מאמר תורני תקנת בני כפרים - קריאת המגילה

תקנת בני הכפרים

א​

מבואר במשנה שהכפרים מקדימים ליום י"א י"ב י"ג וכתב רש"י בסיבת הפטור וז"ל: "והכפרים אינם בקיאים לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא ביום י"ד" ולפני זה מסביר שבשני וחמישי מתכנסים שם לב"ד וליישב עם הגמ' בד"ד: שאומרת שהסיבה היא מפני שמספקים מים ומזון נראה פשוט שמה שכותב אצלנו זה הסיבה למה ליום הכניסה אבל הסיבה שהקלו להם זה בגלל שהוא שכר להם על מה שמביאים כל השנה מים ומזון ולכן לא מטריחים אותם אע"פ שלכאו' היה לנו לומר שאינהו דאפסדו אנפשיהו (עי' בשפ"א) בד"ד:[ועדיין קשה קצת מה שרש"י בגמ' הביא על מה שמובא בגמ' כדי שיספקו מים ומזון את ההסבר שהבנו בהו"א שיהיו פנויין להספיק סעודת פורים שמילא הגמ' הביאה את זה בתור שיש טעם אבל הי לרש"י לומר שלמסק' לא כך וצ"ב ועי' בחת"ס.]

ב​

ומצאנו בראשונים שלושה שאלות על רש"י שברשב"א והריטב"א הקשו שהרי המשנה לקמן מבאת את החילוק בין עיר לכפר שעיר הוא מקום שיש בו עשרה בטלנים וכפר לו ואם הנושא במגילה הוא שמתכנסים לב"ד בני וחמישי היה למשנה לחלק בין יש בתי דינים לשאינם.

ג​

וע"ז נראה שאמרנו למעלה שבאמת סיבת הפטור הוא לא שמתכנסים לב"ד אלא מה שכל השנה מביאים מים ומזון ויעויין ברש"י על המשנה של י' בטלנים שמבאר שם כך:עשרה בטלנים:בבית הכנסת שהן בטלים ממלאכתן וניזונים משל צבור כדי להיות מצויין בתפלה בבית הכנסת דאמר מר במסכת ברכות(דף ו')כיון שבא הקב"ה בבית הכנסת ואינו מוצא שם עשרה וכו'" הרי מבואר מרש"י שהנושא הוא מה שאין להם מים ומזון ומספקים להם את זה והראשונים ששאלו את זה למדו אחרת במפני בדף ד' ונבאר לקמן.

ד​

ובעצם קשה על רש"י מהסוגי' ביבמות ששם כתוב שלאביי אין את איסור לא תתגודדו בשני בתי דינים בשני עיירות אבל שני בתי דינים בעיר אחת יש והקשו תוס' ממה שהקשתה הגמ' ממגילה שלא תורץ לאביי וע"ז אומר תוס' שבאמת הכפרים היו קוראים לעצמם ולא הולכים לעיר וכן מביא ראיה מהירושלמי שבן עיר לא מוציא בן כרך וממילא גם בן עיר לא מוציא בן כפר ע"כ דברי התוס' וממילא יוצא שקשה על רש"י שכן העמיד שהולכים לקרוא לבני העיר וכן מהירושלמי הנ"ל.

ה​

ונראה שהרי הגמ' בתחילה שאלה מערב פסח ואמרה שבמנהג אין לא תתגודדו ונראה שלפי רש"י בעצם אז השאלה עברה רק לי"ד וט"ו שהם לא תתגודדו ולא לכפרים שזה מנהגה וכך נראה ברור מרש"י שם והפשט הוא שהנה יש לחקור בדין זה שכפרים מקדימים האם הוא עוד ימים ששיכים לפורים והעמדנו אותם לקריאה עם לימוד מהמגילה או שהוא רק כמו תשלומין והקדמה ליום י"ד אבל לא עומד בתור יום בפני עצמו אלא קולה שהקלנו להקדים וכמו תשלומין של תפילה וקרבנות שאינו יום חדש א"כ נראה שרש"י למד שהוא רק תשלומים והקמה לי"ד אבל בעצם החיוב הוא חיוב י"ד או ט"ו וממילא לא שייך לומר שבן כפר לא יוכל לעשות ביום אחר אם רוצה והרי הוא כמנהגא בעלמא וממילא אפשר לומר שגם הירושלמי לא קשה בגלל שזה שבן כרך לא יכול להוציא בן עיר הוא בגלל שזה שתי זמנים שונים אבל בן כפר הוא בעצם בר חיוב של י"ד וא"כ חשיב מחויב בדבר ונראה מדוקדק לשון רש"י שכתב אלא שהכפרים נתנו להם רשות להקדים כלומר שזה לא זמן נוסף אלא קולא ורשות לבני הכפרים ואולי לפי רש"י זה הפשט בשאלת הריטב"א למה כתבנו מגילה נקראת ולא קורין את המגילה שאין לזה דין קריאה אלא קורין אותה להשלמה מוקדמת מפני שמספקים מים ומזון.

