האשה שנפלו לה נכסים

כתובות עח. מתני' האשה שנפלו לה נכסים וכו'.

א.
המתבאר מתוך הסוגיא דאיכא כמה חילוקי דינים בכמה אופנים עם סברות רבות וצריך לבארם,
​

א' נפלו לה נכסים עד שלא נתארסה ונתארסה -דלכו"ע תמכור לכתחילה.[ולרש"י בכתיבת ידו בפי' ראשון - האמרו לפני ר"ג רצו לומר שלא תמכור אפי' בדיעבד, והיה צד בהו"א (זהו גם לר"ת) דלא רצו לומר אלא דלא תמכור לכתחילה],​

ב' נפלו לה משנתארסה - דלב"ש תמכור לכתחילה [ולרש"י דידן היה צד בהו"א דהאמרו לפני ר"ג רצו לומר שלא תמכור לכתחילה],ולב"ה לא תמכור לכתחילה ואם מכרה ונתנה קיים [ולרש"י דידן ולר"ת האמרו לפני ר"ג ר"ל שתהא מכירתה בטלה],​

ג' נפלו לה עד שלא נתארסה או משנתארסה ונשאת - דלרב ושמואל דס"ל כרבותינו הבעל מוציא מיד הלקוחות,ובשיטת ר"י ורחב"ע אליבא דר"ג נחלקו ר"ז ור"פ - דלר"ז לרש"י לכו"ע תמכור לכתחילה ולהתוס' לכו"ע לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים,ולר"פ לרש"י לר"י לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים ולרחב"ע תמכור לכתחילה ולר"ח להיפך,[והתוס' צדדו עוד דבנפלו לה עד שלא נתארסה ונשאת מודים ר"י ורחב"ע דמוכרת לכתחילה],​

ד' נפלו לה משנשאת - הבעל מוציא מיד הלקוחות, ור"ג תמה ע"ז ואמר דבושים אנו על כך וי"א שחולק ממש [וס"ל דהוא כנפלו לה משנתארסה לר"י כדאית ליה ולרחב"ע כדאית ליה].​

​

ונבארם אחת לאחת בעזהש"י.​

ב.
בעודה ארוסה לב"ה מבואר בגמ' למסק' דחשיב זכותו בגדר של ספק [ואף דעכשיו ודאי אין לו פירות מ"מ יש לו בהם זכות דכשישאנה יאכל פירות ואינו קנין גמור כמבואר בריש הכותב (לקמן פג.) דקודם אירוסיה אין יכול להסתלק דחשיב דבר שלא בא לעולם ואחר נישואיה אין יכול להסתלק דכבר שלו הם ורק באירוסיה יכול להסתלק עי"ש ומבואר דאינו דבר שלא בא לעולם אחר אירוסין דכבר יש לו זכות בזה].

וביאור הספק כתב רש"י דשמא תבא לידי נישואין שמא לא תבא, [ואין כונתו דתלוי בספק אם ישא ואח"כ יתברר דהא אפי' אחר נישואין אינו מוציא מיד הלקוחות שקנו בעודה ארוסה, אלא דאירוסין הוא מצב של ספק בעצמותו אם יכולה זכותו לעכב שלא תמכור משום דאפשר שישאנה ואפשר שלא ישאנה ודוק].

והראב"ד (הובא בשיטמ"ק) כתב דהוי ספק אם יש לו כלל הזכות הנ"ל או לא דשמא ליכא כלל זכות קודם נישואין [וההיא דריש הכותב דכבר יכול להסתלק אף דהוא ספק והוכחנו מזה דאיכא כבר זכות קיימת אחר אירוסין גם קודם נישואין, צ"ל דודאי אחר אירוסין כבר מישך שייך בתקנתא דרבנן ויכול להסתלק ממנה דחלק מקנינו באשתו הוא שיאכל פירות נכסיה ומ"מ אפשר דעדין אין לו זכות בנכסים עצמם שיוכל לעכבה מלמכור ודוק].

וממילא כיון דחשיב ספק ע"כ בנפלו לה קודם שנתארסה דהיא מוחזקת תמכור לכתחילה ובנפלו לה משנתארסה שאינה מוחזקת דמעיקרא נפל במצב של ספק לא תמכור לכתחילה ואם מכרה ונתנה קיים.

אבל לב"ש תמכור לכתחילה משום דס"ל דלא תקנו בארוסה שלא תוכל למכור או שאין לו בהם זכות כלל.

