הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ?!

כַּמָּה מְרַגֵּשׁ לִשְׁמֹעַ יְהוּדִים שָׁרִים בְּגָרוֹן נִחָר – 'הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ', זוֹ זַעֲקַת אַהֲבָה מְאֹד טִבְעִית, סַךְ הַכֹּל, לִנְשָׁמָה יְהוּדִית, שֶׁמֵּעוֹדָהּ הִתְלַחְלְחָה בְּמֵי הַדַּעַת שֶׁל הָאֱמוּנָה, יֵשׁ הַשֵּׁם, אוֹהֵב אוֹתָנוּ, אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, כַּמָּה טוֹב וְנָעִים, וְאֵין אָנוּ אוֹמְרִים זֹאת עַל דֶּרֶךְ הַצִּינִיּוּת, כִּי זוֹ הַיַּהֲדוּת הַתְּמִימָה וְהַפְּשׁוּטָה שֶׁאָנוּ כּוֹסְפִים לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי תְּמִימוּתָהּ הַנִּכְסֶפֶת.

אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מִצְוַת־עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל אַהֲבַת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה), וְכַאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּמִצְוָה, אָנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלָּהּ, לְהָבִין מַהוּ הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּאַהֲבָה הַזּוֹ, וְאֵיךְ בֶּאֱמֶת זוֹכִים לִחְיוֹת חַיֵּי אַהֲבָה לַה', כִּי הֲלֹא זוֹ מִצְוָה שֶׁהִיא סוֹד נִשְׁמַת אַפֵּנוּ, הֲלֹא הִיא הַבְּרִית בֵּינֵינוּ לְבֵינוֹ, דְּרִישָׁה חַד מַשְׁמָעִית – אֱהָבוּ אוֹתִי! וְאָנוּ בֶּאֱמֶת רוֹצִים לִבְדֹּק בְּדִיקָה עַצְמִית כֵּנָה, הַאִם אָכֵן אָנוּ זוֹכִים לֶאֱהֹב אוֹתוֹ?!

שְׁאֵלוֹת יְדוּעוֹת יֵשׁ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְצַוּוֹת עַל הָאַהֲבָה, אוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אֶת הַמֻּשְׂכָּל הַמֻּפְשָׁט? אַךְ בְּבֵית מִדְרָשֵׁנוּ, אָנוּ רוֹצִים לִחְיוֹת אֶת חַי הַחַיִּים, כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ חַיִּים אֶת חַיֵּינוּ אָנוּ, הַכָּרָה פְּנִימִית שֶׁלֹּא מִתְפַּלְסֶפֶת בְּשׁוּם סְפֵק סְפֵקָא, כִּי בְּנֵי אֱלֹקִים אָנוּ, וְאָנוּ נוֹשְׁמִים אֶת רוּחַ אַפָּיו. אָנוּ לֹא שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלָה כָּלְשֶׁהִי, צִוּוּ אוֹתָנוּ עַל הָאַהֲבָה? הֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת קוֹל אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ... אֵין אוֹמֵר: "אֱהֹב אוֹתִי", אֶלָּא בְּאַהֲבַת הַזּוּג, אֲשֶׁר בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, בְּבָתֵּי גַּוָאֵי, מְבַקְּשִׁים אֶת הָאַהֲבָה כְּתוֹבְעִים בַּפֶּה, כִּי זוֹ שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, שְׁלֵמוּת הַדְּבֵקוּת וְהָאַהֲבָה, מִי שֶׁאוֹמֵר: "אֱהֹב אוֹתִי", אוֹמֵר בְּעֶצֶם – "אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ", אַתָּה, כִּבְיָכוֹל, שְׁלֵמוּתִי, אַחַר שֶׁנּוֹצְרוּ יִשְׂרָאֵל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל חַד, וְלָכֵן אֵין זוֹ אַהֲבַת הַמֻּפְשָׁט, זוֹ הָאַהֲבָה הָעַצְמִית, הַיְּחִידָה בָּעוֹלָם, הַקַּיֶּמֶת, וְכָל הָאֲהָבוֹת שֶׁיֵּשׁ – אַף הָעֲמֻקּוֹת בְּיוֹתֵר, הֵן רֶמֶז וּמָשָׁל לָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה הַלָּז.

כְּדֵי לִזְכּוֹת בֶּאֱמֶת לְאַהֲבַת ה', עַל הָאָדָם לְהַכִּיר בְּנוֹכְחוּת ה' בְּאֹפֶן מָלֵא וּמֻחְלָט, בְּהַרְגָּשָׁה מִתְמַשֶּׁכֶת בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת, כְּמוֹ שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ וְחָשׁ אֶת עַצְמוֹ, בְּקוּמוֹ וּבְלֶכְתּוֹ לִישֹׁן, בַּחֲוָיָתוֹ וּבְמַהוּתוֹ, הוּא מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ, הָעַצְמִיּוּת הַזּוֹ, עָלֶיהָ לְהֵחָקֵק כְּעַצְמִיּוּת הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בִּי, וּמַנְהִיג אוֹתִי בְּכָל צַעַד וְשַׁעַל, חַי בְּתוֹכִי וּבַחוֹצֶה לִי, וַאֲנִי אֵינֶנִּי, כִּי אִם גִּלּוּי לֵאלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. מַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ, אֵינוֹ סִסְמָאוֹת שֶׁל מִשְׂחֲקֵי מִלִּים, הֵן גַּם נֶחְתָּמוֹת בְּחוֹתַם הַהִגָּיוֹן, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּקִיּוּמָהּ שֶׁל נְשָׁמָה, שֶׁבָּאָה מֵהָאֵינְסוֹף וְחוֹזֶרֶת אֵלָיו, וְהַנָּתוּן הַמַּרְעִישׁ הַזֶּה, נִתְפָּשׂ אֶצְלֵנוּ כְּמַשֶּׁהוּ טִבְעִי בְּיוֹתֵר, אָנוּ מְבִינִים אֶת הָעִוָּרוֹן שֶׁבַּגִּישָׁה הַחָמְרִית, אָנוּ מַבְחִינִים בָּאוֹר הַבּוֹקֵעַ מֵאֵי שָׁם, הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ, הַקְּדוֹשָׁה כָּל כָּךְ, הַמַּרְגִּישָׁה כָּל כָּךְ, שֶׁאֵלֶיהָ פּוֹנֶה הַבּוֹרֵא בְּבַקָּשָׁתוֹ – אֶהֱבִי אוֹתִי, הַאִם זֶה עַצְמוֹ לֹא אוֹמֵר, שֶׁהַכֹּל אֱלוֹקוּת מַמָּשׁ?!

וּכְשֵׁם שֶׁזּוֹ לֹא סִיסְמָה בְּעָלְמָא, כָּךְ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לְהַשָּׂגָה בִּמְעַט עָמָל, כִּי אִם בִּכְתּוֹת אוֹתָנוּ פִּתִּים, בַּהֲמוֹן נִסְיוֹנוֹת וּתְמוּרוֹת, כַּאֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים לְסַמֵּן אִיקְס עַל כָּל פְּנִיָּה בַּטָּעוּת שֶׁבִּצַּעְנוּ, וּמַמְשִׁיכִים הָלְאָה לְגַשֵּׁשׁ לְעֵבֶר הָאוֹר הַנִּסְתָּר שֶׁקַּיָּם אֵיפֹה שֶׁהוּא, הָאָדָם נִבְחָן בְּמִבְחַן אֱמוּנָתוֹ בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ", כְּמוֹ שֶׁזֶּה פָּשׁוּט כָּל כָּךְ לְיִשּׂוּם, אַךְ לְלֹא יִשּׂוּם וְתִרְגּוּל – אֵינֶנּוּ פָּשׁוּט כְּלָל וְעִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ סִבַּת הִמָּצְאוּתֵנוּ כָּאן בָּעוֹלָם, וְעַל סִבָּה זוֹ בָּאִים כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַתְּמוּרוֹת, וְהִיא סִבַּת הַשָּׂכָר הַמְּעֻתָּד לְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו וּרְצוֹנוֹ, בָּזֶה וּבַבָּא.

רַק מִי שֶׁהוּא מַסְפִּיק אַמִּיץ לְתַרְגֵּל אֶת הַזִּכָּרוֹן הַקָּדוֹשׁ מֵאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ, בְּתִרְגוּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, עַד שֶׁכָּל יָמָיו וְלֵילוֹתָיו הֵם מְשִׁיכָה אַחַר הָאֱמֶת הַבּוֹעֶרֶת הַזּוֹ, הוּא זֶה שֶׁיָּכוֹל לְפַתֵּחַ בְּלִבּוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּלְקַיֵּם אֶת "וְאָהַבְתָּ" בְּכָל הִדּוּרָיו. אִי־אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִבְּלִי הַכָּרָה בְּגַדְלוּתוֹ, וּמִבְּלִי לַעֲבֹר הֵיטֵב אֶת שְׁלַב הַהִזְדַּכְּכוּת בֶּאֱמוּנַת שָׂכָר וְעֹנֶשׁ, וְיִרְאַת־הָעֹנֶשׁ כְּבָר הָפְכָה לְיִרְאָה פְּשׁוּטָה וְטִבְעִית, יִרְאַת הַחֵטְא אֵצֶל הַמַּכִּיר מִבִּפְנִים הִיא כְּדֻגְמַת יִרְאַת אִישׁ נוֹרְמָלִי מִן הָאֵשׁ הַדּוֹלֶקֶת, אֵין הוּא כּוֹעֵס עַל הָאֵשׁ אוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה בָּהּ מַעֲנִישָׁה אוֹ מַגְבִּילָה, אֶלָּא שֶׁהִיא אֵשׁ, וּכְאֵשׁ הִיא שׂוֹרֶפֶת, וּבְמָקוֹם שֶׁבּוֹ נִשְׂרָפִים אֵין הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת... וְאֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּאֵשׁ, יַעֲשֶׂה בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לוֹ, מִבְּלִי לְהִלָּכֵד בִּשְׁחִיתוּתָהּ. יְרֵא הַחֵטְא הוּא יָרֵא הַהֶפְסֵד, הַהַחְטָאָה, הַפִסְפוּס, הוּא רוֹאֶה לְנֶגְדּוֹ עוֹלָם שָׁלֵם, הַמּוּכָן לְשָׁרְתוֹ, אֶלָּא שֶׁעָלָיו לְפַתֵּחַ אֶת הַנְּהָלִים הַנְּכוֹנִים, כֵּיצַד מִשְׁתַּמְּשִׁים נָכוֹן בְּאֵשׁ הַמּוּצָר שֶׁלְּנֶגְדּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָקוּם לְשָׂרְפוֹ וּלְהַשְׁחִיתוֹ. אַחֲרֵי חַיִּים שֶׁכָּאֵלּוּ, מְקַבֵּל הַיָּרֵא מַתָּנָה עִלָּאִית, מִכָּאן וָאֵילָךְ הוּא מְסֻגָּל לֶאֱהֹב, מַמָּשׁ לֶאֱהֹב, לְהִתְאַהֵב אֲפִלּוּ, בִּמְקוֹר כָּל הַמְּקוֹרוֹת, בְּסִבַּת כָּל הַסָּבוֹת, עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, אֲדוֹן הָעוֹלָם וְיוֹצֵר נִשְׁמָתוֹ.

