בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"א

הנה יש לדון, מה יהיה הדין אם אדם נכנס לבית הכנסת ומוצא שהציבור עומד להתחיל תפילת שמונה עשרה, ולא יהיה לו אחר כך מנין אחר, אבל הוא עדיין לא קרא שמע וממילא לא אמר ברכותיה ולא הזכיר גאולה.

ועכשיו – אם יתפלל עם הציבור יפסיד סמיכת גאולה לתפילה. ואם יקרא שמע וברכותיה – יפסיד תפילה בציבור. ואם כן יש לעיין מה עדיף. ומצינו בזה חילוק בין ערבית לשחרית, וזה החלי בעזר השי"ת.

כתב הבית יוסף בסימן רל"ו, וז"ל:

"ונראה שמי שנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שקראו את שמע ורוצה לעמוד בתפלה יתפלל עמהם ואח"כ יקרא את שמע עם ברכותיה ואע"פ שאינו סומך גאולה לתפלה מוטב שיתפלל עם הציבור ולא יסמוך משיסמוך ויתפלל ביחיד ולא מיבעיא לדעת ר"ע ורב נטרונאי אלא אפילו לדעת התוס' והרא"ש שכתבו שאין להפסיק בין גאולה לתפלה בדברים אחרים כדי להתפלל עם הציבור שפיר דמי.

וכן נראה מתשובת רבינו האיי שכתב רבינו בסי' שקודם זה ואע"פ שרבינו קיצר דבריו הא לך לשון התשובה כמו שהיא בפסקי הרא"ש וז"ל בא"י עושים כן מתפללין של ערבית ואח"כ קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית וחזינן דק"ש בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממיסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי ע"כ וכבר כתבתיה שם.

וא"כ אף אנו נאמר דתפלה עם הציבור עדיפא ממיסמך גאולה לתפלה ואף על גב דבתפלת שחרית לא אמרינן הכי בתפלת ערבית דרשות היא מדינא לא חיישינן לסמיכת גאולה כולי האי.

וכ"כ הכלבו וכ"כ הרשב"א בריש ברכות וז"ל ומה שהקשה ר"ת מדקיימא לן כר"י דאמר שצריך לסמוך גאולה לתפלה אה"נ מדינא הכי הוי כשמתפלל שלא בב"ה א"נ כשהגיע זמן המקרא קודם שיתפלל תפלת הערב הא לאו הכי מתפלל עם הציבור משום דתפלת הרבים עדיפא מסמיכת גאולה לתפלה של ערבית שהיא אינה חובה אלא רשות עכ"ל".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

היינו שהבית יוסף מסיק, שבערבית עדיף להתפלל בציבור מאשר לסמוך גאולה לתפילה, מכיוון שתפילת ערבית רשות.

ומוכיח כן מרב האי גאון שמביא הרא"ש שס"ל שקריאת שמע בזמנה בערבית עדיף על סמיכת גאולה לתפילה, ואם כן גם תפילה בציבור גוברת, ומביא שכן כתבו הכלבו והרשב"א.

אמנם כל זה הוא רק בערבית. אבל בשחרית לא נתבאר מה יהיה הדין.

והנה הרשב"א כותב בתשובותיו שסמיכת גאולה לתפילה בתפילת שחרית עדיפא על תפילה בציבור, וז"ל הרשב"א (חלק א' תשובה רל"ו):

"ולהתפלל תפלת השחר קודם קרית שמע אם מצא צבור מתפללין כדי שיתפלל עם הצבור כמו שאמר רבינו איי גאון ז"ל בתפלת הערב ונסתפקת בדבר זה.

אומר אני שלא אמר הגאון אלא בתפלת הערב הואיל ותפלת ערבית רשות ואפילו לדעת הגאונים ז"ל שאמרו שכל שהרגיל להתפלל קבעה על עצמו חובה אפילו הכי אינה חובה כתפלת השחר שהיא חובה גמורה אפילו לא קבלה ולפיכך מסמך גאולה לתפלה בשחר טפי עדיף וכן נהגו בכל ישראל".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

היינו שמכיוון שתפילת שחרית חובה היא לכל – ודלא כערבית שהיא רשות אלא שיש אומרים שאם הרגיל את עצמו להתפלל נעשית עליו חובה – לכן בשחרית כן עדיף לסמוך גאולה לתפילה מאשר להתפלל בציבור.

