בקשת מקורות - אשכול ראשי | פורום אוצר התורה

בקשת מקורות - אשכול ראשי

כותרת האשכול

תורניק

מנהל תוכן
מנהל תוכן
הודעות
54
תודות
125
נקודות
30
מחפשים בדחיפות מקור ממוקד - ולא מוצאים? אפשר לפנות לציבור הרחב בפורום שיתגייס לחלוק עמכם מתוך ערבות הדדית.

נ.ב על נושא לא ממוקד, יש לפתוח אשכול נפרד.
 
היכן מוזכר במשנה ברורה או בספר אחר ששליח ציבור צריך ללבוש שני כיסויים?
במשנ״ב לא מוזכר, רק מוזכר בסימן ח' סק״ד: "ועיין בט"ז, שדעתו דנכון שלא יסיר הכובע הקטן שעל ראשו בעת התפילה, אף שהוא מכסה ראשו בהטלית גם כן.", ואמנם גם זה אין ראיה לשני כיסויים כלל, אלא שלא יוריד הכובע, ויכול לשים כובע ללא טלית על ראשו.
ואפי' שיטתו של הגר״ח קניבסקי זצ״ל, שעדיף להפסיד תפילה במנין וללבוש מגבעת, לא אומרת שא״א להוריד את הכיפה...
ובכ״ז גם אין כלל הבדל בין ש״ץ לכל אדם.
 
מה המקור להצביע עם הזרת לספר תורה?
אין מקור ברור, והגר״ח קניבסקי זצ״ל (אריה שאג תרכז) אמר "להראות וזאת" (הכוונה זה קלי ואנווהו שמובא בהרבה מקומות (ובעיקר ברבינו חיים פלאג'י בספר החיים סי' ג' אות ו') שמצינו בכמה מקומות שוזאת (החיה..) - 'הראה באצבע' באצבע, אולם זה לא מקור לזרת.
ואכן בתשובות הגר״ח (תשובה תתתשסז) "רבי חיים פלאג'י, ועם האצבע, ולא עם הזרת, והיום נוהגים כולם עם הזרת."
ובפעם אחרת ענה "כמדומה בספר התניא הקדמון" ,
אמנם זה כתוב במפורש בספר מעם לועז וכמו שכתב הרב @קלונימוס הכהן, אולם בספר שיח תפילה להגר״י טשזנר כותב שאין לכך שום מקור ואומר שעדיף שלא לעשות כן אלא לכרוע מעט כמו שהורונו חז״ל, וכותב שחלק זה ב"מעם לועז" הוא של מחבר בין זמננו (הרב שמואל ירושלמי שליט״א) וללא מקור אמיתי, וכן דוחה את ההוכחה מהגר״ח פלאג'י ואומר שאיננה מקור אלא סמך למנהג קיים, ומסיק שגם אם יש מקור זה רק לספרדים, ומהם השתרבב לאשכנזים, עיין בדבריו עמוד רמח - שה (משתנה בין ההוצאות).
 
מפורסם בשם החת"ס שטבע העולם להחזיר רעה תחת טובה. וככל שהטובה גדולה, המקבל מחזיר ברעה כפולה. (ומסופר שהחת"ס נתן למאן דהו שעשה עמו טובה, חופן אבני חצץ, כדי שבעתיד כשיבוא לגמול לו רעה, יזרוק עליו רק אבנים קטנות..). אשמח אם אחד החברים כאן יציע את מקור הדברים.
 
מפורסם בשם החת"ס שטבע העולם להחזיר רעה תחת טובה. וככל שהטובה גדולה, המקבל מחזיר ברעה כפולה.
1738790125278.png
(ומסופר שהחת"ס נתן למאן דהו שעשה עמו טובה, חופן אבני חצץ, כדי שבעתיד כשיבוא לגמול לו רעה, יזרוק עליו רק אבנים קטנות..). אשמח אם אחד החברים כאן יציע את מקור הדברים.
זה מה שמצאתי לעת עתה

ידועה האמרה בשם החת"ס שכשהוא עושה טובה לאדם הוא צריך להביא למקבל הטובה אבנים קטנות משום שאחרת הוא יזרוק עליו אבנים גדולות [חזון למועד פסח עמוד קס, ועוד]

ומסופר שהגה"צ רבי ישראל מסלנט זצ"ל הסתובב עם קופסאות גפרורים שבתוכם אבנים קטנות ולמי שרבי ישראל עשה טובה נתן לו קופסא אחת מזו ואומר לו תעשה לי טובה לפחות כשתזרוק עלי אבנים בגלל שעשיתי לך טובה אל תזרוק עלי אבנים גדולות אלא אבנים קטנים אלו שבקופסא. [הפרשה המחכימה בראשית]
 
מה המקור לנשק הציציות בקר"ש?
עצם מנהג הנישוק מובא בשו"ע או"ח סי' כ"ד סעי' ד': "הגה: גם נוהגים קצת לנשק בשעה שרואה בם"
והפירוט מתי מובא בקיצשו״ע סי' י"ז סעי' ז': "וכשאומר "וראיתם אותו", נותנם על העיניים, ומסתכל בהם ונושקן. ונוהגין שבכל פעם שאומר תיבת "ציצית", נושקן".
 
אין מקור ברור, והגר״ח קניבסקי זצ״ל (אריה שאג תרכז) אמר "להראות וזאת" (הכוונה זה קלי ואנווהו שמובא בהרבה מקומות (ובעיקר ברבינו חיים פלאג'י בספר החיים סי' ג' אות ו') שמצינו בכמה מקומות שוזאת (החיה..) - 'הראה באצבע' באצבע, אולם זה לא מקור לזרת.
ואכן בתשובות הגר״ח (תשובה תתתשסז) "רבי חיים פלאג'י, ועם האצבע, ולא עם הזרת, והיום נוהגים כולם עם הזרת."
ובפעם אחרת ענה "כמדומה בספר התניא הקדמון" ,
אמנם זה כתוב במפורש בספר מעם לועז וכמו שכתב הרב @קלונימוס הכהן, אולם בספר שיח תפילה להגר״י טשזנר כותב שאין לכך שום מקור ואומר שעדיף שלא לעשות כן אלא לכרוע מעט כמו שהורונו חז״ל, וכותב שחלק זה ב"מעם לועז" הוא של מחבר בין זמננו (הרב שמואל ירושלמי שליט״א) וללא מקור אמיתי, וכן דוחה את ההוכחה מהגר״ח פלאג'י ואומר שאיננה מקור אלא סמך למנהג קיים, ומסיק שגם אם יש מקור זה רק לספרדים, ומהם השתרבב לאשכנזים, עיין בדבריו עמוד רמח - שה (משתנה בין ההוצאות).
מנהג אחינו החסידים להצביע עם הסידור. זה יותר טוב?
 
מחפש מקור (אולי בשם הגר"ח בריסקער) לזה שמה שהמלאך מלמד את הולד את כל התורה במעי אימו,
זה רק את מה שעתיד ללמוד בימי חייו, ולא את כל התורה ממש?
 
שמעתי שאין מקור למשפט הזה.
אכן אין מקור, זה ביטוי שכתוב על ת״ח שהכל קרוביו (שבת ק״ה ע״ב ומו״ק כ״ה ע״א)
הדימוי ביניהם - שכמו שת״ח הכל חייבים לבוא להלווייתו, כך מת מצווה הכל חייבים לקוברו.
 
חזור
חלק עליון