מאמרים מאת שירת העשבים
זבחים פ"א - סיכום:
פרק זה עוסק בדיני פסול של כוונת שלא לשמה.
וב' מחשבות שלא לשמה פוסלות.
א. שם הקודש והיינו שם הקרבן.
ב. שם הבעלים.
מבארת המשנה, שכל הזבחים שנזבחו שלא לשמה כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה.
הילכך, שאר עבודות הקרבן נמשכות כסדרן, אלא שהבעלים מחויב בקרבן חדש.
ומצינו מח'...
(נכתב לפני תחילת לימוד משניות מסכת זבחים עם תשב"ר)
הקדמה למסכת זבחים
חלוקות בסוגי הקרבות:
א. קדשי קדשים, היינו עולה, חטאת, אשם, שלמי ציבור.
קדשים קלים היינו, כל השלמים מלבד השלמי ציבור.
ב. קורבנות ציבור, וקורבנות יחיד.
קורבנות ציבור היינו, קורבנות הבאים מכספי ציבור.
קורבנות יחיד היינו...
(תמלול של שיעור)
לפני הרבה שנים היה את התנא הקדוש רבי עקיבא. רבי עקיבא כמו שסיפרנו היה לו 24,000 תלמידים שכולם נפטרו בימים האלה של ספירת העומר. ואחרי זה היה לו חמישה תלמידים, רק חמש חדשים.
שם, אחד מהם קראו לו רבי שמעון בן יוחאי, (בר יוחאי. לאבא שלו קראו יוחאי.)
רבי שמעון בר יוחאי היה צדיק מאוד...
תיאור של נס קריעת ים סוף והניסים שאירעו לבני ישראל בעת המעבר בתוך הים.
והנה, למול העיניים המתפעלות של עם ישראל, הים פשוט נקרע! 12 שבילים אדירים, רחבים רחבים כמו כבישים ענקיים, נפתחו בים. המים נהיו כמו חומה בגובה עצום ואדיר של 300 קילומטר. גובה אדיר.
וקירות החומות לא היה סתם קירות. זה לא היה...
(תמלול של שיעור מהכיתה.)
תיאור ההכנות המלחמתיות של פרעה וצבא מצרים לקראת המרדף אחרי בני ישראל בים סוף.
המצרים התכוננו בכל הכוח למלחמה האדירה שהם הולכים לעשות כנגד היהודים. כל תרועת חצוצרות של המלחמה הידדה באוויר.
המלך בעצמו קשר את הסוסים למרכבה שלו, ובמקום לשים שתי סוסים כמו הרגילות, הוא שם...
התיאור הבא הינו תימלול של שיעור שלי מהכיתה, מאוד אשמח להארות והערות!
הלילה, ליל כ"א בניסן, כמה ימים בלבד אחרי שעם השם עברים, עם ישראל, יוצאים ממצרים מבית עבדים מכור הברזל.
והנה, הם רואים מאחוריהם רבבות רבבות, מיליוני חיילים מצריים עם חיצים, עם חרבות, שכל המטרה שלהם היא אחת, להשמיד את כל...
מצות
מצה בארם צובא היו המצות קשות, אבל לא מפני שיש חיסרון הלכתי במצות הרכות, אלא מפני שבחלבּ היו אופים בתנור הנקרא סאג' המורכב משלהבת אש ועליו פח של מתכת, והיו שמים את הבצק על המתכת והיה הפח מגולה מלמעלה, שאז היו מוכרחים לעשות את המצות דקות כדי שיאפו בצד העליון וממילא היו קשות, כמו שהוכיח...
הבסיסה (ע"פ עדות אחד מיוצאי תוניס)
ראש חודש ניסן הוא חג "הבסיסה" עם הברכות והמאכלים כמו של ראש השנה. הוא נחוג בעדה התוניסאית (במיוחד בדרום) ובעדה הטריפוליטאית, כמעט כמו ראש השנה.
הבסיסה מורכבת מתערובת של דגנים שונים (סימן לשנה פורייה), שעוברים בשלב ראשון קליה ולאחר מכן טחינה לאבקה דקה.
לאבקה...
ליל הסדר:
א. נהגו לצאת במצוות מצה בליל הסדר, במצה שמורה משעת קצירה.
ב. מנהג מרוקו לברך ברכת "שהחיינו" בליל הסדר ולא טרם בדיקת החמץ.
ג. סדר הקערה הוא כמנהג האר"י ז"ל:
זרוע ביצה
מרור
חרוסת כרפס
חזרת
ד. אופן הכנת החרוסת הנהוגה במרוקו...
רבו המנהגים (המרתקים...) בסדר של ליל הסדר, ובס"ד ברצוני לפרוש את היריעה, והתחיל במנהגי יהדות תימן.
לבני תימן אין "קערת פסח" אלא הכול פרוס על השולחן. בהיקף השולחן מונחים הירקות בשכבות: בתחילה צנון עם עלים ועליו פטרוזיליה ובשכבה העליונה חסה. בחלק הפנימי של השולחן מונחות המצות מכוסות במטפחת נאה...
מצינו ד' מלכויות ששעבדו את ישראל, שהם בבל, יון, פרס ואדום, שהם המלכויות שראה דניאל בחלום, וכדכתיב (דניאל ז' ב' - ח') " עניה דניאל ואמר, חזיה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא".
ופי' רש"י, ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם , ונלחמות עם הים הגדול וסוערין אותו . "קדמיתא...
איתא בספר מטה משה (תלמידו של המהרש"ל) סימן ל"א, בשם ר"י החסיד שרב שרירא גאון ורב האי בנו אמרו, שכל המכוין בעת התחלת "אדון עולם" שהוא שיר נאה ומשובח מובטח לו שתפילתו נשמעת, וכ"כ השל"ה בסדורו "שער השמים", וכתב בעל סידור "שער הרחמים", שתקנו לומר אדון עולם לפני תפילת שחר, כי תפלת השחר אברהם אבינו...
(מאמר זה כתבתי בעקבות הערה שקיבלתי בפורום נכבד זה, ולכך הארכתי בדבר.)
בגמ' סהנדרין (צ"ז:) איתא:
"מאי ויפח לקץ ולא יכזב, א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו.
שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו...
כן, אני יודע שזו שאלה לא מקובלת, וקצת מפחיד לשאול אותה.
היה זה אי אז בימי הישב"ג, תמיד האמנתי בביאת משיח, אך עם הציפייה היה לי קשה, וכל כך למה?
אמרתי לעצמי, וכי מי יודע האם אני ראוי לכך, האם גם אני יזכה, או שמא ח"ו אני יהיה מחוץ לזה, אולי אני שלא מספיק עושה את רצון ה', אולי אני לא יזכה?
היה...
קודם שנבוא לבאר את הקושיות שנתבארו במאמר הקודם נוסיף להקשות.
בגמ' גיטין (נו: נז.) איתא: "אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה, בעי לאיגיורי, אזל אסקיה לטיטוס בנגידא, אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא? אמר ליה ישראל. מהו לאידבוקי בהו? אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו, זיל איגרי בהו בההוא...