מאמרים
-
הקדמה למסכת זבחים - משניות.
(נכתב לפני תחילת לימוד משניות מסכת זבחים עם תשב"ר) הקדמה למסכת זבחים חלוקות בסוגי הקרבות: א. קדשי קדשים, היינו עולה, חטאת, אשם, שלמי ציבור. קדשים קלים היינו, כל השלמים מלבד השלמי ציבור. ב. קורבנות ציבור, וקורבנות יחיד. קורבנות ציבור היינו, קורבנות הבאים מכספי ציבור. קורבנות יחיד היינו, קורבנות הבאים מכספי יחיד. ג. חובה ונדבה, חובה היינו קורבנות שהאדם מחויב להביאם ולא מחמת שהוא התחייב...- שירת העשבים
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 138
- תודות: 13
- הערות: 8
-
סיכום פרשת קרח
אשמח לקבל כל הערה פרק ט״ז – מחלוקת קרח ועדתו קרח ועדתו קמים על משה ואהרן (פסוקים א' – ד') קרח בן יצהר, יחד עם דתן, אבירם ואון בן פלת משבט ראובן לקח ושכנע 250 אנשים חשובים ביותר, רובם משבט ראובן מנשיאי העדה, אנשים שכולם מכירים ויודעים את השם שלהם, הם חולקים על משה, על החלטותיו ועל המינויים שמינה, הם טוענים שמשה מחליט על פי עצמו ולא שואל בכלל את ה' לפני שמחליט, הם טוענים שזה לא בסדר שמשה לקח...- הרב הירושלמי
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 71
- תודות: 9
- הערות: 3
-
תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד (חלק א)
תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד בטעם שלא שנה רבינו הקדוש נס חנוכה במשנה חלק א הקושיא הנה האחרונים (שד"ח (ח"ט מערכת חנוכה אות ז'), אוהב ישראל (פר' וישב עניני חנוכה), בני יששכר (חנוכה), דברי ישראל (עניני חנוכה), פחד יצחק (חנוכה מאמר א'), ועוד) נתקשו, מפני מה לא שנה רבי במשנה דיני חנוכה, כמו שפירש דיני מגילה - שגם נתקנה ע"י אנשי כנה"ג. ולא הוזכר ענין חנוכה במשנה אלא...- התורה
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 286
- תודות: 7
- הערות: 2
-
הנחת מיחם על גבי מיחם
בסוף במה טומנין איתא, מניחים מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה ומיחם על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים. ובריש במה טומנין איתא, רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא, חזיוהו לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא, נזהיה רבה, א"ל ר' זירא מאי שנא ממיחם על גבי מיחם, א"ל התם אוקומי קא מוקים הכא אולודי קא מוליד. ע"כ. והסביר רש"י, שהמיחם התחתון...- רבי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 180
- תודות: 4
- הערות: 2
-
בל תשחית – חלק א'
בל תשחית – חלק א' כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ, וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ (כ...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 373
- תודות: 6
- הערות: 3
-
ידיעת רצונו יתברך בעולמו מסיפור יציאת מצרים
ועד שנמסר מפי הגר"נ רוטמן שליט"א - אשמח לתגובות מובא במשנ"ב כי הטעם שתיקנו חכמים בסדר ד' פרשיות את פרשת החודש קודם ר"ח ניסן, הוא משום שצריכים לייחד ולזמן את חודש ניסן שהוא ראש החדשים, ואע"פ שקידוש החודש לא תלוי בקריאת פרשיות אלא בקידוש המועדות שנקבע ע"פ בי"ד בזמן שקידשו ע"פ הראיה או בזמנינו ע"פ מה שנקבע בבי"ד של הלל, מ"מ תקנו חכמים לקרוא כדי לייחד ולזמן את החודש. והפי' הוא כמו שמבואר ברמב"ן...- חויישב
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 112
- תודות: 10
- הערות: 5
-
למקורו של ציון יום ל"ג בעומר - חלק א' - יום שמחה
