מנהגים

בספר 'שריד ופליט' (חלק א עמ' 8) כותב בשם רבי דוד הסבעוני זצ"ל, מחכמי סאלי שבמרוקו לפני 400 שנה, וז"ל: "ומכלל המנהגים ההם, התפוחים שמשליכים בשבועות מגג הבית הכנסת ולוקטים אותם התינוקות, וכן מנהגנו בדרעא להשליך החתן על הכלה התפוחים בשבועות". (קב ונקי)

שמעתי שאצל חלק מבני עדות המזרח נהגו שהחתן דורך על הכלה ואומר את הפסוק והוא ימשול בך, אשמח לשמוע מקור לכך

הלכות ומנהגים בקהילות מסוימות שאינם ידועים בכבוד

בקהילות אשכנז, ל"ג בעומר היה יום פגרא. הילדים לא היו מגיעים לבית המלמד ללמוד כמדי יום, ובעת יציאתו של המלמד מבית הכנסת בשחרית, היה מחויב לתת לתלמידים יי"ש ומיני מזונות. ביום זה (או בחול המועד פסח) היו התלמידים עורכים סיום על מה שלמדו במהלך החורף. כמו כן היו הנערים "משתעשעים בשיחות נאות, בטיולים...

המנהג המקובל בארץ ישראל תלמידי ר"ע מתו במשך שלשים וארבעה הימים, שבין יום שני של פסח עד ל"ג בעומר (הובא בביאור הלכה שם, עפ"י המדרש). ולדעת השולחן ערוך (תצ"ג, ב), אין להקל אפילו לא בר"ח אייר ולא בל"ג בעומר, אלא מיום ל"ד בעומר לאחר נץ החמה, מדין "מקצת היום ככולו" (דעת השולחן ערוך תצ"ג ב-ג)...

אכילת מצה בפסח שני פתחנו את השיחה המיוחדת עם ר' שריה בשאלה אקטואלית על מנהג ייחודי שנהוג אצל רבים מבני ישראל: אנו עומדים כעת בערב פסח שני החל ביום א' הבעל"ט, ידוע שיש מנהג חסידים ואנשי מעשה לאכול מצה בפסח שני, רצינו לברר מה הוא המקור למנהג נפוץ זה, ומתי יש לאכול את המצה? הגר"ש השיב לנו בענוות...

לשבת שלאחר הפסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה. בחסידות באבוב נוהגים לאפות חלה רגילה, שעליה מטביעים צורת מפתח. יש הנוהגים להטמין מפתח בתוך החלה. המקור הראשון שבו נזכרה הסגולה הוא בספרו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ה"אוהב ישראל" וזהו לשון קדשו...

כידוע בפשטות אישה הולכת אחר בעלה בין להקל בין להחמיר ולא משנה כלל איך נהגו בבית אביה ולאחר שהיא נישאת היא משנה הכול ומצאתי שהגרש"ז אוירבך זצ"ל כתב כן להדיא בהליכות שלמה על פסח והנה שמעתי שישנו פוסק בב"ב שפוסק לאנשים שהאשה תלך אחרי בעלה רק לחומרא ולא לקולא אשמח למצוא לכך מקורות

נהגו בהרבה קהילות ישראל לאפות מצות בערב פסח אחר חצות היום ולאכלן בליל הסדר, לפי שהוקשה מצה לקרבן פסח שהקריבו אחר חצות. וכן היה המנהג באשכנז ובצרפת. ובראשונים האריכו בדין אכילת מצה בליל פסח במצות שנאפו קודם חצות. אמנם מצינו לגדולי ישראל בליטא, הגר"א ובית בריסק והחזו"א, שחדלו מלקיים מנהג אפיית...

נהגו העולם בערב פסח ליטול ידיים בסעודת הבוקר כדי לאכול לחם חמץ, ויש שהסמיכו לכך את דברי 'בעל המאור' שבאכילת חמץ בערב פסח מקיימים מצות 'תשביתו'. וכן נהג ה'חקל יצחק' מספינקא זצ"ל שהיה מזרז את חסידיו לאחר התפילה שייטלו ידיהם לאכול חמץ קודם זמן הביעור. (ספר "המנהג")

חג הפסח הינו ייחודי גם בכך שכלל ישראל על כל קהילותיו חוגיו ועדותיו נוהגים בו מנהגים ייחודיים, וחומרות מיוחדות שכמדומני אין כמותן באף חג אחר [ואין זה המקום לעמוד על הסיבה לכך] באשכול זה נעלה מנהגים וחומרות מיוחדות מענינות הנוהגות בקרב חוגים וקהילות בחג הפסח, נשמח שכל אחד יתרום את חלקו על מנהגים...