וְאַף אִם יֹאמַר אָדָם 'אוֹהֵב אֲנִי', אַף כִּי אָדִישׁ הוּא, בְּכָל הֲוָיָתוֹ, לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת מוּדָע כְּלָל לַתַּהֲלִיךְ בּוֹ הִכְנִיס אוֹתוֹ יוֹצֵר נִשְׁמָתוֹ. רָאוּי שֶׁיִּשְׁאַל אֶת עַצְמוֹ בְּכֵנוּת: "אֶת מָה הוּא בְּעֶצֶם אוֹהֵב?" הַאִם הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה שֶׁל הִתְמַסְּרוּת, אוֹ שֶׁמָּא הוּא אוֹהֵב אֶת עֶצֶם הָעֻבְדָּה כִּי הוּא אִישׁ אוֹהֵב ה', וּמַאֲמִין בּוֹ, וְזֶהוּ חִזּוּק עַצְמִי בִּשְׁבִילוֹ, [הֲגַם שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַזְנִיחִים אָדָם שֶׁכְּזֶה, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף, עֵר הוּא לָעֻבְדָּה, כִּי לֹא יִתָּכְנוּ חַיִּים טוֹבִים לְלֹא אֱמוּנָה, וְכַמָּה שֶׁהִיא בִּפְשִׁיטוֹת וּרְדִידוּת, הִיא סַם הַחַיִּים מַמָּשׁ כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ].

אֲבָל הָאַהֲבָה הָאֲמִתִּית לַה', הִיא אַחֲרֵי שֶׁאָדָם מוּדָע בְּעֹמֶק פְּנִימִיּוּתוֹ לִמְצִיאוּת ה', לְלֹא שִׁיּוּר שֶׁל חֵלֶק מִפְּנִימִיּוּתוֹ שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר, וְהַכָּרָתוֹ הָעֲמֻקָּה יוֹצֶרֶת אֶת הַהֲבָנָה, כִּי כָּל הַמְּצִיאוּת בָּעוֹלָם, הִיא רַק מְצִיאוּת רוּחָנִית שֶׁל הִתְלַבְּשׁוּת הֲוָיָ"ה בְּעוֹלָמוֹ, הַהַכָּרָה מְבִיאָה אֶת הָאֱמוּנָה, מִלְּשׁוֹן אִמּוּן וְתִרְגּוּל, מִתְאַמְּנִים עַל הַטְמָעַת הָאֱמֶת הַזֹּאת בְּנִבְכֵי הַנֶּפֶשׁ הַפּוֹעֶלֶת, אוֹ אָז נוֹלֶדֶת הָרְתִיעָה מִכָּל סוּג שֶׁל הִתְרַחֲקוּת מֵה', וּמִתְעוֹרֶרֶת מְשִׁיכָה טִבְעִית לַעֲשׂוֹת רַק אֶת הַטּוֹב בְּעֵינָיו, וְלִרְצוֹת אוֹתוֹ בְּכָל תְּנוּעָה וּתְפֻנָּה בַּחַיִּים.

אַךְ אִם יַחֲשֹׁב אִישׁ, כִּי פָּנָה הֲדָרוֹ שֶׁל אָדָם בְּחַיֵּי פַּחַד שֶׁכָּאֵלּוּ, וְכִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת כָּךְ? הָאָדָם אוֹהֵב אֶת הַחֹפֶשׁ וְאֶת הַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ, וְהִנֵּה הוּא נִדְרָשׁ לִחְיוֹת חַיִּים דְּרוּכִים, מִפַּחַד שֶׁמִּסְתַּכְּלִים עָלָיו בְּכָל רֶגַע, יֵשׁ שֶׁיִּהְיוּ נִרְתָּעִים מֵהַהַצָּעָה הַזּוֹ לַחַיִּים. אַךְ הָאֱמֶת הִיא שׁוֹנָה לְגַמְרֵי, וְהַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם זוֹכֶה בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מֻשְׁלָם בְּיִרְאַת אֱלוֹקִים, עִם כָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּהּ, מֵאִיר עַל נַפְשׁוֹ אוֹר עֶלְיוֹן גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ אוֹר הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְזֹאת הִיא הָאַהֲבָה שֶׁמִּמֵּילָא קַיֶּמֶת בֵּין הָאָדָם לְבוֹרְאוֹ, כִּי "כַּמַּיִם הַפָּנִים לְפָנִים", כְּשֵׁם שֶׁהַיּוֹצֵר אוֹהֵב אֶת יְצִירָתוֹ, בְּשֶׁגַּם שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, כָּךְ יֵשׁ אַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת בִּפְנִים כָּל לֵב יִשְׂרָאֵל, הָרוֹצֶה לְהִתְכַּלֵּל לְגַמְרֵי בָּאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה. הַיָּרֵא – זוֹכֶה לְכָךְ, הָאוֹר הַזֶּה הוּא אוֹר הַחַיִּים, הוּא אֵינוֹ חָשׁ מְשֻׁעְבָּד כִּי אִם בֶּן חֹרִין, הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם חַי הַחַיִּים, מֵפִיחַ בּוֹ חַיִּים שֶׁל עֹנֶג וְשִׂמְחָה, הוּא זוֹכֶה לְהִתְבַּטֵּל אֶל תַּעֲנוּג כָּל הַתַּעֲנוּגִים, אֲשֶׁר אֵין מִלִּים לְהַסְבִּירוֹ, כִּי אִם מִי שֶׁהוּא אַמִּיץ דַּיּוֹ לִטְעֹם אֶת הַטַּעַם הַטּוֹב שֶׁל הַיִּרְאָה הַזּוֹ.

וְאָז בָּאָה עֲבוֹדַת הָאַהֲבָה. כִּי הָאַהֲבָה הַזּוֹ – עֲבוֹדָה הִיא כְּכָל פְּרָטֵי עֲבוֹדוֹת הַשֵּׁם, זֹאת אֵינָהּ הִשְׁתַּעְשְׁעוּת גְּרֵידָא בְּכַנְפֵי הַהַגְדָּרוֹת שֶׁבַּדִּמְיוֹן, שֶׁהָאָדָם אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: "הֲלֹא אֲנִי אוֹהֵב אֶת ה'!", עָלָיו לְבָרֵר הֵיטֵב: "מִי זֶה אֲנִי? וּמָה אַהֲבָתִי דּוֹרֶשֶׁת? וּמָה סִימָן יֵשׁ לָהּ?" הַסִּימָן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאַהֲבָה הִיא הִתְנַהֲגוּת הָאַהֲבָה, שֶׁהָאוֹהֵב אֶת ה' 'מִתְנַהֵג' כְּמוֹ אוֹהֵב בֶּאֱמֶת, כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה, לוֹקֵחַ בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת דַּעַת אֲהוּבוֹ, וְהַאִם יְצַעֵר אוֹתוֹ, וְכַמָּה יְצַעֵר אוֹתוֹ, וּמָה יְכֹלֶת לְאוֹהֵב לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּצַעֵר אֶת אֲהוּבוֹ? וְאִם בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּפֵרוּשׁ מַשֶּׁהוּ, כְּגֹדֶל הָאַהֲבָה – כֵּן רַגְלָיו בְּקַלּוּת יָרוּצוּ לְמַלֹּאות כָּל מַטָּלָה שֶׁבָּאָה מְפֹרָשׁוֹת בְּבַקָּשָׁה מֵאֵת הָאוֹהֵב. זֶהוּ סִימָן פָּשׁוּט וְרִאשׁוֹן, הַגְדָּרַת סַף שֶׁל עִנְיַן הָאַהֲבָה, לֹא לִמְרֹד בָּאָהוּב!

כִּי הַגַּם שֶׁהָאַהֲבָה שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים אוֹדוֹתֶיהָ, הִיא אַהֲבָה עַצְמִית, יוֹקֶדֶת וּבוֹעֶרֶת, דִּינָמִית בִּמְעַגְּלוֹתֶיהָ, אַהֲבָה שֶׁל רָצוֹא וָשׁוֹב, לֹא אַהֲבָה שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת רִגְעִית, אוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּעוֹרֵר הַתְנָיָה מִמַּשֶּׁהוּ נָעִים שֶׁאֵרַע אוֹ שֶׁחָלַמְתִּי, אֶלָּא הָאַהֲבָה הַזּוֹ כָּמוֹהָ כְּהִתְמַסְּרוּת מְאַחֶדֶת וּמְדַבֶּקֶת אֶת הָאוֹהֵב בְּאַהֲבָה – הִתְמַזְּגוּת הָאוֹהֵב בַּנֶּאֱהָב עַד שֶׁאֵין מְצִיאוּת הַנֶּאֱהָב כִּי אִם הָאַהֲבָה, שֶׁזּוֹ הִיא הַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ", מְפֹרָשׁ מְדֻבָּר עַל אַהֲבָה שֶׁנִּבְחֶנֶת בְּכָל הַמַּצָּבִים, וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת הַכֹּל, קַנָּאִית לְאַהֲבָה אַחֶרֶת, וְרוֹצָה אֶת הַמֶּרְחָב רַק לְעַצְמָהּ, אַהֲבָה כָּזוֹ שֶׁמְּמַלֵּאת אֶת כָּל כֻּלְּךָ, וְאַתָּה מוּכָן וּמְזֻמָּן לִמְסֹר אֶת כָּל כֻּלְּךָ לָאַהֲבָה הַזּוֹ, כִּי מִתְבַּטֶּלֶת עַצְמִיּוּתְךָ לְמוּל הָאַהֲבָה, וְאֵין לְךָ כְּלוּם מִלְּבַד הָאַהֲבָה כִּי חוֹלֶה אַהֲבָה אַתָּה, וּבְכָל מִכָּל כָּל אַתָּה רוֹאֶה אֶת הָאַהֲבָה...

