מאמרים מאת הכהן הגדול
א.
מובא ברדב"ז [א' קב] דנשאל האם אשה שסופרת ז' נקיים צריכה למנות הימים בפה שדין ספירה זה בפה כמו שמצינו בספירת העומר, ובאמת כבר הראשונים [עי' תוס' מנחות סה:] שואלים מדוע זבה הסופרת לא תברך על מצות ספירה של הז' נקיים ומת' שכיון שיכולה לראות וא"כ תסתור את הספירה ונמצא ברכתה לבטלה, וא"כ אומר הרדב"ז...
חורבן בית שני על עוון שנאת חינם
בשפת אמת על פרשת וארא מצאנו נקודה חדשה בהבנה של שנאת חינם שחרב הבית, איתא בגמ' יומא ט: "ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קיצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קיצם וכו' בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים" וברש"י – בני מקדש שני רשעים היו בסתר, ובביאור ענין הרשעות...
מקור וטעם התקנה
איתא בגמ' בב"ק [פב.] "עשרה תקנות תיקן עזרא... ומכבסים בחמישי בשבת...ושיהו מכבסין בחמישי בשבת משום כבוד השבת", הו"ד אלה להלכה ברי"ף [שבת כט:] וברא"ש [ב"ק פ"ז סי' יט'] כתב וז"ל: "ושיהו מכבסים בחמישי בשבת מפני כבוד שבת ללבוש לבנים ובע"ש אין פנאי לכבס", וכ"ה במאירי "הרביעית הוא שיהו...
העולה מהסוגי' כתובות טז: - יז.
המקור למצווה
הגמ' בכתובות טז: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. אמרו להן ב"ש לב"ה: הרי שהיתה חיגרת או סומא, אומרים לה, כלה נאה וחסודה והתורה אמרה: מדבר שקר תרחק, אמרו להם ב"ה לב"ש: לדבריכם, מי שלקח מקח...
האם הוי מצות עשה שהזמן גרמא ואם נשים חייבות
בפשטות רוב הראשונים הלא הם החינוך הרמב"ם והמאירי ועוד ס"ל שספירת העומר הוי מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות וכך נפסק להלכה אמנם דעת הרמב"ן בקידושין [לג:] אינו כן וז"ל: ובמצות עשה שאין הזמן גרמא שייר טובא מורא וכבוד בכורים וחלה כסוי הדם ראשית הגז מתנות ספירת...
"כהן שהרג את הנפש האם רשאי לישא כפיו"
איתא בגמ' ברכות [לב:] "אמר רבי יוחנן: כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר ידיכם דמים מלאו", מבואר בגמ' שהפסוק ובפרשכם כפיכם נדרש על נשיאת כפים של הכהנים לברך את ישראל, וכיון שביאר הכתוב את סיבת העלמת עיניו של הקב"ה מפרישת הכפים משום שהידים מלאות דם...
היסח הדעת בברכת כהנים
מקור הדין
איתא במגילה כד: מתני' "כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו", ופרש"י - לפי שהעם מסתכלין בו, ואמרינן במסכת חגיגה (טז, א): המסתכל בכהנים בשעה שנושאין את כפיהן עיניו כהות, לפי שהשכינה...
פ"י פכ"א – כג' – "ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך: ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם"
המכה הט' שהקב"ה מביא על המצרים היתה מכת חושך והנה יש לדון מה הוא מקור...
פי"ג פט"ז – "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים"
"טוטפות – תפילין"
בתרגום יונתן תי' את המילה לטוטפות – 'ולתפילין בין ריסי עיניך',
"דבר המונח בראש"
הרמב"ן כתב בתו"ד "אבל רבותינו יקראו הדבר המונח בראש "טוטפות" כמו שאמרו [שבת נז:] לא בטוטפת ולא בסנבוטין, ואמר...
חליצת נעלים קודם ברכת כהנים והצנעתם
איתא בגמ' בסוטה [מ.] "רבנן אמרי, מהכא: דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי; מאי טעמא? לאו משום כבוד צבור. אמר רב אשי: לא, התם שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה, ואמרי: בן גרושה או בן חלוצה הוא" וכ"ה...
בביאור הגמ' לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים
איתא בגמ' שבת [קכט.] אמר רב יהודה אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו, ופרש"י - שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק, וביאר המהרש"א דלפי סוגיין דשמעתין נראה דמשום צינה נגעו בה וכדאמרי' פ' יוה"כ חיה תנעול סנדל כל שלשים יום משום צינה...
פ"ז פי"ט – "ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים"
פ"ח פ"א - "ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים"
פ"ח פי"ב –...
סוד הנעלים ב'
בביאור ההבדל בין יהושע למשה שאצל יהושע כתוב "נעלך" ולא "נעליך"
וכבר התקשו המפרשים מהו השוני בלשון בין מה שכתוב בפרשת שמות לגבי משה רבנו למ"ש אצל יהושע וז"ל הפסוק ביהושע [פ"ה פט"ו] "ויאמר שר צבא ה' אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא ויעש יהושע כן", וכן...
איתא במשנה ברכות ל: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, הגמ' שו"ט מנין לומדים דין זה, ור' נחמן בר יצחק אומר מהכא "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה", שואלת הגמ' מאי וגילו ברעדה? אמר רב אדא בר מתנא אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה, ומביאה הגמ' סיפורים על אמוראים שהיו שמחים יותר מדאי - אביי הוה יתיב...
"ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" [פ"ג פ"ה]
הנה יש ליתן טעם מדוע יש לחלוץ נעלים במקום קדוש, ומה בדיוק רצה הקב"ה ממשה שאמר של נעליך מעל רגליך, לכן נכנסתי בעומק הדברים בס"ד לחקור מה עומד מאחורי הנעלים שהינם מהוים איזה שהוא חציצה בין הקדושה לטומאה...