שו"ע תנ"ד -אין אדם יוצא יד"ח במצה גזולה.
הט"ז מפרש מצד שאין "לכם"
והק' המקור חיים, הרי גזלן שלעס בפיו הרי זה שינוי וקנאו- [כתובות ל]- וא"כ הרי זה שלו.
ולכן הוא מפרש הטעם מצד מצוה הבאה בעבירה
אלא שחזר ושאל:
הרי גם מצד מצוה הבאה בעבירה, אם קנה לפני הקיום מצוה- יצא [-כמו שרואים בסוגיא דאוונכרי]...