שו"ע תנ"ד -אין אדם יוצא יד"ח במצה גזולה.
הט"ז מפרש מצד שאין "לכם"
והק' המקור חיים, הרי גזלן שלעס בפיו הרי זה שינוי וקנאו- [כתובות ל]- וא"כ הרי זה שלו.
ולכן הוא מפרש הטעם מצד מצוה הבאה בעבירה
אלא שחזר ושאל:
הרי גם מצד מצוה הבאה בעבירה, אם קנה לפני הקיום מצוה- יצא [-כמו שרואים בסוגיא דאוונכרי]
והעלה שהלעיסה זה צורך בליעה, והוי התחלת המצוה וממילא נפסל מצד מהבב"ע.
וקשה לי ואיני מבין:
לפי ההנחה הזו שמעשה המצווה מתחיל כבר משעת הלעיסה, מדוע א"כ מיאן בטעם הט"ז -מצד לכם- ולמה א"א לאמר שצריך שיהיה לכם מהתחלת המצווה ?
צריך ביאור
צריך ישוב
צריך סיוע. ייש"כ.
הט"ז מפרש מצד שאין "לכם"
והק' המקור חיים, הרי גזלן שלעס בפיו הרי זה שינוי וקנאו- [כתובות ל]- וא"כ הרי זה שלו.
ולכן הוא מפרש הטעם מצד מצוה הבאה בעבירה
אלא שחזר ושאל:
הרי גם מצד מצוה הבאה בעבירה, אם קנה לפני הקיום מצוה- יצא [-כמו שרואים בסוגיא דאוונכרי]
והעלה שהלעיסה זה צורך בליעה, והוי התחלת המצוה וממילא נפסל מצד מהבב"ע.
וקשה לי ואיני מבין:
לפי ההנחה הזו שמעשה המצווה מתחיל כבר משעת הלעיסה, מדוע א"כ מיאן בטעם הט"ז -מצד לכם- ולמה א"א לאמר שצריך שיהיה לכם מהתחלת המצווה ?
צריך ביאור
צריך ישוב
צריך סיוע. ייש"כ.