מנהג

בגלל מעשה של חייט התייסד מנהג?

הנה נהגו בכל תפוצות עמ"י שהחזן הוא המקרא לכהנים בברכתם. וכשהרהרתי בדבר, אמרתי כי מן הסתם שורש עניין זה הוא מחמת שבמשך השנים עיקר היישוב היהודי היה בחו"ל, ולא נשאו כפיים אלא בי"ט, ואע"כ היו צריכים למקרא. אך עדיין לא נחה דעתי בזה כ"כ, אשמח לדעת היש מבין מדוע תקנו להקרות הכהנים, ועוד, האם יש עניין...

מנהג בני אשכנז: לקרוא בין פסח לראש השנה פרקי אבות, בשבת אחרי מנחה (מחזור ויטרי סימן קמא בשם ר' שלום שר גאון), ומנהג הספרדים: לאומרם רק בשבתות שבין פסח לשבועות (ארץ חיים ס' רצב). ויש שנהגו לאומרם עד שבת שלפני י"ז, שבו היה זמן ירידת משה רבינו מן ההר עם לוחות הראשונות (חתם סופר שו"ע הלכות פסח ס'...

נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות (רמ"א סי' תצ"ד ס"ב). ומנהג אבותינו תורה הוא (מ"א שם סק"ו), ומ"מ אין צריך להרבות בזה, ודי באכילת מאכל חלבי אחד (שו"ת אור לציון פי"ח אות י"א). טעמים רבים נאמרו בזה, ואחד מהם: כי בעת שירדו מן ההר לבתיהם, לא יכולים היו לאכול אלא מאכלי חלב, שהרי נצטוו על השחיטה, וכלי...

נוהגים לשטוח עשבים לכבוד חג השבועות בביהכ"נ ובבתים, זכר למעמד מתן תורה, בו היו עשבים סביב להר סיני (רמ"א סי' תצ"ד ס"ג). וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בביהכ"נ על עמוד התפילה ומסביב לבימה (מג"א שם סק"ה) והטעם, זכר לזה שבעצרת נידונים על פירות האילן. והגר"א ביטל מנהג זה משום שהוא חוק העמים...

כתב ה'בני יששכר' (מאמר חודש אייר אות ד), שמנהג התלמידים בני בי רב לירות בקשת ביום ל"ג בעומר, וה'מאור ושמש' (רמזי ל"ג בעומר) כתב על זה שמנהג ישראל תורה ונרמז בו סוד גדול. מנהג זה היה נהוג בשנים קדמוניות בקהילות ישראל העתיקות בפולין ואשכנז, שביום ל"ג בעומר יצאו המלמדים עם תלמידיהם ליערות והשדות...

מנהג חסידים ואנשי מעשה לאכול מצה בפסח שני, בי"ד אייר ביום בין הערביים, לזכר הקרבת קרבן פסח ביום זה. אבל יש שקראו תגר על כך, שכן את הפסח והמצה והמרור עמו אכלו רק בלילה, אור לט"ו, ולא עוד אלא שאלו שהקריבו פסח שני הרי נאסרו באכילת מצה כל יום י"ד, כשם שאנו אסורים לאכול בי"ד ניסן. ולכן יש שנהגו...

מנהג אנשי מעשה לאכול מהמצות של פסח בכל סעודה שאוכלים בין פסח לעצרת, בין בחול ובין בשבת, משום חביבות המצווה. בספר 'גדולת מרדכי' כתב הטעם, שהוא כמו בחולה שבעת עסקו ברפואות אסור לו לאכול מאכלים גסים, ואחר שהלך החולי, אף שמותר לו כבר לאכול מאכלים גסים, מ"מ צריך עוד ליקח כמה ימים מהרפואות כדי שלא...

