הגדרת החלט, הגדרת בירור, והגדרת החלט ובירור ​

פתיחה- ביאור השמות​

ישנם ג' מיני הגדרות. הגדרת החלט והגדרת בירור והגדרת החלט ובירור. והכי פירושם-

הגדרת החלט ​

הגדרות שניתנו על דעת שנוכל לשכוח מהרעיון המופשט שעומד מאחריהם, וגם אם מצאנו מצב שברור שמגיעים לרעיון המופשט בלי הגדרות אלה, מכל מקום מצב זה הוא מחוץ לדין. וכן גם אם מצאנו מצב שברור שהגדרות אלה אינם מביאים את הרעיון המופשט, מכל מקום מצב זה הוא בתוך הדין.

וכן הוא בכל המצוות החוקיות אשר גדריהם ניתנו מסיני. ולכן- טלית שכולה תכלת חייבת בציצית, ובית מלא ספרים חייב במזוזה.

וכן כשהורו/תקנו שבשר יוצא מידי דמו ע"י שמולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה, אם לא עשה כן, אע"פ שנשאר שם רק מעט דם, הרי זה אסור, ואם עשה כן, אע"פ שהחתיכה עבה וגם נשאר בה הרבה חוטי דם, (לא דם שנצרר בבשר ע"י מכה,) הרי זה מותר.

ואולי יש להזכיר כאן את דעת ריש לקיש (פסחים ל"ד א') דהיסח הדעת הוי פסול הגוף, [ורבי יוחנן חולק וסובר דהוי פסול טומאה.] ואת דעת החתם סופר דאיסור חלב עכו"ם הוא אפילו אם ע"פ כללי הבירור ההלכתיים ניתן לדעת בבירור שלא מעורב כאן חלב בהמה טמאה. [והפר"ח והחזו"א חולקים.]​

הגדרת בירור​

כשהרעיון המופשט נשאר הקובע הבלעדי בגדרי ההלכה, וחז"ל רק קבעו "גילוי מילתא" מתי מתקיים הרעיון המופשט ומתי לא. אבל כשיוודע לך מצב חריג שה"גילוי מילתא" אינו נכון בו, או שמגיעים לאותה תוצאה בדרכים אחרות, בודאי אזלינן לפי הרעיון המופשט.

דוגמאות- א. עבודה זרה ל"ד א' ת"ר החרצנים והזגים של עובדי כוכבים לחין אסורין יבשים מותרים הי נינהו לחין והי נינהו יבשין אמר רב יהודה אמר שמואל לחין כל י"ב חדש יבשים לאחר י"ב חדש. אבל עיין כלים פרק ט' משנה ה' חרסין שנשתמש בהן משקין טמאין ונפלו לאויר התנור הוסק התנור טמא שסוף משקה לצאת וכן בגפת חדשה אבל בישנה טהור ואם ידוע שיוצא מהן משקין אפילו לאחר שלש שנים נטמא:

ב. ברכות נ"ג ב' עד אימתי הוא מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו כו'. כמה שיעור עכול אמר רבי יוחנן כל זמן שאינו רעב וריש לקיש אמר כל זמן שיצמא מחמת אכילתו אמר ליה רב יימר בר שלמיא למר זוטרא ואמרי לה רב יימר בר שיזבי למר זוטרא מי אמר ריש לקיש הכי והאמר רב אמי אמר ריש לקיש כמה שיעור עכול כדי להלך ארבע מילין לא קשיא כאן באכילה מרובה [כל זמן שיצמא מחמת אכילתו] כאן באכילה מועטת [ד' מילין]. ובודאי שאם יהיו גורמים מיוחדים המזרזים את העיכול לפחות מד' מילין, כגון קפאין או פרוביוטיקה או ריבוי שתית מים או התאמצות אחרי האכילה, הדין ישתנה.

