ויידע כל פעול

המלכת השי"ת בעולמו

לא אתיימר לחדש דברים שאין הקורא ידעם מתחילה, כי אם את הפשוטות והנודעות לו, ומה שאכתוב כן זהו משום דאדרבא, דפעמים כאשר פינו ידבר גבוהות ורמות נשכח ונשכיח את הנודעות ועל של זה באתי.

אחד מן הבריאות אשר ברא וחקק הוא ית"ש בעולמו, הוא בריאת המלכות, דהיינו הנהגה חופשית אשר נתונה להמלך בלתו ופוק חזי. ומסודות בריאת עולמו הוא כי כל חפצינו וייעודינו וייעוד כל הנבראין בעולם הזה ובבא הוא המלכתו ית"ש כמו שנאמר כל מה שבראתי לכבודי בראתיו וגו'. והנה הוא יתברך אי"צ לזה וז"פ, אך מ"מ לית לן בינה לזאת כי מ"מ זהו חפצו יתברך בבריאתו.

והנה מטבע הברואים כי אין מלך בלא עם, והנה אף זה הוא מהנבראות, והוא מצד עצמו מולך אף בלא אנו ואינו צריך לזה כלל כש"כ אדון עולם אשר מלך בטרם כל, ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא, ולית לן השגה בזה מהי מלכות אשר בלא עם. אך על היות ובנבראים ליכא משמעות למלך בלא עם, להכי לעת נעשה בחפצו כל אזי "מלך" שמו נקרא.

והדבר ברור, כי כשם שבמראה ישנו יפה מחבירו ויפה מזה ויפה מזה, וכן בגובה וכן ברוב מידות שבעולם יש למעלה מחבירו ולמעלה ולמעלה ולמעלה, כן הוא במידה הנקראת מלך, דהיינו דישנו מלך פחות בעיני העם ומלכותו אינה קובעת וחשובה כ"כ, וישנו למעלה מזה וישנה למעלה מזה. ועיקר עבודתינו ביום המלכתו ית"ש, להגדיל מלכותו עד אין קץ ושיעורו ככל יכלתינו כיחיד וכרבים.

והנה מדרכם של המלכים כי בלא בית מיוחד [ארמון] להמלך ובלא לבוש וכתר מיוחד להמלך חסר עדין בהמלכתו המושלמת, וכמו"כ כשנתיניו מקיימים רצונו ומכבדים אותו ביותר אזי מלכותו מושלמת, וכשדברים הללו ושאר דומיהם מתגלים לענין כל זהו מלכות מעולה טפי, כללו של דבר מלכות מתעלה בב' אופנים, אחד ככל שהמלך יותר נבדל ומכובד ונפרש מכל העם זהו יותר מלך [והדבר נראה לעיניים שכן ראש העיר הולך במלבוש פלוני, וראש ממשלה באחר, ונשיא באחר וכן הלאה] וההמלכה השנייה היא כפי רוב שליטתו וכחותיו, והיינו ככל שירבו ציוויו להעם ירבה מלכותו, וכפי רוב קיום הציווי ירבה טפי המלכות. ומלך שאין לו ציוויים כלל, אין במלכותו כל, והיא חסרת תכלית ומשמעות באמיתיות, וכן אם ציוויו רבים אך אינם דברים הנשמעים אין בהם משום המלכתו כ"א להפך.

וישנה המלכה שלישית שאין לך המלכה למעלה מזו, והיא שיבקשו ויפצירו העם להמלך כי ימלוך עליהם בעוז וברוב מלכות, אשר בזה בלא ספק יהיה כי המלכתו היא הקובעת ומשנה באמת חיי המלכות, וכי מלכותו היא מלכות אמיתי אשר אין למעלה הימנו. והנה אם היה זה מלך אשר אינו מצווה ומעניש ומושל ביד רמה, לא יה ראי' ברורה מהנהגת בני המלוכה, שכן אפשר שמבקשים הם זאת מפאת רצונם לחפשיות שכן עבד לעולם ישאף צל. אך אם יהיה זה מלך אשר ציוויו רבים ועונשיו ואזהרתו מרובים, והעם מבצעים ומקיימים המצווה עליהם, יהיה זה לאות ומופת ברור כי הוא המלך המושל הביד רמה וזוהי המלכות הגדולה ביותר עלי נברא.