כַּאֲשֶׁר אוֹר יוֹקֵד שֶׁל אַהֲבָה מִבִּפְנִים, מֵנִיעַ אֶת הָאוֹהֵב לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, הוּא חָשׁ לְפֶתַע, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם שַׁגְרִיר שֶׁל הָעִנְיָן הָאֱלוֹקִי בָּעוֹלָם, כִּי הֲרֵי "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ", וְאַף אָנֹכִי, הַדַּל שֶׁבַּדַּלִּים, נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, וְכוּ' וְכוּ', עוֹד לִפְנֵי כָּל הַנִּשְׂגָּבוּת הַזּוֹ, עַל הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה בִּכְלָל לָדַעַת מַהִי אַהֲבָה? הִתְמַסְּרוּת הָעַצְמִיּוּת לְהִתְאַחֲדוּת, וְקֹדֶם כֹּל – לֹא לְהִתְחַצֵּף, אוֹהֲבִים מִתְחַנְחֲנִים זֶה לָזֶה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, אִם אַתָּה אוֹהֵב אֶת ה' בֶּאֱמֶת? כַּמָּה קַל לְךָ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים לְמַעֲנוֹ?!

וְצָרִיךְ לָדַעַת, כִּי אֵין שֶׁקֶר לְמַעְלָה, עֲבוֹדַת ה' הִיא צְרִיכָה לְהִתְבַּצֵּעַ עִם לֵב דּוֹבֵר אֱמֶת, אֵין אָנוּ מְשַׁקְּרִים לְעַצְמֵנוּ, אָדָם שֶׁרוֹאֶה כִּי אַהֲבַת עִנְיָנִים אֲחֵרִים, הַמַּפְרִיעִים דַּוְקָא לָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה, גּוֹבֶרֶת עַל הָאַהֲבָה לָה' – עָלָיו לְהוֹדוֹת בָּזֶה, וּלְהַתְחִיל לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל זֶה... וּלְחַפֵּשׂ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אַהֲבַת ה' נִכְשְׁלָה מִלִּכְבֹּשׁ לוֹ אֶת הַלֵּב, מֶה הָיָה חָסֵר שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ בָּאַהֲבָה הַזּוֹ?!

הֲגַם שֶׁאָנוּ מוֹדִים בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע, שֶׁמְּשַׁלֵּם בִּמְזֻמָּן, לְעֻמַּת 'קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק' אֲשֶׁר לֹא מִתְחָרֶה עִם אוֹיְבוֹ הַנִּמְהָר וְהַזָּרִיז, אַךְ הַשָּׂפוֹת שֶׁהַשְּׁנַיִם מְדַבְּרוֹת הֵן כֹּה שׁוֹנוֹת, עַד שֶׁאֵין הָאָדָם בֶּאֱמֶת מוּדָע לְהֶפְסֵד שֶׁהוּא מַפְסִיד בַּהֲלִיכָתוֹ אַחַר הַלֹּא נָכוֹן, כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ, שֶׁעִם כָּל הַלִּמּוּד זְכוּת שֶׁבָּעוֹלָם, עֲדַיִן לֹא טָעַמְנוּ אֶת טַעְמָהּ שֶׁל הַתַּאֲוָה הָאֲמִתִּית לְהַשָּׂגַת אֱלוֹקוּת, אִם עֲדַיִן תַּאֲווֹת אֲחֵרוֹת שׁוֹלְטוֹת עָלֵינוּ בָּרָמָה.

אֲבָל אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין מִלֶּאֱהֹב אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְבַעֵר מֵאִתָּנוּ אֶת הַתַּאֲווֹת הַבִּלְתִּי מְדֻיָּקוֹת, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, הָאָדָם שֶׁמַּתְחִיל לֶאֱהֹב אֶת ה', הוּא זוֹכֶה מִיָּדִית וְתוֹךְ כְּדֵי לְהִתְגַּשְּׁמוּת קִיּוּם הַפָּסוּק: "אֹהֲבֵי ה' שִׂנְאוּ רָע", הַדָּבָר מְחַלְחֵל בּוֹ וּמֻחְדָּר בּוֹ בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי, כִּי הָרָצוֹן לְטוֹב מְבַעֵר אֶת הָרָצוֹן לְרַע, מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם אֵינָם יְכוֹלִים לִשְׁכֹּן בְּיַחַד בְּשׁוּם תֶּדֶר מַשְׁלִים. אַט אַט מַשִּׁיל הָאוֹהֵב מֵעָלָיו הַרְרֵי זֻהֲמָה שֶׁל חֹשֶׁךְ הַיֵּצֶר הַטִּבְעִי, כִּי הַדְּבֵקוּת וְהָאַהֲבָה מִשְׁתַּלְּטוֹת עַל פְּנִימִיּוֹת הָאָדָם, מִשּׁוּם שֶׁהָאַהֲבָה הוּא דָּבָר פְּנִימִי, הִיא יְכוֹלָה לְהִתְנַהֵל רַק עִם אֱמֶת צְרוּפָה אֲמִינָה וְנֶאֱמָנָה, כִּי הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב בְּשֶׁקֶר, אֵין דָּבָר כָּזֶה, הָאַהֲבָה הִיא כֻּלָּהּ אֱמֶת, כֻּלָּהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

הָאוֹהֵב מְזֻכָּךְ הוּא, הַזִּכּוּךְ מֵבִיא אֶת הָאַהֲבָה, וְהָאַהֲבָה אֶת הַזִּכּוּךְ, תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, אָדָם שֶׁאוֹהֵב אֶת הַבּוֹרֵא, מִתְרַחֵק בְּאֹרַח טִבְעִי רִחוּק גָּמוּר וְעָצוּם מִכָּל מָה שֶׁמֵּבִיא אֶל הַהֵפֶךְ מֵאַהֲבָתוֹ זֹאת, הוּא אֵינוֹ יָרֵא מֵהַהַגְבָּלוֹת שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ אֲהוּבוֹ, אֶלָּא מְחַפֵּשׂ לָדַעַת אוֹדוֹתָן, כִּי הוּא מְרֻצֶּה לְהָבִין אֶת רְצוֹן אֲהוּבוֹ וּלְרַצּוֹתוֹ, וְאֵין הַתְּנוּעָה הַזּוֹ מֻרְגֶּשֶׁת אֶצְלוֹ כְּמוֹ הַגְבָּלַת הַחֵרוּת אֶלָּא כְּמַתָּנָה וְגִלּוּי דַּעַת מֵאֵת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ, כַּאֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹתָיו טְרוּדוֹת: "אֵיכָכָה יוּכַל לְרַצּוֹתָהּ וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹכָהּ בְּלֵב אֱמֶת?!".

אַהֲבָה גְּדוֹלָה קַיֶּמֶת בְּלֵב אוֹהֲבֵי ה', אַהֲבָה שְׁקֵטָה וְנוֹשֶׁבֶת, אַהֲבָה שֶׁמִּתְלַוָּה לְכָל הָאֲהָבוֹת הָאֲחֵרוֹת, הִיא אֵינָהּ מִתְנַגֶּדֶת עִם הָאַהֲבָה כִּי אִם מִסְתַּכְרֶנֶת עִמָּהּ, מְנַהֶלֶת אוֹתָהּ, בְּתוֹכָהּ, מִינָהּ וּבָהּ, כַּאֲשֶׁר מַרְגִּישִׁים אַהֲבָה בֶּאֱמֶת, הֲרֵי זֶה כְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם, בְּלֶכְתּוֹ וּבְשַׁבַּתּוֹ וּבְקוּמוֹ, שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה מֵאוֹתָהּ אַהֲבָה, אֵין לְאַהֲבָה זוֹ מִתְחָרָה בַּחַיִּים הַזּוֹרְמִים, כָּךְ שֶׁאֵין נִתָּן לוֹמַר שֶׁאַהֲבָה זוֹ מֻעֲדֶפֶת עַל אֲהָבוֹת אֲחֵרוֹת, מִתְנַגְּדוֹת לָהּ, הוֹרְסוֹת אוֹתָהּ אוֹ קָטְבִּיִּים אֵלֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁאַהֲבָה זוֹ הִיא מְקוֹר הַכֹּל, הִיא הַמֵּנִיעַ וְהִיא סִבַּת תַּשְׁלוּם מְחִיר הַסֵּבֶל לְכָל הַסִּפּוּר, כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב - אַתָּה מְסֻגָּל לִסְבֹּל, וּכְשֶׁאַתָּה מְסֻגָּל לִסְבֹּל אַתָּה חַי חַיִּים שְׂמֵחִים, וּכְשֶׁאַתָּה חַי חַיִּים שְׂמֵחִים – אַהֲבָתְךָ מִתְעַצֶּמֶת וּמְקַבֶּלֶת גָּוֶן חָדָשׁ בְּכָל מְאֹרָע בַּחַיִּים, חַיֵּי הָאוֹהֵב - חַיִּים אֲמִתִּיִּים הֵמָּה, הוּא מִתְעַצֵּם בְּאַהֲבָתוֹ תּוֹךְ כְּדֵי וָהָלְאָה, הוּא מַרְגִּישׁ בְּכָל תְּנוּעַת חַיִּים, שֶׁזּוֹ תְּנוּעָה אֱלוֹקִית מְנַהֶלֶת וּמְנֹהֶלֶת מֵעַצְמָהּ, הוּא בּוֹחֵר בִּלְהַרְגִּישׁ, בְּלָדַעַת, מִי הוּא וּמָה הוּא, וְהוּא מְגַלֶּה בְּכָל הֲוָיַת אַהֲבָתוֹ, כִּי הוּא אֵינוֹ אֶלָּא פֶּלֶא אֱלוֹקִי שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹךְ גּוּף מַסְתִּיר, שֶׁאַף הוּא מֻזְמָן בְּכָבוֹד, לָחוּשׁ, לִטְעֹם, לְהַרְגִּישׁ וְלַחֲווֹת.

דּיבורִים מְלַבְּבִים אֵלּוּ אוֹדוֹת הָאַהֲבָה, אֵינָם דִּבּוּרִים עֲקָרִים וּמְלִיצוֹת נִשְׂגָּבוֹת, גַּם אֵינָם רָצוֹן לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם אֶל הָאַהֲבָה, כִּי "מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (שִׁיר־הַשִּׁירִים ח, ד), הָאַהֲבָה אֵינָהּ תְּלוּיָה בַּדָּבָר, הִיא מַמְתֶּנֶת וְקַיֶּמֶת לְהִתְגַּלּוֹת, כִּי הִיא פָּשׁוּט עוֹמֶדֶת שָׁם, נוֹכַחַת וְקַיֶּמֶת, אַף כִּי שׁוֹתֶקֶת בִּשְׁתִיקָה וּדְמָמָה גְּדוֹלָה וּמַרְעִישָׁה, כִּי הִיא הִצְטַוְּתָה עַל הַהַמְתָּנָה, בִּבְחִינַת 'מִשֶּׁלְּךָ תָּבִיא לֵאלֹקֶיךָ', הַשֵּׁם אוֹמֵר לְךָ: "הִתְמַסֵּר אַתָּה לְאַהֲבָה, שַׁלֵּם אַתָּה אֶת מְחִירָהּ הֶעָקֹב מִדַּם הַתַּמְצִית"...

וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין צֹרֶךְ לְעוֹרֵר עַל הָאַהֲבָה, כִּי אִם לְגַלּוֹתָהּ, לְהוֹרוֹת בְּפֵרוּשׁ, כִּי כָּל מַעְגְּלֵי אַהֲבוֹתֵינוּ, מִסְתּוֹבְבִים עַל הַצִּיר הַמֶּרְכָּזִי שֶׁלָּהֶן – אַהֲבַת הַבּוֹרֵא לִבְרוּאָיו, וְאַהֲבַת הַבְּרוּאִים לְבוֹרְאָם. כַּאֲשֶׁר נַשְׂכִּיל לְהָבִין, כִּי קַיֶּמֶת בָּנוּ אַהֲבָה, וּלְעוֹלָם לֹא כֻּבְּתָה גַּחֶלֶת הַקֶּשֶׁר הָאַלְמוּתִי שֶׁבֵּין הַנִּבְרָא לְבוֹרְאוֹ, חֵרֶף כָּל הִשְׁתַּדְּלוּיוֹתָיו לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי כְּפִי שֶׁנִּכְתַּב אֶצְלֵנוּ בְּסִדּוּר – "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ".

'אַהֲבַת עוֹלָם' לְפִי הַמֻּשָּׂגִים שֶׁלָּנוּ, הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא לְעוֹלָם, שֶׁאֵינָהּ מִתְבַּטֶּלֶת אַף פַּעַם, וְאֵינָהּ מוּמֶרֶת בְּשׁוּם מֻשָּׂא אַהֲבָה אַחֵר, גַּם אִם נִרְדָּם מְאֹד, אַהֲבָתוֹ לֹא תָּסוּר מֵאִתָּנוּ לְעוֹלָמִים. אָנוּ מְבַקְּשִׁים אוֹדוֹת הַמַּתָּנָה הַזּוֹ, וַחֲשָׁשׁ מִתְגַּנֵּב בְּלִבֵּנוּ, אִם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, יֵשׁ אוּלַי מְצִיאוּת שֶׁאֵינָהּ כֵּן, שֶׁאֶת שְׁלִילָתָהּ אָנוּ מְבַקְּשִׁים, אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ פִּילוֹסוֹפִיּוֹת מְיֻתָּרוֹת, אָנוּ מְבַקְּשִׁים וְנַעֲנִים, וְאִם אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ אֶת הָאַהֲבָה וּלְקַבֵּל אוֹתָהּ, מֶה עָלֵינוּ לַעֲסֹק בִּמְדִידַת הַצִּדּוּק לְאַהֲבָתוֹ אוֹתָנוּ?!

מָה כֵּן נִדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ לְאוֹר יְדִיעָה זוֹ, אֶת עַצְמֵנוּ, אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ מִי שֶׁשָּׁמַע שֶׁבּוֹרְאוֹ אוֹהֲבוֹ, וְהוּא חָשׁ אֶת הָאַהֲבָה הַזּוֹ בְּהַכָּרָה מְאֹד פְּנִימִית, הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל אָדָם כָּזֶה בְּעוֹלָמוֹ תִּהְיֶה כְּשֶׁל אַצִּיל מַעְלָה, אוֹר הָאֱמֶת שֶׁיָּאִיר בְּלִבּוֹ, הוּא אוֹר אָהוּב מְאֹד, אוֹר שֶׁבֶּאֱמֶת מֵאִיר חֹשֶׁךְ, מְגָרֵשׁ אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מַעֲנִיק לוֹ שׁוּם לֵגִיטִימַצְיָה אֶפְשָׁרִית, מִשּׁוּם שֶׁהָאוֹר מִתְפַּשֵּׁט מְאֹד, אוֹהֵב לִהְיוֹת נוֹכֵחַ בְּכָל פִּנָּה, גַּם בְּפִנָּה שֶׁלִּכְאוֹרָה נִרְאֵית מִתְבּוֹסֶסֶת בַּאֲפֵלָתָהּ, הָאוֹר מֵגִיחַ מֵאֵי שָׁם מַבְלִיחַ אֶת הַחֲשֵׁכָה, וּפָשׁוּט מֵאִיר אֶת הַמָּקוֹם, וּמֵעַתָּה אֵין אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהַמָּקוֹם חָשׁוּךְ אֶלָּא שֶׁהַמָּקוֹם מוּאָר, כָּךְ בְּלֹא רְשׁוּת, אוֹר קָטָן שֶׁכְּזֶה מִשְׁתַּלֵּט עַל מֶרְחַב הַחֹשֶׁךְ, וְנוֹהֵג בּוֹ כִּשְׂרָרָה בְּתוֹךְ הֵיכָלוֹ.

כָּךְ בְּדִיּוּק אוֹר הָאַהֲבָה מִתְנַהֵל, בַּמָּקוֹם שֶׁל חֶשְׁכַת הַחֹמֶר, כַּאֲשֶׁר הַיֵּאוּשׁ הַטִּבְעִי שֶׁל הַחֹמֶר הַנִּפְסָד מַתְחִיל לְהִתְבַּכְיֵן, הַתּוֹדָעָה נִפְתַּחַת לְהָבִין, כִּי הַמְּדֻבָּר פֹּה בְּדִיּוּק בְּקֶשֶׁר שֶׁל אַהֲבָה מִתְמַשֵּׁךְ, שֶׁהָאֱלֹקוּת מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁכֹּן בָּאָדָם, וְהָיָה אִם יָבִין אֶת הַסִּפּוּר – מָה טוֹב, זֶה בֶּאֱמֶת יוֹתֵר נָעִים, וְאִם לֹא מֵבִין – הַכֹּל עֲבָדָיו לַעֲשׂוֹת דִּין בְּזֶה הָאִישׁ...

וְאִם תֹּאמַר דִּין, מִיָּד תּקְשֶׁה, וְהָאַהֲבָה, מָה תִּהְיֶה עָלֶיהָ? הַאִם בִּזְמַנֵּי דִּין וְצִמְצוּם בָּאוֹת לִידֵי בִּטּוּי הַדִּבְּרוֹת שֶׁל הָאַהֲבָה?! אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ רַשָּׁאִים אַתֶּם לִצְרֹחַ מֵעַל כָּל בָּמָה: "הַשֵּׁם תָּמִיד טוֹב!" וְכָל תַּהֲלִיךְ אֱלוֹקִי, בְּכָל גָּוֶן שֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּעוֹלָמֵנוּ - הוּא יְסוֹד הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַבּוֹרֵא לִבְרוּאָיו. וְאֶת כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה אֲנִי מַכְלִיל כְּאַדֶּרֶת מְנַחֶמֶת עַל כָּל הַסּוֹבְלִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁאֵין סֵבֶל לְלֹא פֵּשֶׁר, וּכְשֶׁיֵּשׁ פֵּשֶׁר הַסֵּבֶל הוּא אַחֵר, לֹא שֶׁאֵין סֵבֶל, אֶלָּא שֶׁאֵין הַסֵּבֶל אוֹתוֹ סָבַל כְּסַבָּל שֶׁהָעֳנַק לוֹ מַשְׁמָעוּת, וְכָל שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר הַמַּשְׁמָעוּת הִיא אֲמִתִּית, נוֹקֶבֶת עַד תְּהוֹם מַטָּה.

וְכָל סוֹבֵל יָקָר צָרִיךְ לִזְכֹּר זֹאת: הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹבֵל אִתְּךָ! הוּא בּוֹכֶה אֶת הַבֶּכִי שֶׁלְּךָ לְמַעַנְךָ! כַּאֲשֶׁר יֻשְׁלַם הַשִּׁעוּר הָאֱלוֹקִי, וְאָנוּ נָבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הַקּוֹסְמִית שֶׁל כָּל סֵבֶל שֶׁלָּנוּ, נִתְבַּיֵּשׁ מֵהַיַּחַס הַבִּלְתִּי הוֹגֵן שֶׁלָּנוּ אֶל הַסֵּבֶל. מָה שֶׁאֶפְשָׁר לְסַכֵּם, שֶׁאֶת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ עָלָיו לְנַהֵל לְצַד הַסֵּבֶל וּמִחוּצָה לוֹ, כִּי כָּל מָה שֶׁאָנוּ פּוֹגְשִׁים בַּחַיִּים, זֶהוּ רְצוֹנוֹ הַמְּדֻיָּק שֶׁיּוֹדֵעַ הֲכִי טוֹב מָה טוֹב בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִילֵנוּ, וֶאֱמוּנָה זוֹ מַמְתִּיקָה אֶת כָּל הַדִּינִים.

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב, שֶׁאָדָם הַחַי חַיֵּי אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים, הוּא בֶּאֱמֶת מְסֻגָּל לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים הַמֻּרְכָּבִים כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְנֶחָמָה תְּמִידִית, לֹא נֶחָמָה שֶׁל אַשְׁלָיָה, אֶלָּא פִּכָּחוֹן אֲמִתִּי וְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת דַּיָּן כְּדֵי לִרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן מַנְהִיג לְעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ בַּחוּטִים, וְאֵין לָנוּ בְּחִירָה עַל זִירָתֵנוּ הַצְּנוּעָה, אֶלָּא כָּאן וְעַכְשָׁו אָנוּ נִדְרָשִׁים לַעֲבוֹדָתוֹ.

