת [קי"ט.] ר' חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה ר' ינאי לביש מאניה ואמר בואי כלה בואי כלה ואח"כ אומרים מזמור שיר ליום השבת שהוא מרמז ליום שכולו שבת כמו ששנינו שלהי תמיד ע"ש ובזה קבלנו עלינו שבת קדש ואח"כ אומרים במה מדליקין ויש שנהגו לומר מאמר מהזוהר כגוונא עד בנהירו דאנפין [זוהר תרומה דף קל"ה.], עכ"ל.

עוד כתב הערוך השולחן [או"ח סי' רמב ס"מ] וז"ל: "ועכשיו אנחנו מתאספים בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואומרים חמשה מזמורים מן לכו נרננה עד אחר ד' מלך ירגזו עמים לפי שאלו הזמירות הם על לעתיד לבא שאז יאמר אחד לחבירו לכו נרננה לד' [רד"ק] ואז ד' מלך כלומר שיתקיים מקרא שכתוב [זכריה יד, ט] ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד ועל כי שבת הוא רמז לזמן ההוא יום שכולו שבת ואז נשיר לד' שיר חדש דכל השירות בלשון נקבה ושיר שלעתיד הוא בלשון זכר כדאיתא במדרשות לכן אומרים מזמורים אלו ואומרים גם המזמור דשבעה קולות לפי שבו מרומז ג"כ על האלף השביעי יום שכולו שבת ואז ד' למבול ישב וישב ד' מלך לעולם ואז יברך את עמו בשלום ושבת הוא מעין עוה"ב ולכן אומרים אותו והם ששה מזמורים כנגד ששת ימי השבוע שכולן מושכין השפעתן משבת כי היא מקור הברכה ואח"כ אומרים שיר לכה דודי לקראת כלה ובסופו מחזירין פניהם למערב ואומרים בואי בשלום עטרת בעלה בואי כלה בואי כלה ואומרים זה בעמידה וזהו כמו החכמים הראשונים שהיו אומרים בואו ונצא לקראת שבת מלכתא ואח"כ אומרים מזמור שיר ליום השבת וזהו עיקר קבלת שבת".

והנה כל הטעמים הנ"ל הם על עיקר המנהג שאומרים חמשה מזמורים הנ"ל ומזמור הבו לה' ולאלו הנוהגים לומר גם מזמור לתודה כתב בצלותא דאברהם שם הטעם כדי שיהיו ששה מזמורים נגד ימות החול בלא מזמור לדוד הבו לה' בני אלים שהוא שייך לשבת.

ועי' ברוקח [סידור התפילה ח"א עמ' קכ"ח] כמה רמזים שיש על שבת במזמור 'ה' מלך', ובמאירי [בפירושו לתהילים פרק צ"ב] "במזמורים אלו נרמז אמונת חידוש העולם והשגחה וגמול ועונש, וכבר ידעת שבסיבות נתינת השבת היא לקבוע אמונה זאת בלבבות", וע"ע בס' יוסף תהלות להחיד"א זי"ע על פרק זה, ובלבוש [סי' רפ"א סעי' ו'] "מזמור שיר וכו' ואחריו ה' מלך גאות לבש, שהוא סמוך למזמור שיר, והוא נדרש על כניסת השבת, שכשסיים הקדוש ברוך הוא מלאכתו נתעטף בתפארת לבושו".

וטעם ע"פ הסוד עי' בספר היכל הקודש [לר' משה אלבאז דף ל:] וז"ל: יש נוהגין לקרות וכו' כל אלו המזמורים יורו על קבלת השבת ומלכות שמים שנפשטה ליל שבת בכל העולם וכל הקליפות כולם יתטמרו ויגנזו ויפחדו וכו' ובאללו המזמורים אנו מסייעין בצד הקדושה להמליך את השכינה על כל העולם עכ"ל, וע"ע שם משמואל פ' מסעי עמ' תיב', ורבי שמשון הירש מפפד"מ בביאור על תהילים, ועי' בעל התורה תמימה בספרו ברוך שאמר, ועי' שפת אמת פ' כי תשא תרסב', ויש הרבה להעמיק בזה.