בדעת הרמ"ה בהגדרת הרוב בבן סורר ומורה

סנהדרין סט. אמר ר' כרוספדאי א"ר שבתי כל ימיו של בן סורר ומורה אינן אלא ג' חדשים וכו' [והטעם הוא דאחר ג' חדשים כבר היה ראוי לקרותו אב כיון דאם היה בא על אשה היה העובר ניכר כבר, והתורה אמרה בן, ולא הראוי לקרותו אב] יתיב רבי יעקב מנהר פקוד קמיה דרבינא ויתיב וקאמר משמיה דרב הונא בריה דרב יהושע ש"מ מדרבי כרוספדאי א"ר שבתי יולדת לשבעה אין עוברה ניכר לשליש ימיה דאי ס"ד עוברה ניכר לשליש ימיה למה לי ג' בתרי ותילתא סגיא א"ל לעולם אימא לך עוברה ניכר לשליש ימיה זיל בתר רובא אמרוה קמיה דרב הונא בריה דרב יהושע אמר ליה ובדיני נפשות מי אזלינן בתר רובא התורה אמרה ושפטו העדה והצילו העדה ואת אמרת זיל בתר רובא אהדרוה קמיה דרבינא א"ל ובדיני נפשות לא אזלינן בתר רובא וכו'.

ומבואר בדברי הגמ' דכדי לחייב בן סורר ומורה אחר שעברו ב' חדשים ושליש משהביא ב' שערות בעי' לדין רוב לומר שעדיין אינו ראוי לקרותו אב משום שהיה יכול להיות שיהא עוברו ניכר עד שיעברו עליו ג' חדשים, ומהני לזה רוב דרוב נשים לתשעה ילדן.
​

והנה צ"ב מהו רוב זה ומה בא הרוב להכריע, דהלא פשיטא דגם אחר הרוב עדיין איכא נשים בעולם שיולדים לשבעה ואמאי אינו ראוי לקרותו אב כיון שיכול להוליד מאשה כזו, ויש בזה כמה ביאורים ואכמ"ל, אמנם ביד רמה כאן כתב וז"ל זיל בתר רובא ורובא דנשי לא ילדן אלא לתשעה, הילכך ההיא איתתא נמי דמסקת אדעתך דהוה מתרמיא ליה בתר רובא שדינן לה וכו' והני מילי היכא דלא נסיב דאיכא למימר אלו הוה נסיב לא הויא מתרמיא ליה איתתא אלא מרובא אבל אי נסיב ואינכר עובר בבציר מתלתא ירחי נמי מיפטר לרבינא דע"כ הא אינכר וראוי לקוראו אב עכ"ל.

ומבואר בדבריו דאין הנידון אם בכח הבן להוליד גרידא [הנקרא בלשונינו פוטנציא''ל], אלא תלוי באשה שסופו לישא שאם ישא לבסוף אשה יולדת לשבעה הרי הוא ראוי לקרותו אב, אבל אם ישא אשה יולדת לט' אינו ראוי עכשיו לקרותו אב.
​

ולפ"ז לכאו' בהו"א לפוטרו בב' חדשים ושליש משום שראוי לקוראו אב ע"י יולדת לשבעה היינו בתורת ספק דשמא ישא אשה שיולדת לז' ולא בתורת ודאי משום דבכוחו להוליד.

אלא דזה צ"ע מכמה טעמי, חדא דלא משמע כן בלשונו דז"ל בהו''א הואיל וראוי לקוראו אב בתרי ותילתא סגיא דהא אפשר דמתרמיא ליה איתתא וכו' וראוי לקוראו אב עכ"ל, ומשמע דמתורת ודאי חשיב ליה ראוי לקוראו אב. ועוד דאם הוא רק בתורת ספק שמא תהיה לו אשה כזו ילה"ק הלא שמא לא ישא אשה כלל, ושמא ישא אשה שאינה בת בנים, ויתירה מזאת הלא עכשיו כבר מלאו חדשיו ולא נשא אשה וא"כ אין ראוי לקוראו אב, אי נימא דבעי' ראוי בפועל ממש וצד בלבד לא מספיק לזה.