ביום ל"ג בעומר יש ב' עניינים. שהוא יום שמחה בשונה משאר ימי הספירה – ולכל הפחות בשונה משאר ימי הספירה עד אליו. שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. בשני המאמרים שלפנינו נרד למקורם של ב' עניינים אלו. וזה החלי בע"ה. בגמ' יבמות דף ס"ב: כתוב: ואם כן בכל ימי הספירה יש לנהוג מנהג אבלות. אמנם המאירי ביבמות שם מביא שקבלה בידיו מהגאונים שביום ל"ג לעומר פסקו מלמות, וז"ל: ובספר המנהיג (הלכות...- אחד יחיד
- מעודכן:
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 499
- תודות: 8
- הערות: 2
-
בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה - חלק ב
המשך מכאן בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה. בדין המניח עירובו בעיר כתב הרמב"ם (עירובין פ"ו ה"ד) וז"ל המניח עירובו ברשות היחיד אפילו היתה מדינה גדולה כנינוה ואפילו עיר חריבה או מערה הראויה לדיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח עכ"ל, וכ"כ השו"ע (תח ב) בזה"ל, ומסתימת דבריהם נראה דדוקא ברשות היחיד הוא דמהלך את כולה אבל בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתן ואינה רה"י אינו מהלך...- הצעיר שבחבורה
- מעודכן:
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 6
- הערות: 14
-
נטילת ידיים לסעודה מברז
בס''ד פרשת כי תשא: האם מותר ליטול ידיים לסעודה מברז פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה על הכיור, ממנו ירחצו הכהנים את ידיהם ורגליהם: ''וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם. וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם''. בביאור הטעם שעל הכהנים לרחוץ, הביא...- הלכה בפרשה
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 128
- תודות: 8
- הערות: 4
-
מהות הקנין באשה
בעניין האם האשה קנויה לבעלה ככל חפציו ונעשה עליה בעלים, וא"כ מהו קנין זה. מצינו בכמה ראשונים שכתבו להדיא דאין האשה ממונו של בעל (הרמב"ן, הר"ן ועו"ר קידושין ט). והרשב"א (ו: ד"ה אילימא) כ' שאין בקידושין משום ריבית משום דגופא ממש לא קני ליה, ומכל זה היה משמע שאין קנין לבעל באשתו. אלא שאי אפשר לומר כן, דהנה מכמה מקומות מוכח שיש קנין לבעל באשתו. וכלשון מתני' 'האשה נקנית' [וזהו לישנא דאורייתא -...- קוצר ברינה
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 472
- תודות: 9
- הערות: 3
עצם ההתקרבות להר סיני היא בעלת משמעות
ידועה ומפורסמת שאלת העולם, על לשון הפייט (בהגדה של פסח):
ותמהו רבים מה היא המשמעות של ההתקרבות להר סיני בלא התורה, והרי לכאורה כל ההגעה להר סיני הייתה על מנת שתינתן לנו התורה, ובלעדיה אין שום משמעות לאותו המאורע, ואם כן מדוע יסד הפייט 'דיינו'?
והנה תירוצים...
כלים החייבים בטבילה
איתא בגמרא מסכת עבודה זרה דף עה: - וזה לשון הגמרא:
מבואר בגמרא כמה כללים לכלים החייבים בטבילה – ונבארם בקיצור, ואחר כך נפרט אחד אחד לפרטיו ודקדוקיו:
כלים לקוחים מגוי – בין חדשים ובין ישנים, והגמרא מוכיחה זאת מזה שהפסוק כותב זאת אחרי הליבון – שאז הם כמו כלים חדשים.
רק...
בס''ד פרשת במדבר: האם יש משמעות הלכתית לנישואין אזרחיים
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה את שמות בני ישראל, ומספרת (א, יח) שכולם: ''התילדו על משפחותם לבית אבותם''. נחלקו הראשונים בביאור הפסוק: רש''י (שם, ד''ה ויתילדו) ביאר, שכוונת הפסוק שכל אחד מבני ישראל הביא את ספרי היוחסין שלו. הרמב''ן (שם)...
אינו מוגה כל הצורך, בע"ה בהמשך המאמר יעודכן.
