שבת

כיצד שייך שאדם עושה קידוש של שבת ותוך כדי עושה מלאכות ויוצאים ידי חובת קידוש לא במקרה של פיקוח נפש

הזורע פעולה שגורמת צמיחה לגידולי קרקע (מו"ק ב: מה דרכו של זורע לצמוחי פירא). [יל"ע אם הצמיחה עצמה צריכה להיות בשבת או רק הפעולה, ונידון זה שייך גם במלאכת אופה. וע' רש"ש עג. (ד"ה במשנה הזורע) שכ' שרק הפעולה צ"ל בשבת. אמנם במנחת חינוך (רצח, יד) הוכיח משבת ד. שאם נאפה אחר שבת פטור, מדפטרינן אם רדה...

ראיה מהשו"ע שהיו מתבשמים ביום שבת.

המשנה ברורה בהלכות שבת כתב: "וטוב שלא ילבש בשבת מכל מה שלבש בחול". שמעתי בשם אחד הפוסקים שזה כולל כיפה וטלית קטן. מדוע רוב העולם לא מקפיד בזה?

הנה ידוע מחלוקת הערוך ור"ת האם פסיק רישיה דלא ניח"ל בשבת אסור מדרבנן או לא. ויל"ע, מה הדין בפ"ר דלא ניחא ליה בשאר איסורים האם איסורו מדאורייתא? דהמחצה"ש הביא ראיה מזבחים צא לגבי המתנדב יין מזלפו על האישים. והקשו הרי יש לאו של "לא תכבה". ולכאורה הלכה כר"ע שמנסכו לספלים, וא"כ מעיקרא מאי קסבר?

שהנשמה תרגיש טעם בשבת כ"ק האדמו"ר רבי צבי הירש מקרעטשניף זצ"ל אמר בשיחתו (משפטים תשס"ג): 'בלי לימוד הפרשה, חומש ורש"י בהבנה ראויה, אי אפשר שהנשמה תרגיש טעם בתפילות שבת ובסעודות שבת, ואי אפשר לקבל את הנשמה'. תורה שבכתב

ברצוני לעלות נידון הלכתי. לגבי אדם מחלל שבת ל"ע שבמהלך נסיעתו בשבת נתעורר לתשובה ומחליט לשמור שבת מה עליו לעשות?. האם להמשיך לנסוע על אותה מהירות עד מוצ"ש מה שכמעט וודאי שיצטרך לחלל שבת בהמשך הנסיעה כגון להעט מפני רכבים אחרים או להסתובב (שלכאו' יש בזה מאמץ נוסף למנוע) או שאמור לעצור מייד. וזה...

אדם שלא שומר שבת רח"ל מתי צאת השבת אצלו שאז לא יעבור כבר עבירה לכאורה זה מיד בצאת השבת ומה שלנו לא יוצא שבת מיד זה בגלל שאנחנו לא מתכוונים להוציא את השבת,ולפי"ז אדם שעוד לא הוציא את השבת לאחר שכבר הגיע הזמן להוציא שבת ועשה מלאכה שאסורה גם כן נקרא שהוציא שבת או לא אשמח אם מישהו יעיר את עיני בענין...

בגיטין ע. אמרו: "אמר ליה אליהו לר' נתן אכול שליש ושתה שליש והנח שליש לכשתכעוס תעמוד על מילואך" ופירש רש"י: אכול שליש - מלא מעיך שליש ושתה שליש והנח שליש בטנך ריקם: ולכשתכעוס - וימלא בטנך כעס תעמוד על מילואך אבל אם תמלא מעיך אכילה ושתיה לכשתכעוס תבקע: ויל"ע אם דבר זה הוא טוב לנהוג גם בשבת...

שיטות הראשונים בחיוב שמחה בשבת – איתא ב'ספרי': 'וביום שמחתכם – אלו השבתות'. וב'בית יוסף' (סי' רפא) הביא שב'שבלי הלקט' (ס' פב) כתב בשם רבי אביגדור כהן צדק, שעל כך סמכו לומר 'ישמחו במלכותך', וכן יש לומר 'וישמחו בך כל ישראל מקדשי שמך'. ועוד הביא ה'בית יוסף' (סי' תרפח) שבירושלמי (מגילה פ"א ה"ד) אמרו...