והאמרו לפני ר"ג דר"ל דלא תמכור אפי' בדיעבד בין בזה ובין בזה היינו משום דסברו דיש לו ודאי זכות בנכסיה כמו בנשואה ולא רק ספק, ולכן הוי כאחר נישואין שהמכירה בטלה [והסברא לחלק בין זה לזה דר"ל דרק בנפלו לה משנתארסה תהא מכירתה בטלה (והיינו לרש"י ולר"ת בביאור סוגיין) היינו כההו"א בגמ' לחלק דכאן בזכותו נפלו וכאן בזכותה נפלו וביאור הענין עי' בסמוך, והיה צד בהו"א דרצו דלא תמכור לכתחילה בזה או בזה והיינו משום ספק כנ"ל].

אמנם בהו"א רצתה הגמ' לומר דהחילוק הוא דבנפלו לה עד שלא תתארס בזכותה נפלו ובנפלו לה משנתארסה בזכותו נפלו והיינו דהוה ס"ל דאין כאן ספק אלא דבאירוסיה אינו זוכה ממש בכל נכסיה שיש לה כנשואה אלא דידו כידה ואין לה קנין בלא בעלה וכל הנכסים הנופלים לה במצב זה הוא ג"כ מקבל בהם זכות דכן הוא קנינו בה אבל אינו זוכה בנכסים שכבר שלה, והיה יכול להיות כן מסברא ולא דחתה הגמ' פירוש זה אלא משום דא"כ כי מכרה ונתנה אמאי קיים, ובדעת האמרו לפני ר"ג ודאי אפשר לומר דסבירא להו כן.

ג.
וכשהיא נשואה הנה קיי"ל כרבותינו וכרב ושמואל דבכל גווני אינה יכולה למכור אפי' בדיעבד ובפשטות הוא מעיקר הדין כיון דיש לו קנין פירות ואיך תפקיע קנינו ע"י מכירתה, ור"ג תמה דלמה לא תוכל למכור אפי' בנפלו לה משנשאת וטעמו כתב הפנ"י דס"ל דלא תקנו לו קנין פירות אלא כל זמן שהקרקע ברשותה אבל כשמכרה אין לבטל המכירה מחמת זה דהם אמרו דיש לו קנין פירות והם אמרו דהוא רק כל זמן שלא מכרה וגרע מכל קנין פירות עי"ש, ובאבי עזרי פכ"ב מהל' אישות הט"ז כתב ע"פ דברי האו"ש פ"ב מהל' רוצח ושמירת נפש דאין להבעל קנין פירות ממש אלא זכות אכילת פירות נכסי אשתו ולמה יוכל לעכב הלא היום כבר אינם נכסי אשתו והוא לא היה לו קנין ממש, ואף לרבנן כן הוא אלא דס"ל דעשו תקנה חדשה שלא תוכל למכור ולהפקיע פירותיו ור"ג פליג על תקנה זו [ומה שבפשטות מודה דלמעשה בנפלו לה משנשאת דמכרה בטל ולא כמו נפלו לה קודם לכן דאיפליגו תנאי ואמוראי אליביה כנ"ל, היינו או משום דע"ז כן עשו תקנה ודוחק, או דרק בנפלו לה קודם נישואין הגדר כנ"ל אבל נפלו לה משנשאת יש לו קנין פירות גמור ככל קונה קנין פירות מחבירו וביאור החילוק היינו כעין ההו"א דגמ' גבי ארוסה דבמה שהיה לה קודם יכול לזכות רק כהגדר הנ"ל אבל אחר נישואין אין לה יד בלא בעלה ומה שנופל לה נהיה שלו ממילא בקנין פירות גמור ודוק, והא דקמתמה ארבנן למה לא תוכל למכור גם בנפלו לה משנשאת שאמר על החדשים אנו בושין היינו משום דמסברא היה אפשר לומר לא כן ומ"מ מודה לזה, וזהו לשון ר"ג דעל החדשים אנו בושים לומר דכן הוא הגדר [או דעשו תקנה דלא תוכל למכור] אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים לומר דג"כ יהא כך]. ונחלקו תנאי ואמוראי בשיטת ר"ג דאף דבעצם יכולה למכור מ"מ נחלקו אם תקנו דלכתחילה לא תמכור או לא.

אמנם סברת התוס' לחלק אחר נישואין בין נפלו לה קודם שנתארסה לבין אחר שנתארסה קשה מאד ואינה מובנת לכאו', דהרי מסיק הגמ' דאין חילוק בעצם בגדר הדבר בין נפלו לה קודם שנתארסה לבין אחר שנתארסה כבהו"א, אלא דהוא ספק בלבד על זכותו באירוסין וממילא א"א להוציא מיד המוחזק וכנ"ל, ואחר נישואין הא הוי זכותו ודאי, דהא חזי' דאם מכרה בטל המכר וצ"ע.​