אשר ע"כ, כי כל חיינו חיותינו נועדו להמלכתו ית"ש, זהו יסוד מה שאנו מצווים לקיים התורה והמצוות ושאר רצונותיו יתברך, דבכך יומלך הוא יתר ויתר, וזהו יסוד העוון הרב לחטוא לה' אלוקים, כי בחטאינו אנו כביכול ממעיטים רח"ל המלכתו וכוחותיו והשפעתו על כל העולמות רח"ל, וזהו הסתירה הגדולה לכל מולדינו בארץ החיים, [ומן הדין ראוי באמת כי איש בחטאו יומת]. וכן אנו מצפים ומבקשים שיבא משיח גוא"צ בב"א, שכך יהיה למלכינו יתברך דיורין על הארץ מתחת, ובכך תישלם טפי המלכתו ית"ש, ועוד שכך יתרבו הציווים עלינו, ככל הקרבנות ושאר רבבות ההלכות שנוהגות בזמן הבית גרידא, וככל שנזכה לקיימים טפי וטפי תתרבה מלכותו ית"ש בעולמות שברא העליונים והתחתונים.

ודרכם של המלכים כי אחת לשנה מתחדשת המלוכה, וכנוהג בזה"ז כי העם בוחר אז את מלכו הנרצה והמתחשק יותר, הנה אף במלך אשר אין להעם זכות להתנגד ולהתכחש אליו מפני יראתו, מ"מ הזדמנות הוא להביע רצון ושביעות דעת הנתינים אשר בהממלכה כי מעוניינים וחושקים הם המה בהמלוכה, ומלך אשר לא השכיל כהוגן להשביע דעת נתיניו, לא לו יאה יום זה ואין הנתינים יביעום חשקם ועז רצונם כי הוא המולך.

והנה יום ראש השנה אשר ראשון הוא לכם לחדשי וימי השנה אין נאה ויאה מזה להעמיד בו המלוכה כתיקנה, כנוהג המלכים בכל תחילת ופתיחת שנה וכנ"ל, יום זה עיקר עבודתינו אשר נצטווינו הוא להמליך בו אותו ית"ש, וזהו תפקידנו וכל חפצינו ומהותינו בעולמינו, וכנ"ל דההמלכה הגדולה יותר אשר אין למעלה הימנו היא היא בקשת המלוכה, וזהו כל ועיקר תפילתינו ובקשתינו בזה היום, שתמלוך אתה לבדך בהר ציון ובירושלים אשר זהו בית מלכותו ומקום משכן כבודו ובכך תתגדל מלכותו ית"ש וכנ"ל.

והנה כל שדיברנו עד עתה, הוא המלכתו אשר מצדם של הנתינים, אך הנה יש לך בוחן אחר להשקיף על ההמלכה והיא על ידי המלכות בעצמותה, דהיינו דככל שירבו הנהגותיו המשונות של המלך אשר נאים המה למלך בלבד כי לו המלוכה, כך ירבה מלכותו מצידו, וכמו כן כאשר יכריע המלך בשיקולים גורליים יותר ויותר תהיה לפי זה מלכותו, דזה פשוט דאם ההחלטות לענין המלחמות יהיו שייכים לשר חשוב פלוני, הנה תתמעט מאליה מלכות המלך, שכן לית ליה הכרעת המלוכה, וכן לענין כלכלה חינוך בניה וכדו' ככל שירבו הדברים בכמותם ובעוצם כבדות משקלם אשר בהם המלך יכריע יהיה זה סיבה למלכות גבוהה יותר ויותר. עוד תהיה סיבה לגודל המלכות, היא כפי שיכיר וידע את הנעשה בקרב בני המלוכה, כי אם יהיה המלך מופקע מדעת ההמון נמצא שאין הוא מולך עליהם בשלם, אך אילו יהיה זה יודע לכל נתיניו ומעשיהם וככל שידע לפרטים נוספים יותר יהיה זה מלכות גדול מחבירו. ופוק חזי מאי עמא דבר.