ו​

אמנם תוס' שכן שאל את השאלה נראה שלמד שהלימוד מזמניהם הוא שיש ימים נוספים שקשורים לפורים ולכאו' גם עליהם נאמר זמנו של זה וכו' ולכן היה ללמוד בהכרח שהכפרים היו קוראים לעצמם ומה שהוא ביום הכניסה הוא בגלל שאז היו מתאספים לקריאה בתורה(וק"ק לשון התוס' ביבמות "ומה שקוראים יום הכניסה" ונראה שלא הפריע לו מה שמקדימים ליום הכניסה ולא יום קודם אמנם ברא"ש הוא מפו' שזה הסיבה ולכאו' נצטרך לומר כך גם בתוס') ולכן אין לא תתגודדו וגם שאם לא הוי בן עיר שאינו מחויב בדבר מוציא את בן כפר שאינו מחויב אלא שלפי דברי תוס' יהיה קשה בגמ' בדף ד' ששם כתוב הטעם מפני שמספקים מים ומזון ובא ע"ז הפי' ברש"י שהוא שכר להם על כל השנה שעכשיו לא יטרחו לבוא פעמים ולפי דברי התוס' שהיו קוראים בכפרים א"כ מאי טרחא איכא וצ"ב(ועי' בחת"ס שהקשה כן ועיי"ש בתי')

ז​

ולעצם הפשט נראה שתוס' למד כפשטות הגמ' בד"ד: שהנה בסוגי' בדי"ט. לגבי בן כפר שהלך לעיר כתב שם תוס' בתוך הדברים שטעם קדימת הכפרים הוא כדי שיספקו מים ומזון ותמוה שהרי למסק' הגמ' הוא מפני שמספקים מים ומזון וכמו שרש"י הסביר שהוא שכר להם ואיך תוס' כותב כדי שיספקו מים ומזון

ח​

ונראה לומר שתוס' לומד כפשטות הגמ' שם שבתחילה הגמ' אומרת למימרא דתקנה דכרכין הוה וכו' ונראה שלהתוס' למסק' השתנה שהוא תקנה דכפרים כלומר שבמה שמביאים מים ומזון יש שני דברים גם את זה שהכרכין מקבלים מים ומזון וגם את זה שבי כפרים טרודים וזה השאלה האם הוא מצד הכרכים או מצד הכפרים ולמסק' הוא מצד הכפרים וממילא הפשט במפני שמספקים שלא צריך לשנות את הברייתא (לכאו' לפי רש"י כן יצטרכו) אלא בגלל שמספקים לכן הם טרודים ותקנו להם שיקראו ביום שהם מתאספים.

ט​

ויעוין שם בסוגי' י"ט. שהבאנו שרש"י אומר שהמקרה שבן כפר קרא כבר בכפר ועכשיו נמצא בעיר שצריך לקרוא עוד פעם גם אם חוזר בלילה ושם רש"י אומר כמעט מפו' את מה שאמרנו שגם לכפרים הפרזים זמנם י"ד. ורבנן הקלו עליהם לקרוא אבל כשנמצא בעיר חוזר לחיובו האמיתי וע"ז שואל תוס' למה שיקרא פעמים כיוון שקרא א"כ נראה ברור שמה שהיה קשה לתוס' הוא בגלל שרבנן תקנו עוד יום לקריאה ואם קיים מה שייך עוד קריאה משא"כ לרש"י שהוא רק הקדמה ותשלומין וקולא א"כ כשנמא וטורח גם צריך לקרוא

י

א"כ יוצא לנו מחלו' רש"י ותוס' בחיוב הכפרים האם הוא תשלומים והקדמה לזמנם האמיתי י"ד וט"ו או שהוא קביעות זמן חדש שתקנו שלא יהיו טרודים במגילה ורבו הנפק"מ בזה גם מה שכתוב שזמנו של זה לא כזמנו ולכאו' גם בקטן שהגדיל וכו' וחכם יוסיף שמועה.​

 

[אוצר התורה]

"המאמר כעת אושר לפרסום. הציבור מוזמן לעבור עליו".