פרשת שבוע האם הניחו תפילין במדבר? - שיטה שכמעט אינה ידועה!

[גרינפלד]

קובץ שיטות קמאי חולין קכ"ב א' בשם המנהיג - תשובה לחכמי אראגון:
ואם תשאל היאך דרשו חכמים מלמען תהי' תורת ה' בפיך למעוטי עור בהמה וחיה טמאה והלא במצרים נאמר להם לישראל פרשה זו בבא אל פרעה ואז היתה בהמה וחיה טמאה שוה להם כטהורה להיות הכל מותר בפיך. וכדאמרי' בפ' גיד הנשה [ק' ע"ב] גיד הנשה נוהג בחיה ובבהמה בטהורה ובטמאה אליבא דר' יהודה והטעם שכשנאסרו בו היתה בהמה טמאה שוה להם כטהורה. וי"ל משום דדרשי' סמוכין למען תהיה תורת ה' בפיך ושמרת את החוקה וסמיך ליה והי' כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני כלו' בביאת הארץ תלה הכתוב חובת התפלין ואז כבר נאסרו בבהמה ובחיה טמאה. ועוד שמע והיה אם שמוע שהם במשנה תורה לאחר מתן תורה נאמרו. ואע"פ שאמ' בהאשה נקנית [ל"ז ע"ב] ביאת הארץ דכ' רחמנא גבי תפלין למה לי א' הקב"ה עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ ובשבילה תזכה לחיי הע"ה. יש לו' שבא הכתוב להודיעך שאם יעסקו במצוה זו בגלותם יכנסו לארץ בשבילה לפי שהיא שקולה ככל המצות ואפי' תימא אחר מ"ת נתחייבו בתפלין מ"מ תורת ה' בפיך תלה הכתוב בביאת הארץ מדסמיך לי' ללמדך שלפני ביאתן לארץ לא יעשו אלא מן המותר בפיך כך הדעת נוטה.

הרי שנסתפק בזה המנהיג.​

 

[געגועים]

קובץ שיטות קמאי חולין קכ"ב א' בשם המנהיג - תשובה לחכמי אראגון:
ואם תשאל היאך דרשו חכמים מלמען תהי' תורת ה' בפיך למעוטי עור בהמה וחיה טמאה והלא במצרים נאמר להם לישראל פרשה זו בבא אל פרעה ואז היתה בהמה וחיה טמאה שוה להם כטהורה להיות הכל מותר בפיך. וכדאמרי' בפ' גיד הנשה [ק' ע"ב] גיד הנשה נוהג בחיה ובבהמה בטהורה ובטמאה אליבא דר' יהודה והטעם שכשנאסרו בו היתה בהמה טמאה שוה להם כטהורה. וי"ל משום דדרשי' סמוכין למען תהיה תורת ה' בפיך ושמרת את החוקה וסמיך ליה והי' כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני כלו' בביאת הארץ תלה הכתוב חובת התפלין ואז כבר נאסרו בבהמה ובחיה טמאה. ועוד שמע והיה אם שמוע שהם במשנה תורה לאחר מתן תורה נאמרו. ואע"פ שאמ' בהאשה נקנית [ל"ז ע"ב] ביאת הארץ דכ' רחמנא גבי תפלין למה לי א' הקב"ה עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ ובשבילה תזכה לחיי הע"ה. יש לו' שבא הכתוב להודיעך שאם יעסקו במצוה זו בגלותם יכנסו לארץ בשבילה לפי שהיא שקולה ככל המצות ואפי' תימא אחר מ"ת נתחייבו בתפלין מ"מ תורת ה' בפיך תלה הכתוב בביאת הארץ מדסמיך לי' ללמדך שלפני ביאתן לארץ לא יעשו אלא מן המותר בפיך כך הדעת נוטה.

הרי שנסתפק בזה המנהיג.​

זכור לי (רשב"א) בנידון איך הניחו הרי לא היה להם עדיין במדבר כל הד' פרשיות

 

[גרינפלד]

זכור לי (רשב"א) בנידון איך הניחו הרי לא היה להם עדיין במדבר כל הד' פרשיות​

רשב"א [מיוחס] מנחות ל"ד א':​

ומ"מ קשיא דאיך הוה ילפי' פסח מצרים מפ' שמע דעדין לא נכתבה. וי"ל דאין מוקדם ומאוחר בתורה ואעפ"י שלא נאמרה עדיין ניתנה לידרש, אי נמי ע"כ נראה שנאמרה שמע והיה אם שמוע בשעת פסח מצרים ואעפ"י שנכתבה במשנה תורה שהרי קדש והיה כי יביאך נאמרו בשעת יציאת מצרים וכסוב בהם והיה לאות על ידיך ולטוטפות בין עיניך אלמא הזהיר אז הקב"ה על התפילין והתפילין הם נעשים מארבע פרשיות הללו א"כ היה צריך שנאמרו אז בשעת יציאת מצרים.​

 

[גרינפלד]

שו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן ה:​

ולפי שיטת רש״י יוצא דבמדבר שעדיין לא נאמרה פרשת והיה אם שמוע לא היה להם הילפותא לד׳ פרשיות בתפילין, משא״כ לשיטת ר״ת שפיר ידעו הלימוד שנאמר בפרשת והיה כי יביאך, וא״כ הניחו תפילין דר״ת כיון שהילפותא מפרשת והיה כי יביאך.
ועדיין אנו צריכין למודעי מה היו כותבים בפרשיות, ולרש״י אליבא דר׳ ישמעאל אפשר דכיון שלא היה להם הילפותא דלטוטפות לא הניחו אלא תפלין בני ב׳ פרשיות, אך לר״ע דממילת טטפת גופא יליף ד׳ פרשיות צ״ב מה כתבו בהם. ואפשר דר״ע לשיטתו דכללות ופרטות נאמרו בסיני [בחגיגה ו׳ ע״א ועוד] וידעו גם על שאר הפרשיות שבתפילין, אבל לר׳ ישמעאל שם דרק כללות נאמרו בסיני ולא פרטות שפיר ס״ל דאז היו כותבים רק שתי פרשיות בתפילין, ולשיטתו ס״ל דהלימוד לארבע פרשיות מלטוטפות שבפרשת והיה אם שמוע שעדיין לא נאמר אז ודו״ק.​