ואת דבריו מביא הבית יוסף בסימן קי"א, וז"ל:

"כתב הרשב"א בתשובה: להתפלל תפלת השחר קודם קריאת שמע, אם מצא ציבור מתפללין, כדי שיתפלל עם הציבור, כמו שאמר רבינו האי בתפלת הערב- אומר אני שלא אמר הגאון אלא בתפלת הערב הואיל והיא רשות אבל בשחר מיסמך גאולה לתפלה טפי עדיף וכן נהגו בכל ישראל ע"כ".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

וכן פסק להלכה בשולחן ערוך סימן קי"א סעיף ג', וז"ל:

"אם עד שלא קרא קריאת שמע מצא ציבור מתפללין לא יתפלל עמהם אלא קורא קריאת שמע ואחר כך יתפלל דמסמך גאולה לתפלה עדיף".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

והנה כל זה הוא רק בחול, אבל יש לדון מה יהיה הדין בשבת, שהרי נתבאר לעיל שיש דס"ל שבשבת אין חובה לסמוך גאולה לתפילה, עיין לעיל בחלק ב' בסדרת מאמרים זו.

ורבי עקיבא איגר עמד על כך בהגהותיו על השולחן ערוך, ופוסק שבאמת בשבת אף בשחרית יתפלל קודם עם הציבור ואחר כך יקרא שמע, שמכיוון שבשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפילה ממילא תפילה בציבור קודמת, וז"ל בסימן קי"א ס"ק ג':

"לענ"ד בשבת וכה"ג יתפלל עם הצבור ואח"כ יקרא ק"ש. כיון דבשבת אין חיוב כלל לסמוך גאולה לתפלה. וע' סי' רל"ו ס"ג".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

וכן הסכים עמו האליה רבה בסימן קי"א סעיף קטן ד', וז"ל:

"בשבת וכו'. דסמיכות גאולה לתפילה נלמד מדסמך ה' צורי וגואלי ליענך ה' ביום צרה ושבת לאו יום צרה וכו', הגהות אשיר"י. והקשה הלבוש אם כן יום טוב נמי, ותירץ במצרים היה יום טוב נמי יום צרה דלא נחו משיעבוד כי אם בשבת. ודרכי משה תירץ דיום זה יום טוב הוא בשאר ימים יום צרה. ובאר הגולה תירץ דיום טוב הם ימי הדין כדתנן בפסח על התבואה. וכתב לחם חמודות ונראה לי דהיינו בכגון הא דמצא ציבור שקראו קריאת שמע ועמדו להתפלל דמתפלל עמהם, עד כאן".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

וכן כתב הפרי מגדים (משבצות זהב סימן קי"א סעיף קטן ג') ומוסיף שביום טוב כן עדיף לסמוך, וז"ל:

"ולפי זה בשבת מניח טלית לכולי עלמא בין גאולה כו', עיין סימן ס"ו סעיף ח', ומצא ציבור מתפללין מתפלל עמהם דלא עדיף מערבית ומצאתי באליה דבה אות ד' בשם ל"ח כן, והוא הדין אמן יהא שמיה רבה וכדומה יע"ש. אבל ביום טוב צריך לסמוך כמו בחול כבסימן קי"ד סעיף א' יע"ש".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

לסיכום הדינים:

בערבית עדיף להתפלל בציבור מאשר לסמוך גאולה לתפילה מכיוון שעיקרה רשות, וזה בין בשבת בין ביום טוב ובין בחול.

ואילו בשחרית בימות החול וביום טוב עדיף לסמוך גאולה לתפילה מאשר להתפלל בציבור, ובשבת כיוון שאין חובה לסמוך גאולה לתפילה כמו שנתבאר לעיל עדיף להתפלל בציבור.