שמעתי שאצל חלק מבני עדות המזרח נהגו שהחתן דורך על הכלה ואומר את הפסוק והוא ימשול בך, אשמח לשמוע מקור לכך

נוהגים להדליק מדורות ביום זה: והטעם: לפי ששבעת השבועות של ספירת העומר הם כנגד ז' קולות שבמזמור לדוד (פרק כ"ט) בתהילים: "הבו לה' בני אלים", והשבוע החמישי הא כנגד "קול ה' חוצב להבות אש", ע"כ מרבים אנו אור בל"ג בעומר, שהוא השבוע החמישי, שהספירה היא 'הוד שבהוד', והוא ג"כ הילולא דרשב"י (טעמי המנהגים...

כתב ה'בני יששכר' (מאמר חודש אייר אות ד), שמנהג התלמידים בני בי רב לירות בקשת ביום ל"ג בעומר, וה'מאור ושמש' (רמזי ל"ג בעומר) כתב על זה שמנהג ישראל תורה ונרמז בו סוד גדול. מנהג זה היה נהוג בשנים קדמוניות בקהילות ישראל העתיקות בפולין ואשכנז, שביום ל"ג בעומר יצאו המלמדים עם תלמידיהם ליערות והשדות...

מנהג קדום לעשות את התגלחת הראשונה לילד בן שלוש שנים במירון, סמוך ונראה לציונו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ביום ל"ג בעומר, יומא דהילולא דיליה, וכמו שמספר רבי חיים וויטאל זי"ע ב'שער הכוונות' (דרוש ל"ג בעומר תקכז) על רבו האריז"ל שהוליך את בנו הקטן למירון ושם גילחו את ראשו. בספר 'משנת חסידים'...

מנהג קדום, מימות חז"ל, הובא על ידי רבי סעדיה גאון ורב שר שלום גאון, ללמוד פרקי מסכת אבות בשבתות הקיץ לאחר תפילת המנחה – כל שבת פרק אחד. והוסיפו פרק ששי, הנקרא "קנין תורה" שאינו משנה אלא ברייתא ["שנו חכמים בלשון המשנה"], בני ספרד נוהגים לאומרם בין פסח לעצרת [-ששה פרקים בשש שבתות], לפי ש"דרך...

"יש נוהגים בשבת שלאחר הפסח שמברכים בו אייר, אוכלים בו לחם משנה שעושים בו צורת מפתח, או שעושים צורת מפתח בשומשומין שמפזרים עליו, זכר למן, שהתחיל לרדת באייר ולרמז על מפתח פרנסה שבידי הקב"ה, ולהזכיר, כי ד' הטוב יפתח לנו את אוצרו הטוב, ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים יפתח" – ליקוטי מהרי"ח, טעמי המנהגים...

אחד מחכמינו עשה זאת בזמן מסוים באופן קבוע. מיהו, ומתי? רק תשובה + מקור מדויק תיחשב כפתרון.

ברצוני לערוך סקר כמה מבין תלמידי החכמים דכאן מקפידים על נטחן לאחר הפסח.

המנהג בהרבה מקומות לחזור ולספור ספירת העומר אף ביום בלא ברכה – בכל יום אחרי תפילת שחרית אומר הש"ץ 'היום כך וכך לעומר' והקהל עונה אחריו. מנהג זה מביאו המהרש"ל בספרו ים של שלמה (סוף בבא קמא) כמנהג אנשי ארץ ישראל, ובספר כתר שם טוב כותב שכך הוא המנהג במצרים. ונהגו כן כדי שאם שכח אחד מהקהל לספור...

מובא במשנ"ב מטעם הואיל ועביד ביה מצווה חדא ליעביד ביה מצווה אחריתי, אלא שלא ברור מהו בדיוק המצווה הזו, אם משום כבוד מצווה שלא יבוזה הרי ממילא מעופש ולשרוף בכל מקרה אפשר לחכות עד שיתעפש

נדון בקונטרס עמוד 20

מנהג עתיק יומין ברוב קהילות ישראל, לתת לפני פורים כסף לצדקה כזכר ל'מחצית השקל' שהיו נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים עבור בדק הבית. במשנה ברורה כתב שנוהגים לעשות כן בתענית אסתר לפני מנחה, וכתב הכף החיים שהסיבה לכך היא כדי שהתענית תכפר על עוונותינו יחד עם הצדקה, ומסיבה זו מקיימים את המנהג בתענית...