ג. ר' עובדיה מברטנורא מסכת שביעית פרק ט משנה ח- ובברייתא [פסחים נג א] שנינו אוכלים בענבים עד הפסח, בזיתים עד העצרת, בגרוגרות עד החנוכה, בתמרים עד הפורים, וכולן של שנה השמינית. וזמנים הללו בסתם שאין ידוע אם כלה לחיה מן השדה אם לאו, אבל בידוע הכל לפי מה שכלו.​

הגדרת בירור והחלט​

הגדרה שאמנם היא משנה את הדין, לחתוך חלקים מהשטח האפור ללמעלה וחלקים ממנו ללמטה, מכל מקום אם מצאנו מצב שברור לנו שמגיעים למצב הראוי במוחלט להיות אסור/מותר בלי הגדרים הכתובים, אלא ע"י גורם חדש, אזי מצב זה קובע דין לעצמו. (אלא שיש לשקול היטיב, מדלא הזכירו חז"ל פיצול זה, דילמא קים להו שהמציאות/שהסברא היא שזה לא מוחלט.)

דוגמאות- א. כלי שני אינו מבשל, מיהו קלי הבישול מתבשלים גם בכלי שני.

ב. שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן יז סעיף כו אין מעידין עליו, אא"כ מצאוהו שלשה ימים אחר הריגתו או אחר מיתתו, אבל אחר שלשה אין מעידין עליו, מפני שפרצוף פניו משתנה. בד"א, בזמן שהוא ביבשה. אבל אם טבע במים והשליכוהו המים ליבשה, אפי' אחר כמה ימים, אם הכירוהו מעידין עליו, שאינו משתנה במים אלא אחר זמן

לחידודי- להיכן אתה משייך את הגדרת שיעור כתם המוחזק להיות מגופה לכתם "כגריס"?​


איכה נדע מה הגדרת החלט גמור ומה הגדרת החלט ובירור.​

הגורמים להיות הגדרת החלט גמור. א. כל דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי תורה ההגדרה בו היא הגדרת החלט גמור, כמו שיעורין חציצין ומחיצין. ולפיכך אף אם נגיע למצב שההרגשה היא להחשיבו אפילו שאין בו שיעור או שההרגשה היא שהוא רה"י אפילו שאין בו שיעור מחיצה כנמסר, מ"מ זה לא ישנה את הדין. מיהו יתכן שמדרבנן הוא יקבל חומרות של מצב הדין. ואולי דוגמא לדבר צואה במקומה שהיא מכוסה.

ב. בגזירות דרבנן כשיש לפנינו עוד מצב שלא עדיף מהמצב שגזרו עליו, אך סו"ס אינו בלשון הגזירה, לפעמים צריך מושב בית דין על זה (כיון שאין המקרה מסוכן בהחלט), וכיון שחז"ל לא ישבו לגזור על זה אין זה גזור.

ג. לפעמים מבינים שיש רצון חיובי להשאיר פתחי מילוט, ולכן אסרו רק בהגדרות מסוימות.

הגורמים להיות הגדרת החלט ובירור. א. כל דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים, כגון גדרי בישול וכדומה, בזה ראוי לומר שההגדרה היא הגדרת החלט ובירור, מיהו כל דבר שאינו נגד המציאות לגמרי אלא הוא רק אפור, בזה יתכן שהוא נשאר כפוף לגדרים שקבעו, אא"כ יש בו גורם חדש (כדוגמת "קלי הבישול") שלפעמים נהיה שחור (כדוגמת "שלפעמים מתבשל גם בכלי שני"), בזה אולי יוגדר שכל מי שיש בו גורם זה הרי הוא מקבל קטגוריא חדשה. (אלא שיש לשקול היטיב, על פיצולים שחז"ל לא הזכירו, דילמא קים להו שאין זה נכון במציאות.)

לישנא אחרינא- מתי ההגדרה היא הגדרת החלט ומתי הגדרת בירור. א. כשצריך לקבוע יסודי הדין במציאות שתמיד מעורפלת, אז ההגדרה היא הגדרת החלט. וצ"ע בזה. ב. כשיסודי הדין ברורים, ואנו דנים על מציאות פרטית שנכנסה לערפול, בזה ההגדרה היא הגדרת בירור.
  • תודה
תגובות: עוזי ומגני