זכור את אשר עשה לך עמלק – בירור שורש המאבק הרוחני

אחת הפרשיות המרכזיות והטעונות בתורה היא פרשת עמלק , שנזכרת לראשונה בסוף פרשת בשלח ונשנית בציווי המפורש בפרשת כי תצא:
"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים... תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" (דברים כ״ה, י״ז–י״ט).

חז"ל תלו במלחמה בעמלק לא רק עניין היסטורי אלא שורש רוחני ומוסרי, קשור למאבק המתמשך בין הקדושה לכוחות הטומאה והספק. במאמר זה נבקש על משמעות הציווי, על דרכיולתו של עמלק ועל המסר לדורות.

מה עשה עמלק? קרירות מול התלהבות

התורה מתארת את מעשה עמלק כפגיעה בעם ישראל החלש והעייף, "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים". רש"י מפרש שהכוונה היא שעמלק "קירר את האמבטי", כלומר, לאחר נס קריעת ים סוף, עמים רבים פחדו מעם ישראל ומה' אלוהיו, אך עמלק בא והראה שאפשר להתגרות בהם.

הדבר החמור ביותר במעשה עמלק אינו רק התקיפה הפיזית, אלא בעיקר הפגיעה באמונה ובתחושת הביטחון של עם ישראל. עמלק מייצג את הכוח הציני שמנצל חולשה, את הקרירות הרוחנית המנוגדת לאמונה הלוהטת. הוא מסמל את הכפירה בכוחו של האל, ואת ההתעלמות מחסדיו הגלויים.

"לא תשכח": זיכרון ככוח מניע

הציווי "לֹא תִּשְׁכָּח" הוא ציווי פעיל. הוא מחייב אותנו לזכור את מעשי העוול והאכזריות שנעשו לעם ישראל, לא רק כדי לזכור את העבר, אלא כדי להבטיח שהם לא יחזרו על עצמם. הזיכרון הופך לכוח מניע לפעולה מוסרית וחברתית.

• עמידה לצד החלשים: זכירת מעשה עמלק צריכה להוביל אותנו לעמוד לצד החלשים והנזקקים, ולא לנצל את חולשתם.
• מאבק בעוול: עלינו להילחם בכל צורה של עוול ואפליה, ולשאוף לחברה צודקת ושוויונית יותר.
• חיזוק האמונה: זכירת מעשה עמלק מחזקת את האמונה בה', ומזכירה לנו את חשיבות השמירה על ערכי המוסר והצדק.

"תמחה את זכר עמלק": שאיפה לתיקון עולם​

הציווי "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" אינו קריאה להשמדה פיזית בלבד, אלא קריאה למחוק את הרוע והשנאה מהעולם. עמלק מייצג את הכוחות השליליים הפועלים בעולם, ואת הכפירה בערכי המוסר והצדק.

מחיקת זכר עמלק היא שאיפה מתמדת לתיקון עולם, למאבק בכל צורה של רוע ושנאה, ולקירוב העולם למצב של שלום ואחווה. היא קריאה לפעול למיגור האלימות, האפליה והעוול, ולבניית חברה המבוססת על ערכים של כבוד הדדי, סובלנות וצדק חברתי.

מי הוא עמלק?​

עמלק היה נכדו של עשיו: "ותמנע הייתה פלגש לאליפז בן עשיו ותלד לאליפז את עמלק" (בראשית ל״ו, י״ב).
חז"ל מגלים שעצם הייחוס של עמלק לרשע בן רשע מסמן כי מדובר בכוח של התנגדות מוחלטת לקדושה.

כשהעם יצא ממצרים לאחר קריעת ים סוף, כאשר כל העולם נדהם מגדולת ה׳ וירא מישראל – אז בא עמלק ונלחם בהם. חז"ל מתארים זאת במשל לאמבטיה רותחת: כולם יראו מלהיכנס, בא עמלק וקפץ פנימה, "צינן" בעיני העולם.

עמלק איננו רק עם; הוא סמל לרצון לשלול את הקדושה, להביא קרירות במקום התלהבות, ספק במקום אמונה.

המאבק בספק – המאבק ב​

בספר ספר מבוא לחכמת הקבלה חלק א', שער ד פרק ד; חלק ב', מאמר א על דבר חנוכה כותב: "עמלק = עמלק בגימטריא ספק".
כלומר, עמלק הוא ביטוי לרוח הספקנות שמרת את יסודות האמונה.
כך פירש רבי צדוק הכהן מלובלין: בזמן שישראל היו בהתלהבות של יציאה ממצרים וקבלת התורה – נכנסת הספק דרך הקרירות של עמלק.

המלחמה בעמלק, אם כן, מלחמה פנימית גם אצל כל אחד ואחת היא – להילחם בקרירות, בניכור הרוחני ובציניות, ולחזק את האמונה התמימה והטהורה.

זכור ולא תשכח – מה עלינו לעשות?​

התורה מצווה: "זכור... לא תשכח" – פעמיים להזכיר לעצמנו את אשר עשה עמלק.
הזיכרון הזה כולל שני מימדים:

• זיכרון מעשי: מצוות מחיית זכר עמלק בפועל, כאשר יש בידינו כוח ויכולת על פי כללי ההלכה.
• זיכרון רוחני: להישמר מן ההשפעות של עמלק שבתוכנו – לא לאפשר לקרירות והספק לחלחל אל תוך חיינו.

על כן תקנו חז"ל לקרוא לזכור במשך שנה בפרשת , בשבת שלפני פורים, כיוון שהמן האגגי, צור היהודים בימי אחשורוש, היה מזרע עמלק.

מפורים ועד הגאולה​

כוחות עמלקים ממשיכים להופיע על ההיסטוריה, בלבושים שונים, בדמות שונאי ישראל ובדמות כוחות של ניכור רוחני אוקרירות.
עם ישראל מצווה לזכור תמיד שיש מאבק בין טוב לרע, בין אמת לשקר – ולדבוק בקדושה ובאמונה, בבחינת "ה' לי אירא" .

חז"ל אמרו: "אין השם שלם ואין כיסאו שלם עד שימחה זכר עמלק" (מגילה י״ח).
כל עוד יש בעולם כוחות של כפירה וטומאה, יש לפעול לתקן ולברר, עד שייבוא משיח צדקנו ויושלם תיקון העולם.

סיכום:​

פרשת עמלק איננה רק סיפור היסטורי על עם שנלחם בישראל לפני אלפי שנים – היא תזכורת מתמדת למאבק הפנימי והחיצוני בין הקדושה והטומאה.
בכל דור ודור עלינו לזכור ולמחוק את השפעתו של עמלק – הן בפן הלאומי, והן בפן האישי – ולחזק את ליבנו באמונה ובחום בעבודת ה׳.
בנוסף פרשת עמלק היא תזכורת מתמדת לחשיבות הזיכרון, העמידה לצד החלשים, המאבק בעוול, והחתירה לתיקון עולם. היא קוראת לנו ללמוד מהעבר, לפעול בהווה, ולשאוף לעתיד טוב יותר, בו לא יהיה מקום לרוע, לשנאה ולעוול. זכירת עמלק אינה רק ציווי דתי, אלא גם מצפן מוסרי המכוון אותנו לפעולה חיובית ומשמעותית בעולם.