הַיְּדִיעוֹת הַלָּלוּ, תְּקַבֵּלְנָה הַעֲשָׁרָה עֲמֻקָּה יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר לֹא רַק נִדְרָשׁ שֶׁהָאָדָם יַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בָּא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁהוּא יַרְגִּישׁ וְיָחוּשׁ אֶת יָדוֹ הָרְחִימָאִית שֶׁל הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה אֵינְסוֹפִית, מִשּׁוּם שֶׁאִם הַכֹּל הוּא אַהֲבָה, אָז הַכֹּל בֶּאֱמֶת אַהֲבָה, וְאֵין תְּחוּמִין בַּמֵּעַיִם, אַהֲבָה הִיא אַהֲבָה, וְזֶה רַק מָה שֶׁהִיא מְבַטֵּאת בְּלִי חַלּוֹנוֹת חֲשׁוּכִים, אוֹ יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל, אִם אָדָם אוֹמֵר שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – הוּא מֻכְרָח גַּם לֶאֱהֹב אֶת מַעֲשָׂיו, כִּי אֵין כָּאן עוֹשֶׂה וַעֲשִׂיָּה, כִּי אִם הִתְכַּלְּלוּת גְּמוּרָה שֶׁל הָעוֹשֶׂה בַּעֲשִׂיָּתוֹ, כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וַאֲנִי הוי"ה לֹא שִׁנִּיתִי, וּמִמֵּילָא עֲשִׂיָּתוֹ לֹא גָּרְמָה לוֹ תֹּאַר שֶׁל עוֹשֶׂה, כִּי אִם יֵשׁ כָּאן מַשֶּׁהוּ, הֲרֵי שֶׁזּוֹ הִתְגַּלּוּת הָאֱלוֹקִים בְּעוֹלָמוֹ, כִּי כָּל צַעַד וְרִשְׁרוּשׁ בָּעוֹלָם – הִנָּם הִתְגַּלּוּיוֹת אֱלוֹקִיּוֹת, שְׁמוּרוֹת בְּאֶצְבַּע – יֵשׁ אֱלוֹקִים חַי שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל, יִרְאָתֵנוּ לוֹ הִיא אַהֲבָתֵנוּ, הִיא כָּל כֻּלָּנוּ, כְּנִבְרָאִים אוֹהֲבִים – אָנוּ אוֹהֲבִים אֶת בּוֹרְאֵנוּ בְּעֶצֶם בְּרִיאָתֵנוּ, וְזֹאת הִיא אֱמוּנָה מְזֻכֶּכֶת בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה, אֲבָל הִיא זוֹ שֶׁנּוֹשֵׂאת אֶת הַבְּשׂוֹרָה הָעֲשִׁירָה מִפֵּרוֹת הָאֱמוּנָה הַזַּכָּה בַּבּוֹרֵא.

זֶהוּ פֵּשֶׁר הַבִּטּוּי הֶחָרִיף שֶׁל "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ", שֶׁעַל פָּנָיו זֶה נִרְאֶה, כְּמוֹ שֶׁהָאַהֲבָה מְבַקֶּשֶׁת אֶת כָּל כֻּלְּךָ, לֹא מוֹתִירָה בְּךָ כְּלוּם, אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ – דּוֹרֶשֶׁת הָאַהֲבָה הַזּוֹ – תֵּן להקב"ה, הַמִּלִּים הַלָּלוּ נִשְׁמָעוֹת כְּמִשְׁתַּלְּטוֹת עַל הָאָדָם, כְּלוֹקְחוֹת לוֹ אֶת כִּבְשַׂת הָרָשׁ שֶׁל חַיָּיו הַפְּרָטִיִּים, אֶלָּא שֶׁהָעֹמֶק הוּא הַתְּשׁוּבָה, הָאַהֲבָה נָתְנָה לְךָ אֶת עַצְמָהּ כְּמַתָּנָה, אַתָּה יָכוֹל לָקַחַת אֶת הַ'וְאַהֲבַת' הַזֶּה וּלְהַשְׁחִיל אוֹתוֹ, בְּכָל לְבָבֶךָ, וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאוֹדְךָ, לֹא תָּמִיד תִּדָּרֵשׁ לָתֵת הַכֹּל עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אַתָּה בְּרֹב הַפְּעָמִים נִדְרָשׁ לִחְיוֹת אֶת חַיֶּיךָ עִם הַמְּשֻׁלָּשׁ הַזֶּה, כְּשֶׁאַהֲבַת ה' בְּלִבְּךָ, וּבִשְׁבִילָהּ וּלְמַעֲנָהּ אַתָּה חַי בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וְכוּ'.

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ צַדִּיקִים, אֲשֶׁר דַּרְגַּת 'חַיִּים' עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם - נַעֲלֵית יוֹתֵר מִ'לָמוּת' עַל קִדּוּשׁ ה'... מָוֶת הוּא הֵפֶךְ הַחַיִּים, כַּאֲשֶׁר אָדָם מֵמִית רְצוֹן חַיִּים פָּגוּם, כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְאַפֵּק לְהָמִיר אַהֲבָה עֲנָקִית בְּאַהֲבָה זְמַנִּית רִגְעִית, הוּא מִתְבַּגֵּר רוּחָנִית מְאֹד, כִּי הוּא זוֹכֶה לְהָמִית תָּאִים מְמִיתִים שֶׁבּוֹ וּלְהַפְרִיחַ תַּחְתֵּיהֶם שָׁרְשֵׁי חַיֵּי אֱמֶת. הָמוֹן מֵאַנְשֵׁי הָאַהֲבָה נִפְעֲמוּ לְמוּל טְרָגֶדְיַת אִבּוּד אַהֲבָתָם, כַּאֲשֶׁר גִּלּוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא דִּיְּקוּ בַּעֲבוֹדַת הָאַהֲבָה כָּרָאוּי. הַשִּׁיטָה הַמַּצְלִיחָה הַיְּחִידָה לְשַׁמֵּר אֶת הָאַהֲבָה הַזּוֹ, הִיא לַהֲפֹךְ אוֹתָהּ לָאַקְטִיבִית, לִגְרֹם לָהּ לְהִתְעָרֵב בַּחַיִּים וְלִהְיוֹת הֵם עַצְמָם, הֲגַם שֶׁזּוֹ מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת, אַךְ הִיא חִיּוּנִית מֵאֵין כָּמוֹהָ לְהֶמְשֵׁךְ וּלְשִׁמּוּר הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ עִם אַהֲבַת הַבּוֹרֵא.

וּבְמִלִּים פְּשׁוּטוֹת יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי קָם בַּבֹּקֶר, סֵדֶר יוֹמוֹ לְמַעֵט תְּפִלָּה – זֵהֶה לְכָל יְצִיר חַי, בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לָחֲמוּ, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר הַדְּבָרִים הַמְּשֻׁתָּפִים לִכְלַל הָאֱנוֹשׁוּת, הֵם לְמַרְבִּית הַפֶּלֶא רַבִּים מְאֹד מְאֹד, אֶלָּא שֶׁבְּכָל סֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל הַדֶּבֶק בְּבוֹרְאוֹ, נִמְתַּח קָו נִסְתָּר, פְּנִימִי בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא מְבַטֵּא נִפְלָאוֹת אֶת הַפָּסוּק: "קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק!" הוּא מַקְשִׁיב לְהֶמְיַת הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַבּוֹרֵא, הוּא הֲרֵי מְשֻׁפָּע בְּכִוּוּנִים, לְבוּשׁוֹ, בֵּיתוֹ, מַאֲכָלוֹ, אֲכִילָתוֹ, שִׁנְתּוֹ וְזַוְּגוּ, הַכֹּל מְעִידִים כִּי הוּא קָשׁוּר לַבּוֹרֵא, כִּי יֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו פְּנִימִיּוֹת, אַחֶרֶת מָה זֶה מְשַׁנֶּה מָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה? הַגִּלּוּי הַזֶּה, הַמַּרְעִישׁ, לְדַעַת כֻּלָּם, שֶׁתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי, מַעֲשִׂים פְּעוּטִים שֶׁלִּי, הֵם בְּמֶרְכַּז הַהִתְעַנְיְנוּת שֶׁל הַבְּרִיאָה. זוֹ הִיא אֲמִירָה בְּרוּרָה, לְעַצְמִי וּלְכָל הֲוָיָתִי: "אֲנִי פּוֹעֵל בְּמַעֲשֵׂי!", נוֹכְחוּתִי הִיא חֵלֶק מֵהַמַּעֲרֶכֶת הַגְּדוֹלָה, הַפּוֹעֶלֶת עַל יְדֵי וּבְאֶמְצָעוּת בְּחִירָתִי שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעַ, אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר עַל יְדֵי עֲבוֹדָה וּפֻלְחָן לֶאֱלוֹקִי אֱמֶת.

הַתִּזְכּוֹרוֹת הֵן מְעַטּוֹת, לֹא מַפְרִיעוֹת, וּלְעִתִּים גַּם לֹא מֻרְגָּשׁוֹת וּמֻחְצָנוֹת, אֲבָל הֵן חָזוּת הַכֹּל. כַּאֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹתֶה כּוֹס מַיִם, וְאַתָּה נֶעֱצָר לְבָרֵךְ אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֶת מִי שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, אַתָּה בְּעֶצֶם, בְּמוֹ כּוֹס מַיִם, לוֹכֵד אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ שֶׁל הַיְּקוּם לַמְּצִיאוּת הַפְּשׁוּטָה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא גִּלּוּי שֶׁל הַבּוֹרֵא, שֶׁדְּבָרוֹ מַחֲזִיק אֶת הָעוֹלָם, הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, הַהוֹדָיָה וְהַבְּרָכָה, נִלְאָטוֹת עַל יְדֵי יְהוּדִים, עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים בְּיוֹם, בִּבְרָכוֹת שׁוֹנוֹת, בַּאֲמִירוֹת וּבְהוֹדָאוֹת, וַאֲפִלּוּ אֲמִירַת בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ בָּהּ מִן הַדְּבֵקוּת...

וְאִם רַק נַכְנִיס כַּוָּנָה, אֲפִלּוּ פְּשׁוּטָה לִתְפִיסָתֵנוּ בִּלְבַד, וּבָרוּר שֶׁזֶּה לֹא מַאֲרִיךְ וְלֹא גּוֹזֵל שׁוּם רֶגַע טוֹב בַּחַיִּים, אֶלָּא פָּשׁוּט מַעֲנִיק מַשְׁמָעוּת, אֵלּוּ הֵם חַיִּים שֶׁחַיִּים אוֹתָם עִם הַבּוֹרֵא, אַחֲרֵי בְּרָכָה טוֹבָה הָאֲכִילָה הִיא מִזַּן אַחֵר, הִיא אֲצִילִית יוֹתֵר, הִתְבַּצֵּעַ פֹּה "שֶׁיְּתֻפָּא דְּנָפָשָׁא וּבִשְׂרָא", הַכּוֹחוֹת הִתְאַחֲדוּ לְקִיּוּם הַגּוּף, שֶׁבֶּהֱיוֹתוֹ בָּרִיא מִדַּרְכֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם הוּא, הֲלִיכָה לַעֲבוֹדָה – הִיא עֲבוֹדַת הָאֱמוּנָה לְמַעֲשֶׂה, אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַמֻּטָּל עֲלֵי לְפַרְנֵס אֶת בֵּיתִי, אַךְ אֲנִי נִמְלָךְ בִּשְׁכִינָה, אֱמוּנָתִי אֵיתָנָה, כִּי לֹא כּוֹחִי וְעֹצֶם יְדֵי עוֹשֶׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה, כָּל תְּזוּזָה שֶׁלִּי, כָּל נְשִׁימַת אַף וְהַצְלָחָה אוֹ כִּשָּׁלוֹן, הַכֹּל מְנֹהָל עַל יְדֵי הָעוֹשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים, וּמִמֵּילָא אֵין אֲנִי אַחְרַאי עַל כְּלוּם, אֲנִי רַק עוֹשֶׂה, בַּעֲנָוָה מִקְצוֹעִית, אֶת הַמֻּטָּל עָלַי, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה וְשִׁתּוּף הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל צַעַד וְשַׁעַל.

