על יחוס ומסורת אתרוגי ארץ ישראל הישנים והחדשים

האם יש הבדל בין אתרוג חזו"א לאתרוג מהרי"ל דיסקין? ​

המאמר מהווה סיכום של ספר מסורת האתרוג מאת הרב יצחק פרנקל, תשע"ז​

אתרוגי ארץ ישראל הוחזקו מדורות כאינם מורכבים​

​

אתרוגי קלאבריה וקורפו, ותחילת גידול אתרוגי המושבות החדשים​

​

מנהג אנשי ירושלים כשפשט חשש הרכבה באתרוגי המושבות, וע"ז סמך החזו"א בבואו לאר"י​

​

בשנת תרצ"ה בירר החזו"א אתרוג צפתי ומסר גרעיניו לרח"י הלפרין לגדלו​

​

בתחילת שנות ת"ש מסר החזו"א מגרעיני האתרוג שבריך עליו לרמ"י לפקוביץ לנוטעו, ומקור האתרוג הוא שכם​

​

רח"י הלפרין קיבל במשך השנים גרעינים נוספים, מהם גם מהזן השכמי והזן האום-אל-פחמי​

​

כיום קשה לעמוד על כל אחד מהאתרוגים שהחזיקם החזו"א כאינן מורכבים מה מקורם​

​

מכתב החזו"א שבטלה טביעות עין באתרוגים, וביאורו​

​

אתרוגי ברוורמן וקיבלביץ המיוחסים למהריל"ד​

​

אתרוגי שלומאי​

​

אתרוגי חדרה - חנקין, אורדאנג אריאלי ובריט​

​

אתרוג תימני​

​

אתרוג מרוקאי​

---

[1] בס' ד' מינים השלם במבוא לפרק אתרוגי חו"ל, כתב שהאתרוגים לא היו גדלים בג'ינובה אלא בקלאבריה, אלא שבג'ינובה היה המרכז המסחרי שממנו הופצו הלולבים לקהילות ישראל שבאירופה. אך ככל הנראה טעות היא, ונראים בזה דברי ספר טהרת האתרוגים ששתי מקומות הם באיטליה, קלבריה בדרומה וגנואה בצפונה (המרחק האוירי ביניהם כ900 ק"מ!), ומתחילה (בימי בעלי התוס') היו לוקחים מגידולי גנואה, ושוב בעת האחרונה החלו להביא מקלאבריה, והוחזקו שוים ביחוסם.

[2] שמו של המעיד לא זכור להרב מסורת האתרוג. רבה של צפת בתרצ"ה היה רבי אברהם לייב זילברמן [שנפטר בתש"ח, וחתנו רבי שמחה קפלן מילא את מקומו], והראב"ד היה רבי נחום אתרוג [שנפטר בתרח"צ]. אך כמובן יתכן שלא מדובר ב'רבה של צפת' אלא באדם שהיה 'רב בצפת'.

[3] כן בס' מסורת האתרוג עמ' קע"ח ושם כתב ששמו היה ר' פסח, ושגגה היא.
בחשון תשע"ט שוחחתי עם בנו של ר' פייבל, ר' אברהם הוכלרר, ופקפק בגוף העובדה, שמעולם לא שמע כן מאביו, למרות שכמה וכמה עובדות שהיו לאביו עם החזו"א בשהייתו בצפת שמע ממנו. כששאלתיו אולי באמת הסיפור הוא על יהודי בשם ר' פסח הוכלרר, אמר לי שלא היה איש כזה בקבוצת בחורי נובהרדוק בצפת, אלא אביו ר' פייבל שנישא לצפתית ונותר לגור בעיר ושם מנו"כ. (אני המסכם הכרתיו, והשתתפתי בקבורתו שם שנערכה ע"י ר"פ זילברמן ע"פ מנהגי צפת.)

[4] כמו פרדסו של הרב קפלן ברמת יצחק שהניב פירות עד כעשר שנים אחר פטירת החזו"א וממנו נטל הסטייפלר משעה שנעשה בורר בענין בית החיים שומרי שבת זכרון מאיר ושוב לא רצה ליטול אתרוג ישירות מרחי"ה מחשש שוחד מאוחר.

[5] כמו רבי קלמן שטיינברג מרח' אביי ורבא בבני ברק שממנו לקח הסטייפלר אתרוג אחר שיבש פרדסו של הרב קפלן.

[6] וכפי שהעיד רבי דוד פרנקל כשהיו מוציאים את גרעיני האתרוגים לחלוקה מזני הלפרין ולפקוביץ, לא שמרו גרעיני כל אתרוג לבדו אלא כל מי שקיבל מגרעינים אלו קיבל מן התערובת.

[7] שמעתי מפי הגר"ז ברלין זצ"ל, כי היו שפקפקו על עצים אלו שבפ"ת, אבל חמיו הגראי"ל שטיינמן סבר שאין בית מיחוש בדבר (וכמדומה שאמר שאף נטל משם משנת השמיטה), כיון שר"י ברוורמן הנ"ל לא עסק בדבר מחמת ממון, אלא לשמר הזן ששם אבותיו נקרא עליו ועל זה היתה תפארתו. אמנם יעויין בסמוך שעצים אלו יבשו וחזרו ונטעום ממק"א, ואלי בגלל זה היו שפקפקו, ולא מבורר אצלי באיזה שנים דיבר הגראי"ל ומתי נתחדש הפרדס.

[8] רבי אברהם דב ברבי שמריהו גריינימן מעיד ששמע מר"ד פרנקל שהחזו"א התבטא על אתרוגי ברוורמן כי כל סימני המורכב בו, ואפ"ה יש לברך עליו היות וישנו במסורת מרבי יהושע לייב. ונראה לי הכותב מסברא ולא מידיעה, שדברי החזו"א נאמרו על זן קיבלביץ' שהוא קרוב בתכונותיו ללימון הרבה יותר משאר זני האתרוג (ולא על הברוורמן שהיה גידולו בשקיעות ובליטות סבוכות, ורחוק ממראה לימון), וכן נאמרו דברים ברוח זו ע"י הרב מבריסק.

[9] רבי רפאל סולובייצ'יק העיד שלא ראה אתרוגים נאים כשל שלומאי בשעתו. גם הרב מבריסק ששיטתו נודעת שיש לברך תחילה על הנאה יותר גם אם הוא פחות מיוחס (שאחר שניטל המיוחס ויצאו יד"ח המצוה, שוב אין מקום להדר בנאה יותר), משעה שהביא שלומאי לפניו את אתרוגיו היה מברך על אתרוג זה.

[10] הרב אברהם רייסנר סיפר ששנה אחת נפסל אתרוגו במהלך המועד, והורה לו החזו"א שיטול אתרוג תימני. [ספר 'נפש יקרה' - שהוציאו בני הרב רייסנר לזכרו - עמ' קמ"ג.]

[11] שנה אחת נזדמן לי הכותב אתרוג מרוקאי רחב, וע"פ הנ"ל הודעתי בביתי שמסתבר שהוא נושא גרעינים, פתחתיו אחר החג, ונמצא שכן הוא.