וממבו' מכל זה דהא פשיטא דאי"צ באמת שיהא לו אשה כזו שיוכר עוברה בזמן זה, אלא דכיון דיכול לישא אשה כזו חשיב בתורת ודאי ראוי לקוראו אב, דזה גופא דיש לו אפשרות להוליד ושיוכר עוברו הו''ל ראוי לקרותו אב, וממילא להו"א דלא אזלי' בתר רובא נקטי' דשמא תתרמי ליה איתתא דילדא לז' וממילא בתורת ודאי חשיב ראוי לקוראו אב, ולמסק' דאזלי' בתר רובא נקטי' דישא אשה דילדא לט' וממילא אין נחשב ראוי לקרורתו אב דחשבי' ליה כאינו יכול לישא אשה זו.

אלא דעדיין צ"ע דאם די בצד רחוק שישא אה בת ז' א"כ מאי מהני רוב להכריע בזה דישא אשה בת ט', דמ"מ שמא ישא אשה בת ז' דהלא צד המיעוט אינו בטל וכמבו' בתוס' ב"ק (כז: ד"ה קמ"ל) דמה"ט לא אזלי' בממון אחר רוב רגיל כי צד המיעוט עדיין קיים עיי"ש, וכמו שכתב בתוהרא''ש בב''מ ו' ע''ב דגם אחר שיש רוב אינו נחשב עשירי ודאי וכלשונו שם ואפי' כי אמרי' כל דפריש מרובא פריש עשירי ספק מיקרי אלא שהתורה התירה ספק זה באיסורין וכו' עכ"ד. וקשה לומר שכבר אין נחשב כלל ראוי לקוראו אב.

אמנם כבר הבאנו במאמר אחר ביאור לחלק בעניין זה בין רובא דאיתא קמן לבין רובא דליתא קמן, והובא שם דברי הש''ש דברובא דליתא קמן כן יחשב עשירי ודאי עיי''ש, וממילא י''ל ג''כ כאן דכיון דהלא איירי הכא ברובא דליתא קמן, ממילא בתורת ודאי נקטי' דתתרמי ליה אשה כזו ובתורת ודאי חשבי' ליה דאינו ראוי לקרותו אב.
​

ועדיין צע"ק בד' הרמ"ה דגם לפי ההו"א דשמא ישא אשת בת ז' והלא יש צד שלא ישא כלל או ישא אשה שאינה בת בנים וא"כ ס"ס הוא ולא יהא ראוי לקוראו אב, אלא די"ל דלההו"א דלא אזלי' בתר רובא בנפשות ה"ה דבתר ס"ס לא אזלי', אלא דלפי המסק' היה אפשר לומר כן, וס"ס הלא עדיף מרובא כמ"ש הרשב"א בתשובה, וא"כ צ"ע מ"ט לא משני' הכי אלא משני' מטעם רובא.

אמנם י"ל בזה דאיכא ג"כ רוב נושאים אשה בת בנים וממילא הו"ל רוב נגד א' מן הספיקות דהיינו נגד הצד שמא לא ישא אשה ושמא ישא אשה שאינה בת בנים, והגם דאיכא למימר סמוך מיעוטא לפלגא מ"מ ניחא ליה לגמ' לשנויי דבר פשוט.

ויש להוסיף בזה, דלפי דברי האחרונים המובאים כאן דל''ש סמוך אם אינן מורין ב' הצדדים דבר א', ממילא גם כאן לא שייך סמוך, כיון דאינם מורין דבר א', דזה מורה שלא ישא כלל אשה בת בנים, וזה מורה שישא אשה יולדת לט', ופשוט.​