וּכְדַאי לְהַזְהִיר שׁוּב, צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִלְּשַׁוּוֹת לְסוּג שֶׁל חַיִּים כָּאֵלּוּ, נִתּוּק מֵהַמְּצִיאוּת, זֶהוּ יַחַס לֹא מְכֻבָּד וְהוֹגֵן, כַּאֲשֶׁר הָאֲמִירָה שֶׂה' נוֹכֵחַ הִיא פָּשׁוּט מְדֻיֶּקֶת לְהַדְאִיג. וְאִם כָּךְ, זוֹ הַמְּצִיאוּת עַצְמָהּ, וְאָנוּ הֲכִי מְצִיאוּתִיִּים שֶׁיֵּשׁ כַּאֲשֶׁר אָנוּ מוֹדִים בַּמְּצִיאוּת, וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ מְתֻרְגָּמוֹת לְמַעֲשֶׂה בְּחַיֵּי הָאָדָם, הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאָנוּ דּוֹבְרִים אוֹדוֹתֶיהָ מְפַעְפַּעַת כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנַאי, לַהֲבוֹת אַהֲבָה הַיְּהוּדִי לְבוֹרְאוֹ מַחֲלוֹת לָתֵת אוֹתוֹת חַיִּים, גֶּחָלִים שֶׁכִּמְעַט הִתְעַמְּמוּ מִשְׁלָחוֹת סִימָנֵי בְּעֵרָה,

אָדָם שֶׁחַי עִם תְּחוּשָׁה שֶׁהוּא נִבְרָא שֶׁל בּוֹרֵא, הוּא זוֹכֵר אֶת זֶה בְּכָל תְּזוּזָה בְּחַיָּיו, הוּא אָדָם מְשֻׁחְרָר וּבָרִיא, הָמוֹן מֵהַלְּחָצִים וּכְלֹא מַחֲשַׁבְתִּי שֶׁקַּיָּם סָבִיב פָּשׁוּט לֹא כּוֹבֵל אוֹתוֹ, הַמַּצְפֵּן הַפְּנִימִי שֶׁלּוֹ לְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ הוּא כֹּה בָּטוּחַ, עַד שֶׁהַהַכָּרָה הַזּוֹ בְּטִיב מַעֲשָׂיו מְסִבָּה לוֹ אֹשֶׁר וְלֹא צִמְצוּם, סְעִיף זֶה הֲכִי חָשׁוּב בְּכָל הַמֶּלֶל הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהַסְּעִיף הַזֶּה הוֹדֵף אֶת הָרְתִיעָה הַטִּבְעִית שֶׁל אָדָם אֲשֶׁר לַחֹפֶשׁ נוֹלַד.

כַּאֲשֶׁר תִּתְקָרְבוּ לְאֵל חַי מִתּוֹךְ אַהֲבָה, אַתֶּם תָּחוּשׁוּ חֹפֶשׁ, אַתֶּם תִּהְיוּ אַתֶּם, לֹא תִּצְטָרְכוּ אֶת הַתַּחֲרוּת שֶׁבַּחוּץ, אַתֶּם תְּקַבְּלוּ אֶת עַצְמְכֶם כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם, כִּי אֲנָשִׁים אֲהוּבִים כָּכָה מַרְגִּישִׁים, אֲהוּבִים לְלֹא תְּנַאי, אִם אָכֵן אֵל חַי אוֹהֵב אוֹתָנוּ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָנוּ קְרוּיִים לוֹ בָּנִים, וְכַנִּפְסָק. אֲזַי גַּם אִם הִתְרַחַקְנוּ מְאֹד, וְלֹא חַשְׁנוּ אֶת הָאַהֲבָה כִּי אִם הִתְנַכַּרְנוּ אֵלֶיהָ בְּעֹז, הִיא עֲדַיִן תּוֹסֶסֶת כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת תַּפְקִידָהּ, וּמָה עִנְיַן חֹפֶשׁ לְכָאן?!

הַגַּע בְּנַפְשְׁךָ, לְמָה אָדָם שׁוֹאֵף, מָה הוּא רוֹצֶה בֶּאֱמֶת, הַאִם לֹא אֶל הַשַּׁלְוָה הָאֲמִתִּית, עַל שֶׁהַלֵּב מְאֻשָּׁר שֶׁהוּא חַי בָּעוֹלָם? כַּאֲשֶׁר אָדָם קָשׁוּר אֶל הַבּוֹרֵא, הוּא לֹא הוֹלֵךְ לְאִבּוּד בְּיַעַר הַחַיִּים, אָבִיו אוֹחֵז בְּיָדוֹ, וְאִם זֶה מֻבְנֶה בַּתּוֹדָעָה שֶׁלּוֹ, לֹא כְּדִקְלוּם אוֹ וָארְט וְכוּ', אֶלָּא בְּעֹמֶק שֶׁל הֲוָיָה מְרַגֶּשֶׁת, בִּבְחִינַת "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ", הֲרֵי שֶׁהוּא פָּשׁוּט יוֹצֵא לַחָפְשִׁי מֵהָמוֹן בָּתֵּי כֶּלֶא, נִרְאִים וְשֶׁאֵינָם כָּאֵלּוּ, הַלּוֹפְתִים אֶת תּוֹדַעְתּוֹ וּמִכֹּחַ זֶה גַּם אֶת חַיָּיו לִזְרִימָה מְשַׁעְבֶּדֶת, וְאֵינָהּ נוֹדַעַת לְמִי. הָאָדָם מְשֻׁעְבָּד, לְמָשָׁל, לְכֶסֶף, מִטֶּבַע רְצוֹן קִיּוּמוֹ, אֲבָל הַמַּאֲמִין מֵבִין שֶׁהוּא רַק בְּמִשְׂחַק הַחַיִּים, וְאֵין אֵלּוּ הַחַיִּים עַצְמָם, כָּל הַמִּסָּבִיב, עִם כָּל תְּעוּקוֹתָיו, הֵם פָּשׁוּט הַתַּפְאוּרָה הַנִּדְרֶשֶׁת לַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ, וְהוּא, הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, בְּיָדוֹ בְּכָל עֵת. וּמִכָּאן תּוֹדוּ, שֶׁשּׁוֹנֶה הַדָּבָר בֵּין הַלָּכוּד בְּתוֹךְ הַמַּצָּב לְבֵין מִי שֶׁרַק מְצַיֵּר אוֹתוֹ מִבַּחוּץ.

וְאַל יַחֲשֹׁב הָאָדָם כִּי הָאַהֲבָה הַזּוֹ בָּאָה לָאָדָם בַּדֶּרֶךְ מִמֵּילָא, אַחֲרֵי הַכָּרָתוֹ וְאַחֲרֵי עֲבוֹדָתוֹ וְלִמּוּדוֹ, כִּי הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה אֵינָהּ שׁוֹכֶנֶת אֶלָּא בַּלֵּב שֶׁפִּנָּה אֶת כָּל הָאֲהָבוֹת הָאֲחֵרוֹת לְמַעַן אַהֲבָתָהּ, בְּדִיּוּק כְּכַלָּה הַנִּכְנֶסֶת לַחֻפָּה הֲלֹא תִּכְלָם לִמְצֹא שָׁם נָשִׁים רַבּוֹת אֲחֵרוֹת... כָּךְ הָאַהֲבָה, הָאִי רְחִימוּתָא עֲזִיזָא, אֵין הִיא בָּאָה אֶל הַבַּיִת, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְפֻנֶּה לְגַמְרֵי...

תֹּאמְרוּ, נְנַסֶּה נָא לִילָךְ בְּעִקְבוֹת הָאַהֲבָה, נִטְעַם אוֹתָהּ מְעַט, נְשַׁלֵּב אוֹתָהּ בְּתוֹךְ שְׁלַל אַהֲבוֹתֵינוּ, וְשֶׁמָּא תָּאִיר פָּנֶיהָ אֵלֵינוּ, גַּם זוֹ אֱמֶת, וְכָךְ הִיא גַּם הַהַמְלָצָה, לִנְעָרִים בְּנֵי חִנּוּךְ כָּמוֹנוּ, שֶׁנִּטְעַם אֶת הָאוֹר הָאַהֲבָה כְּמוֹ שֶׁאָנוּ, לַמְרוֹת שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת, וְאַהֲבָתֵנוּ לוֹקָה בַּדִּמְיוֹן וְאַשְׁלָיָה, וּכְשֶׁהִיא נִבְחֶנֶת הִיא בּוּשָׁה בַּתְּנוּעוֹת הַמּוֹרְדוֹת בָּאַהֲבָה שֶׁכְּאִלּוּ יֵשׁ לָהּ...

אַךְ הַשְּׁאִיפָה הָאֲמִתִּית שֶׁלָּנוּ הִיא לְקַיֵּם מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאַהֲבַת" בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁצִּוָּה עַל אַהֲבָתוֹ. וּפְרָט וְאָמַר, שֶׁגַּם אִם הַחַיִּים עַצְמָם יָעָמְדוּ לְתַחֲרוּת מוּל הָאַהֲבָה הַזּוֹ, עָלֵינוּ לְהַבְטִיחַ לְעַצְמֵנוּ, שֶׁהָאַהֲבָה הַזֹּאת תְּנַצֵּחַ, וְאִם רָכַשְׁנוּ בְּדֵי עָמָל קִנְיְנֵי חֹמֶר שֶׁיּוֹעִילוּ לָנוּ לְיוֹם עֲבֵרָה, עָלֵינוּ לִמְסֹר אֶת הַכֹּל לְמַעַן הָאַהֲבָה, וְגַם הַתְּנוּעוֹת שֶׁל הַיְּצָרִים, הַמַּאֲוַיִּים וְהַתְּשׁוּקוֹת, נִדְרָשׁוֹת לִהְיוֹת מְגֻיָּסוֹת לִתְנוּעָה אַחַת – הָאַהֲבָה הַהֲדָדִית בֵּין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַקֻּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁכֵּן, דּוֹרֶשֶׁת הָאַהֲבָה הַזּוֹ, הַשְׁלָמָה בְּדַרְגוֹתֶיהָ, הֲכָנָה רַבָּתִי וְעָמָל רַב.

בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, בְּכָל תְּנוּעַת חַיִּים – נִבְחָן הָאָדָם בְּאַהֲבָתוֹ אֶת יוֹצְרוֹ. עוֹד לִפְנֵי עֲבוֹדַת הַשִּׁמּוּשׁ בַּחֹמֶר מִתּוֹךְ כֻּנָּה רוּחָנִית, הַהַגְבָּלוֹת שֶׁהִגְבִּיל בּוֹרֵא עוֹלָם בְּשִׁמּוּשׁ בַּטֶּבַע שֶׁהֵכִין, שֶׁאֶפְשָׁר לִקְרֹא לָהֶן הַגְבָּלוֹת, וְנִתָּן לִקְרֹא לָהֶן שִׁמּוּשׁ בְּמִנּוּן הַנָּכוֹן, הֲלֹא יוֹדֶה כָּל בַּר דַּעַת, שֶׁאֵין שׁוּם יְכֹלֶת לֵהָנוֹת מִשּׁוּם דָּבָר אִם נְדַלֵּג עַל הַמֻּשָּׂג הַקְּרִיטִי הַנִּקְרָא 'מִנּוּן'. הוּא הַגּוֹרֵם הַמֶּרְכָּזִי לְהַצְלָחַת דְּבָרִים, לַהֲנָאָה מְרַבִּית מִמָּה שֶׁרוֹצִים לֵהָנוֹת, וְתַגְמוּל רָאוּי לַמִּשְׁתַּמְּשִׁים נָכוֹן.

כָּךְ לֹא נֶהֱנֶה מֵחֹפֶשׁ אֶלָּא אִם אָנוּ מֻגְבָּלִים, וְגַם קִירוֹת בָּתֵּינוּ הַלִּכְאוֹרָה מַגְבִּילִים, יוֹצְרִים אֶת מֶרְחַב הַפְּרָטִיּוּת הַנָּחוּץ לָנוּ, גַּם אִם אָנוּ שׁוֹחֲרֵי חֹפֶשׁ, אָנוּ צְרִיכִים אֵיזֶה חַדְרוֹן לִהְיוֹת עִם עַצְמֵנוּ לְבַד, כָּךְ שֶׁכָּל דָּבָר יָפֶה שֶׁאָנוּ שׁוֹאֲפִים אֵלָיו, מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה בְּמִנּוּן הַגְּבוּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּהֱנָה מִשְּׁהִיָּה בָּעֲיָרָה נִדְחַת פֶּרֶק זְמַן נִכָּר, אַךְ לֹא נָגוּר שָׁם לְעוֹלָמִים, רֶגַע הָעֲזִיבָה שֶׁלָּנוּ אֶת הַמָּקוֹם, בְּעֶצֶם, יוֹצֵר אֶת הַהֲנָאָה שֶׁבַּשְּׁהִיָּה בַּמָּקוֹם. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים, כִּי הַגְּבוּל הוּא הַגּוֹרֵם לַהֲנָאָה, לְלֹא הוּא - אֵין הֲנָאָה כְּלָל, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶת הַגְּבוּל, שׁוֹאֵף הוּא לְהַגִּיעַ לְאֵיזוֹ יַצִּיבוּת שֶׁבָּהּ יְכוֹנֵן גְּבוּל.

הַגְּבוּל הַמּוֹעִיל הַלָּזֶה, קַיָּם גַּם בְּנִבְכֵי הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה, לִמֵּד אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זי"ע, כִּי תַּעֲנוּג תְּמִידִי אֵינוֹ תַּעֲנוּג, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן, הָאַהֲבָה הַזּוֹ, הַנּוֹכַחַת וּמַזְמִינָה כָּל כָּךְ, הִיא חֲמַקְמַקָּה דַּיָּה, כְּדֵי לִיצֹר בָּנוּ אֶת הַגַּעֲגוּעַ הַכּוֹסֵף וְעוֹרֵג אֶל הָאַהֲבָה. לְלֹא הַגַּעְגּוּעִים הַלָּלוּ, הַמְּשַׁיְּטִים בֶּחָלָל הַפָּנוּי שֶׁל לֵב חוֹלֶה חוֹלֵי הָאַהֲבָה, בִּבְחִינַת 'נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתְךָ', אֵין עֲמִידוּת לְאַהֲבָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא נִשְׁחֶקֶת וְנִרְמֶסֶת בְּגַלְגַּלֵּי הַשִּׁגְרָה הַמַּרְדִּימָה. אַהֲבַת ה' הִיא חַיּוּת, אַהֲבַת ה' הִיא הִתְרַגְּשׁוּת, אַהֲבַת ה' הִיא מֹחַ עָמֹק, אַהֲבַת ה' הִיא גַּם פְּשׁוּטָה, הִיא מַמָּשׁ כָּאן לְפָנֵינוּ, וּבְכָל זֹאת, כְּדֵי לְעוֹרְרֵנוּ וּלְהַגְדִּיל אֶת הַחֲוָיָה – הִיא נֶעֱלֶמֶת לִפְרָקִים, וְנִשְׁכַּחַת תַּחַת צְלִיל הַמְּצִיאוּת הַחַדְגּוֹנִי, זֹאת אֲשֶׁר כְּאִלּוּ דִּינָמִית מֵאֵלֶיהָ, יְכוֹלָה לְהַרְדִּים לָנוּ אֶת הַחוּשׁ הַיְּהוּדִי הַתּוֹסֵס, הַיּוֹדֵעַ שֶׁאַל נוֹרָא עֲלִילָה, מְעוֹלֵל אֶת עֲלִילוֹתָיו וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל פִּרְטֵיהֶן.

וּמָה עוֹשִׂים בִּשְׁהִיָּה בַּגְּבוּל? הַאִם דִּינָהּ שֶׁל הָאַהֲבָה לְהֵעָלֵם? וְכִי אֵין עוֹבְדִים אֶת ה' בְּאַהֲבָה כַּאֲשֶׁר הַמֹּחִין נְפוּלִים, רְדוּמִים וּמְשַׁוְּעִים לִקְצָת הַצָּלָה בְּתוֹכְכֵי הַרְרֵי עַד שֶׁל הַבְלֵי הֲבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם הַחוֹלֵף בִּיעָף?! הַתְּשׁוּבָה הִיא, כִּי הָאַהֲבָה הַתְּקוּעָה בַּלֵּב אֵינָהּ נֶעֱלֶמֶת, אָדָם שֶׁמְּסֻגָּל לְהִתְאַהֵב בֶּאֱמֶת, בְּכָל נִימֵי נַפְשׁוֹ בְּמֻשַּׂא אַהֲבָתוֹ עַד כְּדֵי בִּטּוּל כָּל הָאֲהָבוֹת הָאֲחֵרוֹת, שֶׁהֵן טְפֵלוֹת וּתְפֵלוֹת מוּל הָעָצְמָה שֶׁל אַהֲבָתוֹ הַיְּחִידָה... הָאָדָם הַזֶּה, גַּם כַּאֲשֶׁר יִפֹּל, וְיִשְׁחֶה קָשׁוֹת בַּמַּיִם הַזֵּדוֹנִים שֶׁל הַאי עָלְמָא, הוּא יָחוּשׁ כִּי אוֹהֵב יָחִיד הוּא, אוֹהֵב וַאֲהוּבוֹ, יְחִידָה לְיַחֲדֵךְ, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ.

בַּמָּקוֹם הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר בֶּן הַמֶּלֶךְ נִבְעָט הַחוּצָה מֵהוֹדוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן, וּמִתְגּוֹלֵל בָּאַשְׁפַּתּוֹת מְצִיאוּת אֲיֻמָּה, דַּי בְּאִזְכּוּר כָּלְשֶׁהוּ לְעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּעֶצֶם בֶּן מֶלֶךְ, וְשֶׁלָּבֶטַח אָבִיו הַכֹּל־יָכוֹל אוֹהֵב אוֹתוֹ, כְּדֵי לְהַקְהוֹת אֶת הַקֹּשִׁי שֶׁבַּשְּׁהִיָּה הַמּוּזָרָה בַּמָּקוֹם שֶׁהֲכִי רָחוֹק מִגִּנּוּנֵי מַלְכוּת. בְּעֵת נְפִילַת הַמֹּחִין, עָלֵינוּ לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף בְּנֵי הַמַּלְכוּת אָנוּ, וּכְכָאֵלּוּ, 'גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אֵרַע רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי'... הַמִּלִּים הַמֻּכָּרוֹת הַלָּלוּ, מַלְבִּישׁוֹת אוֹתָנוּ אֵימָה מֵאַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַבּוֹרֵא לִבְרוּאָיו, גַּם כִּי יֵלְכוּ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, אֵין מָקוֹם לַחֲשָׁשׁ, מִשּׁוּם שֶׁיָּדוֹ הָאוֹהֶבֶת שֶׁל הָאַבָּא אוֹחֶזֶת בְּיָדוֹ הָרוֹעֶדֶת שֶׁל הַבֵּן, מְנַחֶמֶת אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה אֵין סוֹפִית, לְלֹא קִצְבָּהּ וּגְבוּל, וּלְלֹא תְּנַאי, אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'.

כַּאֲשֶׁר נוֹצַר מַצָּב בֵּין אוֹהֲבִים שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִתְרַחֵק פִיזִית זְמַן מָה, בָּרוּר שֶׁאֵין הֵם 'מִתְרַחֲקִים', הֵם פָּשׁוּט הָפְכוּ אֶת הַמַּצָּב שֶׁלָּהֶם לְ'מִתְגַּעְגְּעִים'. בְּדִיּוּק כְּמוֹ כֵן, כַּאֲשֶׁר אָדָם חוֹוֶה אֵיזֶה רִחוּק שֶׁהוּא מֵהָעִנְיָן הָאֱלוֹקִי, בִּכְלָלִיּוּת וּבַפְּרָטִיּוּת - אֵין עָלָיו לִרְאוֹת אֶת הַחֲוָיָה הַזּוֹ כְּהִתְרַחֲקוּת, חָלִילָה, גַּם אִם הַהַרְגָּשָׁה אֲדִישָׁה וּמְנֻכֶּרֶת, הַמְּצִיאוּת הָאֱלוֹקִית לֹא הָלְכָה לְשׁוּם מָקוֹם, הָאוֹר מְחַכֶּה שֶׁיָּאִירוּ אוֹתוֹ, אֵין אוֹהֵב שׁוֹכֵחַ אֶת אֲהוּבוֹ גַּם כְּשֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ, אַדְּרַבָּה, הַזְּמַן הַנִּקְרָא אֶצְלֵנוּ נְפִילוֹת הוּא זְמַן הַגַּעֲגוּעַ, הַזְּמַן שֶׁבּוֹא אָנוּ מְפַתְּחִים אֶת הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּנוּ לִבְחֹר שׁוּב, לְהִתְרוֹמֵם, כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, וְאֵיךְ שֶׁאֶפְשָׁר, מִתְּהוֹמוֹת הָאֲדִישׁוּת, כִּי גַּם לָאָדִישׁ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים, הֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָם בַּאֲדִישׁוּתוֹ, אַךְ כָּל הִתְקָרְבוּת, כָּל תְּנוּעָה, כָּל פְּסִיעָה מְהֻסֶּסֶת לְעֵבֶר הָאוֹר, מַתְחִילָה לְהָאִיר אֶת עַצְמָהּ, הַכֹּל כֹּה יָקָר וְנִשְׂגָּב, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא לָעֵת כָּזֹאת הִגַּעְתָּ לַהַמְלָכָה הַזּוֹ.