בשו"ע (סימן תקפ"א ס"א וס"ק א') נפסק: נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים, דבסוף הלילה הקב"ה שט בעולם הזה והוא עת רצון. וביאר מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שמלשון השו"ע יש ללמוד שהשכמה מוקדמת לסליחות עדיפה על אמירתם בחצות הלילה. ועדיף לאומרם בבוקר אף לאחר הנץ מאשר בחצות הלילה (אשרי האיש ח"ג עמוד...

אשכול דנן בא כהמשך לאשכול הזה. קרה לכם שנתקלתם לראשונה במנהג מסוים ומפתיע של עדה אחרת? מנהג שלא הכרתם עד כה ואתם עומדים משתאים ולעיתים גם לא מאמינים? אם כן זה האשכול המתאים לשתף את חברי הפורום במנהגים אקזוטיים (בעיני המתבונן), לשמח נפשות ולחשוף מנהגים שונים ומשונים שייסדו אבות אבותינו. כמובן...

האם זה מוסכם שמקורו של המנהג הזה הוא ט"ס או שיש לו עוד מקורות? וא"כ למה נוהגים אותו? מאי שנא מדברי הגמרא בפסחים ריש מקום שנהגו שמנהג שמקורו בטעות יש לבטלו? ומבחינה היסטורית; איך יתכן שאותו המנהג בדיוק השתרש גם אצל חלק מבני עדות המזרח וגם אצל חלק מקהילות החסידים? אשמח לקבל דברי חכמה מהרבנים...

האם זה מוסכם שמקורו של המנהג הזה הוא ט"ס או שיש לו עוד מקורות? וא"כ למה נוהגים אותו? מאי שנא מדברי הגמרא בפסחים ריש מקום שנהגו שמנהג שמקורו בטעות יש לבטלו? ומבחינה היסטורית; איך יתכן שאותו המנהג בדיוק השתרש גם אצל חלק מבני עדות המזרח וגם אצל חלק מקהילות החסידים? אשמח לקבל דברי חכמה מהרבנים...

קובץ אשר יביא את מנהגיהם של רבותינו לבית בריסק לשם התחלה. א. מנהג ה'אכטעל' היינו שמינית היום שזה 90 דק' אחרי השקיעה שאז מתחילים מעריב במוצ"ש. וכן מקפידים על ק"ש בזמן הזה.

הנה, בזה"ז שאין אפשרות לקיים חתונות כתיקונם מדוע אין דוחים את החתונה לזמן אחר כמו שעושים היום לגבי שמחת התנאים ומקובל שיש ענין סגולי לא לדחות מועד החתונה אך לענ"ד כ"ז הוא רק לגבי איחור הזמן ממה שהתחייבו זל"ז בתנאים ובתוך הזמן הזה שרי וא"כ מדוע כיום מקפידים יראי ה' לא לדחות את החתונה

שמעתי שמועה בשם רב אי גאון שאמירת קמח וקמט בתהילים סגולה נגד שריפות יש למישהו מקורות??

מה המקור שהיום אנו רואים שנשים מברכות הגומל רק על לידה ולא על שאר דברים שגברים מברכים ? דממ"נ אם מברכת אז תמיד ... וידוע המשנ"ב שבעקרון הבעל יכול להוציא עוד מעניין המנהגים שנהגתם בזה אם האשה מברכת או לא ?

ישנה דעה שמנהג עוקר הלכה תמיד גם בדאורייתא אך היא של מיעוט קטן מאוד מגדולי הדורות ובו מהרי"א מטירנא בעל "ספר המנהגים", האשכול ומהר"י ברונא. אך רוב מוחלט של גדולי הדורות הגבילו כלל זה במידה זו או אחרת. ורובם הגדול הגבילו זאת למנהג שאינו מבטל איסור כשלא ברור אצל חלק האם גם איסור חכמים או רק מהתורה...