ולזאת ביום המלכתו ית"ש, דן ושופט הוא לכל הארץ אשר תהיה זו המלכות אשר אין מלכות גדולה הימנה, כי המלך יושב על כסא המלכות דיליה ודן לכל באי עולם ממש בלא להותיר איש ומי לא נפקד כהיום הזה, ויורד הוא עד לפרטי פרטים ממש ממש, ואין לך המלכה בכל העולם גדולה מזה. ונמצא שביום זה משתלמת מלכותו ית"ש מכל הבחינות וההשקפות, מצד הנתינים אשר פורשים אליו תפילה כי ייטיב להמליך על כל הברואים בשלימות מלכותו ע"י בהמ"ק וביאת גוא"צ, ואף מצד המלכות עצמה כאשר דן ויודע לפרטי פרטים כמה ראוי להשאיר לזה הנברא בעולם כפי גודל המלכות אשר המליך בשנה החולפת, נמצא כי יום זה הוא יום מלכות והמלכה שאין לך למעלה הימנו.

ובאמת שלבר נש ליכא כל טצדקי לזכות בדין ומי יצדק לפניך בדין, שכן אין לך מי שיודע כל הנך פרטי פרטים לסיבותיהם ומחשבותיהם כהקב"ה, ואף יודע הוא טפי מהאדם עצמו העושה להמעשים, ועל זה ידוו כל הדוויים. לקל עורך דין, בוחן לבבות ויודע מחשבות בדין, אך זכות אחת נמצאה לנו לזכות אולי לפתוח פתח כפתחו של מחט ולעמוד ולהתחנן על נפשינו למען תשאר בארץ החיים, וזכות זו היא גודל המלכתו עלינו אשר זהו כל מהותינו ובעבור זה ברצותו לכפר עלינו, ולהעביר מעלינו כל הדין והמשפט וחיי"מ רח"ל אשר מגיעינו, שכן עיקר הדין הוא בעבור מלכותו, וכל כמה שמלכותו תגדל מקרבינו אנו ע"י בקשת מלכותו ימעט הדין שכן מלכותו גודלת טפי אם נשאר בארץ החיים. אשר ע"כ ראוי לכל האיש הישראלי לשום נפשו בכפיו ולהתחנן לפניו למען יגדיל מלכותו ית"ש עלינו ועל כל העם, עם כל הפרטים והמלכויות אשר ישנם בהמלוכה, ובעבור זה אולי יחוס עם עני ואביון אולי ירחם.

ומה יגדל זכותו וימעט פשעו באם יעשה תשובה המועלת לתקן המעוות וכש"כ הראשו', ואם יגדיל וירבה בכמות ואיכות חשבון הנפש וחרטה על המעשים שאינן ראויים שעשה, ובכך תחזור מלכותו להתכונן כעיקר צורתה ובניינה, ואם יתחייב ליעביד ממצוות ומילי דצדקות רבים אשר הם הם מלכותו ית"ש, בודאי שמלך מלכי במלכים יכתבהו בספר החיים הטובים, כי זהו כל מטרתו בבריאתינו למען נגדיל לשמו ונרבה כבודו, ונגדיל עבדותינו אליו, ובזה אולי ירחם שארית יוסף הנתונים זה כמה שנים לביזוי ושסף אכי"ר.

-בריך רחמנא דסייען-​