תהילים פרק ו – אויבים פנימיים וחיצוניים
אפשר להניח שיש אי־אלו אנשים שעוברים בעיניהם על מילות הפרק ומהמהמים תחת שפמפמם המקוצץ משהו כמו: "המ, משהו פה מוכר לי בטקסט הזה. זה קשור אולי לברכת המזון?". המשודרגים יותר אולי כן ידעו להצביע על מיקום המזמור...
אשמח לקבל כל הערה
פרק י״ט – פרה אדומה וטהרת טומאת מת
ציווי על הפרה האדומה (פסוקים א' – י"א)
ה' מצווה את משה ואהרן שעם ישראל יקנו מכספי מחצית השקל, פרה בת שלוש שנים, אדומה בשלמות, ללא מום, ושלא עלה עליה שום עול.
סגן הכהן גדול מוציא את הפרה אל מחוץ למחנה בצד מזרח,
אדם אחר שוחט את הפרה מול...
כתב המחבר בשו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף א' "אסור ליטול שערו או ציפורניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו ובין לאחרים וחייב על שתי שערות". ע"כ.
וכתב המג"א ס"ק ב' וז"ל אבל באחת איכא איסורא כמו כל חצי שיעור כנ"ל ופשוט, דלא כעולת שבת". ע"כ.
וכתב הפרמ"ג בא"א ס"ק ב'דהיינו מדאורייתא כיון שכתב המג"א כמו בכל חצי...
מקור הדין
איתא בגמ' מסכת עבודה זרה דף עה: – וזה לשון הגמרא:
היינו שלומדים מהפסוקים לגבי השלל שלקחו ממדין, שכל כלי שלוקחים מבעלות גוי צריך טבילה.
טעם הדין
מבואר בירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ה' הלכה ט"ו, וזה לשון הירושלמי:
היינו שטעם הטבילה הוא להוציא את הכלים מטומאת העכו"ם, ולהכניסם...
נשתברו קולמוסים רבים על פולמוס התכלת שהתחדש בדורנו. ר"ש מאוסטרופליא כתב שהתכלת נגנז לאחר חורבן הבית ועתיד להתחדש בשנת ת"ר. דבריו מכל מקום אינן מובנים שהרי לכאורה אף שנים רבות אחר החורבן עדיין היה מצוי התכלת, ואף לא הוצע שום זיהוי בשנת ת"ר. אולם דברים אלו הציתו את רצונם של שלמים וכן רבים לתור אחר...
בענין ברכו בתרא בערבית של שבת
מנהג קהילות אשכנז שאין אומרים ברכו בתרא בליל שבת
א. מנהג קהילות אשכנז שאין חוזרים ואומרים ברכו בסוף התפילה בתפילות השבת הן בלילה הן ביום. [הנמשכים במנהגם אחר האריז"ל נוהגים לאומרו אחר כל תפילה, וכך מנהג הספרדים וקהילות החסידים בימינו.]
ומקור המנהג בדברי השו"ע...
זבחים פ"א - סיכום:
פרק זה עוסק בדיני פסול של כוונת שלא לשמה.
וב' מחשבות שלא לשמה פוסלות.
א. שם הקודש והיינו שם הקרבן.
ב. שם הבעלים.
מבארת המשנה, שכל הזבחים שנזבחו שלא לשמה כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה.
הילכך, שאר עבודות הקרבן נמשכות כסדרן, אלא שהבעלים מחויב בקרבן חדש.
ומצינו מח'...
בס"ד פרשות בהר בחוקתי: האם יש להעדיף קנייה מיהודי על פני קנייה מגוי
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה, שכאשר אדם מוכר מוצר לעמיתו, אין לו להונות אותו במחיר: ''וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו''. כפי שראינו בעבר (בהר שנה ו')...
בענין מה שקידש שלמה רצפת עזרה לדעת ר'' יהודה (זבחים נט.-ס.)
ננסה להעמיד נידון, ובתקוה שבל"נ נצליח להשיג בהירות בכל הפרטים. ומכיוון שלא כל הדברים מבוססים מספיק, יה"ר שלא נכשל בדבר הלכה ח"ו.
בגמ' מובאת שיטת רב שמזבח שנפגם נפסלו כל הקרבנות, ומתקשה הגמ' שדין זה נסתר מדברי רב שמזבח פנימי שנעקר...