תפילת ועננו בורא עולם - קצת סדר

[קטלא קניא]

ימי בצורת קשים עוברים על ארצנו הקדושה, וכמנהג נוסח אשכנז, כאשר יש עצירת גשמים באר"י אומרים בברכת שומע תפילה את תפילת "ועננו בורא עולם".
ובכן, אבקש שמישהו יעשה לי סדר בכמה שאלות.
ממתי מחליטים שעכשיו זה "עצירת גשמים"? האם זה בידי כל אדם פרטי להחליט לפי השערתו, או שמא צריך שמו"צ יפסוק על כך, ואולי בית דין?
ולמה לא שומעים שייצאו פסקים כאלו (חוץ מבית הדין של 'העדה החרדית' והראשל"צ)?
מתי מפסיקים לומר? האם כשיורד טפטוף מפסיקים, או שצריך שיירדו גשמים שלושת ימים לילה ויום?

 

[מאפילה לאורה]

ממתי מחליטים שעכשיו זה "עצירת גשמים"? האם זה בידי כל אדם פרטי להחליט לפי השערתו, או שמא צריך שמו"צ יפסוק על כך, ואולי בית דין?

איך שאני מבין, הדבר מסור בידי החכמים שבדור [אם תרצה בי"ד, ואם תרצה גדולי הדור], שמחליטים לפי המידע שמגיע אליהם מהחקלאים, שהם היודעים כמה גשם צריך, איזה טפטוף רק מזיק, ובקיצור ממתי זה נקרא בצורת, וממתי כבר לא.

 

[הצעיר שבחבורה]

ימי בצורת קשים עוברים על ארצנו הקדושה, וכמנהג נוסח אשכנז, כאשר יש עצירת גשמים באר"י אומרים בברכת שומע תפילה את תפילת "ועננו בורא עולם".

מקור תפילה זו, הוא בסדר תפילת תעניות על הגשמים, וא"כ שמא תלוי במבואר שם לגבי עיקר התענית.

 

[חלקינו בתורתך]

אני חושב, תתקנו אותי אם אני טועה,
שבשמע קולנו אפשר לבקש כל צרכיו,
ובעיקרון אפשר תמיד לומר ועננו,
רק יש זמנים שבתי דינים נותנים הוראה כללית וציבורית,
שהם מבקשים בזמן זה מכל הציבור לומר תפילה זו,
כיון שלפי המידע שלהם יש בצורת.
(לא חושב שצריך בשביל זה גדר של בצורת אמיתי שמכריזין עליו תעניות)