כִּי הָאַהֲבָה שֶׁלְּאַחַר הַפֵּרוּד – גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִשֶּׁלְּפָנָיו, וְעַל כֵּן הַיְּרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, וִימֵי הַשִּׂנְאָה הֵם הֲכָנָה לִימֵי הָאַהֲבָה הַמְּאִירִים, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב, כִּי אַהֲבָתוֹ לֹא פּוֹסֶקֶת אַף לְרֶגַע, וְגַם הָאַהֲבָה הַמְּסֻתֶּרֶת הַטִּבְעִית שֶׁבָּנוּ, הֲרֵי טִבְעִית הִיא, וְהִיא קְשׁוּרָה עִמָּנוּ, וְאָנוּ אוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת, אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְגַלּוֹת אֶת הָאַהֲבָה הַזּוֹ, לְהִפָּתַח אֵלֶיהָ וּלְהִתְמַסֵּר לְהַקְשִׁיב עַל הַמֶּסֶר שֶׁהִיא מַעֲבִירָה לַתּוֹדָעָה.

וְזֹאת הִיא לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּסֵפֶר הַמִּצְווֹת (מִצְווֹת עֲשֵׂה - מִצְוָה ג') וזו לשונו הזהב: הִיא שֶׁצַּוֵּנוּ לְאָהֳבוֹ יִתְעַלֶּה, וְזֶה שֶׁנִּתְבּוֹנֵן וְנַשְׂכִּיל מַצּוֹתָיו וּפְעֻלּוֹתָיו עַד שֶׁנַּשִּׂיגֵהוּ וְנִתְעַנֵּג בְּהַשָּׂגָתוֹ תַּכְלִית הַתַּעֲנוּג. וְזֹאת הִיא הָאַהֲבָה הַמְּחֻיֶּבֶת. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" - שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. כְּבָר בֵּאֲרוּ לְךָ, כִּי בְּהִשְׂתַּכְּלוּת תִּתְאַמֵּת לְךָ הַהַשָּׂגָה, וְיַגִּיעַ הַתַּעֲנוּג וְתָבוֹא הָאַהֲבָה בְּהֶכְרֵחַ. וּכְבָר אָמְרוּ, שֶׁמִּצְוָה זוֹ כּוֹלֶלֶת גַּם כֵּן שֶׁנִּדְרָשׁ וְנִקְרָא הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם לַעֲבוֹדָתוֹ יִת' וּלְהַאֲמִין בּוֹ.
וְזֶה כְּשֶׁתֹּאהַב אָדָם תָּשִׂים לִבְּךָ עָלָיו וּתְשַׁבְּחֵהוּ וּתְבַקֵּשׁ הָאֲנָשִׁים לֶאֱהֹב אוֹתוֹ וְזֶה עַל צַד הַמָּשָׁל כֵּן כְּשֶׁתֹּאהַב הָאֵל בֶּאֱמֶת כַּמָּה שֶׁהִגִּיעָה לְךָ מֵהַשָּׂגַת אֲמִתָּתוֹ הִנֵּה אַתָּה בְּלִי סָפֵק תִּדְרֹשׁ וְתִקְרָא הַכּוֹפְרִים וְהַסְּכָלִים לִידִיעַת הָאֱמֶת, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ אוֹתָהּ וּלְשׁוֹן סִפְרֵי וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֲהָבָהוּ עַל הַבְּרִיּוֹת כְּאַבְרָהָם אָבִיךְ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, רוצה לומר, כְּמוֹ שֶׁאַבְרָהָם בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה אוֹהֵב הַשֵּׁם כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַכָּתוּב אַבְרָהָם אוֹהֲבֵי שֶׁהָיָה גַּם כֵּן לְגֹדֶל הַשָּׂגָתוֹ דָּרַשׁ הָאֲנָשִׁים אֶל הָאֱמוּנָה מֵחֹזֶק אַהֲבָתוֹ כֵּן אַתָּה אָהוּב אוֹתוֹ עַד שֶׁתִּדְרֹשׁ הָאֲנָשִׁים אֵלָיו - - -


לְשׁוֹן הָרַמְבָּ"ם נֶחֱרֶצֶת לְמַדַּי: "שֶּׁצִּוָּנוּ לְאָהֲבוֹ יִתְעַלֶּה" – שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה לֶאֱהֹב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה. וְזֶה אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְבּוֹנֵן – הִתְבּוֹנְנוּת זֶה רִכּוּז הַמַּחְשָׁבָה בָּעִנְיָן בִּמְלֹא הַחוּשִׁים וּתְנוּעוֹת הַנֶּפֶשׁ, וְנַשְׂכִּיל – הִתְבּוֹנְנוּת הַזּוֹ, תָּבִיא אֶת מַסְקְנוֹתֶיהָ מֵהַלֵּב אֶל הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׂכֶל יַהֲפֹךְ לְשֵׂכֶל אֱלוֹקִי, הַמְּחֻבָּר לַמְּצִיאוּת וּלְמַמְצִיאָה, וּבַמֶּה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת? בְּמַצּוֹתָיו – כַּאֲשֶׁר אָדָם לוֹמֵד אֶת הַתּוֹרָה כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת נוֹתֵן הַתּוֹרָה, וְהַהִתְבּוֹנְנוּת בְּמִצְוַת ה', הִיא בְּכָל עִנְיָן שֶׁל תּוֹרָה, עַד שֶׁהָעִנְיָן יִהְיֶה נוֹגֵעַ לְנַפְשׁוֹ מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁמַּהוּתוֹ תִּתְהַפֵּךְ לַתּוֹרָה לְגַמְרֵי, וְהוּא יָבִין מִכָּל לִמּוּד אֶת דַּרְכֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו בַּדַּרְגָּה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ.
וְעוֹד הִתְבּוֹנְנוּת מֻכְרַחַת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְאַהֲבַת הַשֵּׁם, הִיא כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְבּוֹנֵן בִּפְעֻלּוֹתָיו – לְהִתְבּוֹנֵן בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא הַנִּכְרָת מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכַאֲשֶׁר מַכְנִיס בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כַּמָּה גָּדוֹל ה', הוּא נִרְעָשׁ מִמַּעֲשֵׂה אֱלֹקֵינוּ כִּי גָּדוֹל הוּא, וְכֵן מוֹצִיא לְעַצְמוֹ רְמָזִים שֶׁל גִּלּוּי אֱלוֹקוּת מִכָּל מְאֹרְעוֹת הָעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם לְבוּשׁ לְדַבֵּר הוי"ה, וּבְרִגְעֵי הִתְבּוֹנְנוּת אֵלּוּ, הוּא זוֹכֶה לְהַדְבִּיק אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּמִמֵּילָא גַּדְלוּת ה' נְנַסֶּכֶת בּוֹ מַמָּשׁ.

כִּי הַדְּבֵקוּת הִיא דְּבֵקוּת לְכָל דָּבָר, וְהָעֲבוֹדָה הַזּוֹ שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת בַּתּוֹרָה וּבַבְּרִיאָה צְרִיכָה לְהַעֲמִיק שָׁרָשִׁים בְּלֵב הָאָדָם, עַד כְּדֵי כָּךְ, וּבְמִלִּים מְפֹרָשׁוֹת אוֹמֵר זֹאת הָרַמְבַּ"ם: עַד שֶׁנַּשִּׂיגֵהוּ וְנִתְעַנֵּג בְּהַשָּׂגָתוֹ תַּכְלִית הַתַּעֲנוּג"; כְּלוֹמַר, הָעֲבוֹדָה בָּזֶה מִתְמַשֶּׁכֶת וְהוֹלֶכֶת, עַד שֶׁנַּשִּׂיגֵהוּ... הַיְנוּ שֶׁאָדָם מְחֻיָּב לְהַשִּׂיג אֶת הַבּוֹרֵא, לְפִי קֹצֶר דַּעְתּוֹ וִיכָלְתּוֹ כְּבֶן אֱנוֹשׁ, וְהַיַּעַד הוּא: וְנִתְעַנֵּג בְּהַשָּׂגָתוֹ תַּכְלִית הַתַּעֲנוּג – אֵין זוֹ אֲמִירָה מֵטָאפוֹרִית אֶלָּא אֱמֶת בְּרוּרָה, תַּכְלִית הַתַּעֲנוּג, בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת: הַתַּעֲנוּג הֲכִי גָּדוֹל! וְאָנוּ, כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִים אֶת דִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם הַבְּרוּרִים הַלָּלוּ, וּבְעוֹד אָנוּ תְּמֵהִים עַל הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּנוּ לְהַגִּיעַ לִדְרָגוֹת כָּאֵלּוּ בְּאַהֲבַת ה' עַד שֶׁהַהַשָּׂגָה בּוֹ תָּבִיא לָנוּ אֶת 'תַּכְלִית הַתַּעֲנוּג', מְסַיֵּם הָרַמְבַּ"ם אֶת דְּבָרָיו בַּאֲמִירָה מֻחְלֶטֶת: וְזֹאת הִיא הָאַהֲבָה הַמְּחֻיֶּבֶת! כְּלוֹמַר, כְּלוֹמַר, שֶׁהָאַהֲבָה הַזּוֹ אֵינָהּ רַק אֵיזוֹ דַּרְגָּה שֶׁל חֲסִידֵי עֶלְיוֹן אֶלָּא שֶׁזּוֹ מִצְוַת הָאַהֲבָה שֶּׁצִּוָּנוּ עָלֶיהָ הַבּוֹרֵא, זוֹ וְאֵין בִּלְתָּהּ...​
מאמר קודם בסדרה 'היאך היא הדרך לאהבתו וליראתו?!': רוֹצֶ֣ה ה֖' אֶת־יְרֵאָ֑יו אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