יש לעורר לשים לב לצעירים הישנים בביתם ואוכלים אצל הוריהם ובערב שבת ידליקו נרות בביתם שיש מח' שנפסק להחמיר שצריך עירוב תבשילין עבור הדלקת הנר ולכן חייבים לעשות עירוב תבשילין. ולסמוך על ההורים בלי לסכם מראש שיזכו עבורם העירוב הוא בכלל הפושע שאין העירוב חל עליו. (ואמנם להלכה המשנ"ב נוקט להקל שפושע...

או שמא יש בזה בעיה

מה החילוק בין זמנו של ר"א לזמנו של ר' יהושע?? היינו בוודאי דלדידן יש חילוק, דקיי"ל כר' יהודה לעניין שבת וכר' יוסי לעניין תרומה כמ"ש רבב"ח אמר ריו"ח (שבת לה א), וא"כ אנו מקבלים שבת בשקיעת החמה, והכהנים ממתינים עד צאה"כ לאכול בתרומה, אבל מעיקר הדין זמן שניהם הוא תחילת בה"ש (כמ"ש הגר"א בביאורו סי'...

בתוס' בשבת (יז:) נראה מפשטות לשונם שהפורס מצודה לצוד בשבת חייב רק אם צד מיד. ובחזו"א (שם סי' ל"ו סק"א) ניסה לפרש כוונתם באופן אחר, אך הביא מהריטב"א שפירש כפשוטו, וכתב שצ"ת מה נקרא מיד, וכתב שיתכן שצריך שיאחז המצודה בידו. והנה אי נימא שיש שיעור לצידה מיד אפילו אם אינו בידו, יתכן לדמות לדברי...

בשבת שלפני חג השבועות, בעת שנשא האדמו"ר הרה"ק הרמ"מ מווארקא את דבריו בפני הקהל, שאל: הנה השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול". השבת שלפני יום הכיפורים נקראת "שבת שובה". מה שם השבת שלפני חג שבועות? והשיב: שבת זו נקראת "שבת דרך ארץ", משום שדרך ארץ קדמה לתורה. בענין זה שח הרה"ק מקאצק: אמרו חז"ל...

כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ (במדבר ב, יז) כאשר יחנו - כפי התנהגותו של יהודי ביום שבת קודש, יום מנוחה, כן יסעו – כך יוכל להמשיך את הקדושה גם לשבוע הבא. (ספר דורות ישרים [פריינד], תורה שבכתב)

רבינו גרשום כריתות טו, א [נדפס במהדורות הישנות בט"ז ב'): ומ"ט הוי בצירה אב מלאכה הא לא כתיבא בחשבון אבות מלאכות כיון דכתיב בצירה וקצירה בחד קרא את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור אלמא תרווייהו הוויין אבות מלאכות ויש כאן חידוש שמדמים שבת לשמיטה, ויש לעיין אם לפי זה גם אפייה ובישול...

"לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית" (רש"י). דרש הגאון רבי יעקב יוסף גינז רבה של בסרמין: למצות השביתה ביום השבת קימת גם סבה טבעית, שכן באמצעותה מקבל האדם את המנוחה הנחוצה לו כדי להחליף כח. ואכן מצינו שאף אמות העולם בחרו להם יום שבו הם שובתים ונחים מעמלם. עם כל זאת, אנו כיהודים מצוים להתעלם מהסבות...

את שבתתי תשמרו וגו' (כו, ב). צריך לדעת למה חזר הכתוב וצוה כאן על השבת, ונראה שנתכוון להסמיך מצות שבת למצוה שלפניה דכתיב לא תעשו לכם אלילים וגו', לומר כשם שעבודה זרה שקולה ככל התורה (חולין ה), גם מצות שבת שקולה ככל התורה כולה. אור החיים הק' - בפרשתנו