בקשות על קברי צדיקים

א} מקובל מאוד שאנשים נוסעים על קברי הצדיקים, מתפללים ומבקשים, וזוכים לישועות.

במאמר זה נתייחס לצורה הראויה איך להתפלל בקבר הצדיק, שלא יהא בזה שום בעיה הלכתית, מצד האיסור של "דורש אל המתים".

(הבהרה: איני מתייחס במאמר זה לכלליות הענין של "דורש אל המתים", האם הכוונה לבקשות מהמתים, או דווקא הלן בבית הקברות וכו',
וכן איני מתייחס לעצם העניין, האם יש בזה משום לבקש בקשות מאמצעי מסוים מלבד מה' יתברך,וכל זאת מחמת אריכות הענין),

ב} ומקודם נראה את העניין שהצדיקים במיתתם יש להם כוח יותר מבחייהם.
והוא ממה שכתוב בזוהר (פרשת אחרי, דף ע' וע"א) שמקשה, מדוע כשהעולם צריך לגשם - הולכים על קברי הצדיקים,
הרי כתוב שאסור לדרוש אל המתים?

ומבאר הזוהר, שרק הגויים הרשעים קרויים מתים, אבל הצדיקים תמיד נקראים חיים,

ועוד אומר הזוהר, שכשעם ישראל מגיע אל קברי הצדיקים, הוא מגיע לקראת הקב"ה בתשובה ובלב שבור,
וזה כדי שנשמות הצדיקים יבקשו רחמים על כלל ישראל,

ומסיים הזוהר, שעל זה שנינו, שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, שהצדיק בחייו נמצא רק בעולם הזה,
וכשנסתלק נמצא גם בעולם הזה וגם בעוד עולמות, ומקשר זאת לחלקי נפש רוח ונשמה של הצדיק, עיין שם.

ג} וכן רואים, שאפילו אם רק מזכירים את זכות הצדיקים, אפילו בלי להיות על קברם - זה מועיל מאוד, ומעורר זכות על עם ישראל,
וכמו שמצינו במדרש רבה (פרשת כי תשא, פרשה מ"ד סימן א'), לגבי מעשה העגל, על הפסוק "זכור לאברהם ליצחק וכו',
שכיון שהזכיר משה רבינו את זכות המתים, אברהם יצחק ויעקב, מיד נענה, שכתוב שם מיד "וינחם ה' על הרעה" וכו',

וכן אליהו הנביא בהר הכרמל, נענה לאחר שהזכיר את זכות המתים,
שכתוב שם:"ה' אלוקי אברהם יצחק וישראל...", ומיד אח"כ: "ותפול אש ה'...", ע"כ תוכן דברי המדרש בקיצור.

ד} וכ"ש שמגיעים אל מקום קברי הצדיקים, מעוררים הצדיקים את זכותם על מי שמגיע על קברם,
וזה מצינו ביעקב אבינו שאמר ליוסף "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל... ואקברה בדרך אפרת,
ומפרש רש"י שזה יהיה לעזרה לכלל ישראל, כשיצאו לגלות על ידי נבוזראדן,
יעברו דרך בית לחם, ורחל יוצאת ובוכה, והקב"ה ינחם אותה ומשיב לה "יש שכר לפעולתך".

וכן מובא בגמ' (סוטה דף יד.) מפני מה נסתתר קברו של משה?
שה' יודע שיחרב בית המקדש ויגלו ישראל מארצם,
ואם יידעו את מקום קברו של משה, ילכו לשם ויאמרו לו: "משה רבינו עמוד בתפילה בעדינו",
ומשה רבינו ילך אצל השי"ת ויבטל את הגזירה, ולכן נסתתר קברו של משה.

וכן מצינו אצל כלב בן יפונה, (גמ' שם דף לד:) כשהלך לרגל את ארץ ישראל, הלך להשתטח על קברי האבות בחברון,
והתפלל ואמר להם: "אבותיי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים".

ומכל הנ"ל רואים כמה גדול כוחם של הצדיקים, אפילו רק כשמזכירים את זכותם,
ומכ"ש שמגיעים על קברם, זה מעורר את זכותם.

ה} אך בזה צריך להזהר, באופן התפילה שמתפללים, כי יש שלושה אופנים איך לבקש על קברי הצדיקים,

א. שמבקשים מהצדיק בקשות, כאילו הצדיק יש ביכולתו להושיענו, וזה אסור לכו"ע (לכל השיטות שנביא להלן),
וממש גובל עם כפירה, שיש כביכול אמצעי שיכול לעזור לנו מבלעדי השי"ת בלבד,

ב. יש סוג תפילה, שמבקשים מהצדיק, שילך בכוחו הגדול שיש לו, אצל השי"ת,
והוא יעתיר עלינו בתפילתו אצל השי"ת להושיענו, ויחוס ה' עלינו בזכות תפילת הצדיק,

ג. ויש סוג שלישי, שאין מבקשים מהצדיק בקשות כלל,
אלא רק מבקשים מהשי"ת שיחוס עלינו בזכות הצדיק הטמון פה, והצדיק מעצמו כבר יוצא ומתפלל אל השי"ת.


בעז"ה במאמר הבא נביא את דברי הפוסקים בענין, ונראה כיצד הכי נכון לדבר.