מאמרים נבחרים
לשון המחבר בשו"ע (בהוספות מדברי לוח ברכת הנהנין להרב בעל התניא) עם הערות:
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון: מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך: שעשה נסים לאבותינו במקום הזה...
א. במתניתין תרומות פ"א מ"ב איתא דחרש המדבר ואינו שומע לכתחילה לא יתרום, והטעם מפורש בירושלמי משום הברכה, דצריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו. ושם במ"ו איתא דהערום והאלם ובעל קרי ג"כ לא יתרמו לכתחילה, ומפורש הטעם בירושלמי משום הברכה שאינם יכולים לברך. וחזינן מינה דיש לאדם להימנע מקיום מצוה משום...
א. בביאור הלכה סי' ח סי"ב (ד"ה אם לא) כתב דבאופן שיש ספק אם צריך לברך על הטלית שלובש (עי"ש פרטי הדין) "מוטב שלא ללבשו עד שיסיח דעתו מברכה ראשונה כדי שיתחייב עליו בבירור". והנה כל רגע שנמנע מלבישת הציצית הוא מפסיד קיום מצ"ע דאורייתא, ואפ"ה כיון שלא יכול לברך מחמת הספק צריך להפסיד המצוה.
ב...
קביעות רק בתחילת הסעודה
ואם כנים דברינו אלה, יש לנו לדון מה יהיה באופן שקובעים עצמם לאכול רק כזית או שיעור מסויים ביחד, ולאחמ"כ להיפרד וכל אחד יאכל לעצמו. האם באופן כזה מועילה קביעתם להצטרף, ויוכל האחד להוציא את חבירו בברכתו[א].
וקודם יש לנו לבאר, מדוע אין נידון זה דומה למה דאיתא בגמרא (ברכות...
א.
מובא ברדב"ז [א' קב] דנשאל האם אשה שסופרת ז' נקיים צריכה למנות הימים בפה שדין ספירה זה בפה כמו שמצינו בספירת העומר, ובאמת כבר הראשונים [עי' תוס' מנחות סה:] שואלים מדוע זבה הסופרת לא תברך על מצות ספירה של הז' נקיים ומת' שכיון שיכולה לראות וא"כ תסתור את הספירה ונמצא ברכתה לבטלה, וא"כ אומר הרדב"ז...
יסוד הקביעות בגמרא ובהלכה
איתא במשנה (ברכות מב.) 'היו יושבין לאכול כל אחד מברך לעצמו, הסבו אחד מברך לכולן'. ופירש"י (ד"ה כל אחד) טעם ההסיבה 'דאין קבע סעודה בלא הסיבה'.
ואיתא תו בגמרא שם (מב:) לתרץ הסתירה בין המשנה שמחייבת הסיבה בשביל קביעות, לברייתא שפסקה 'עשרה בני אדם שהיו הולכים בדרך ואכלו...
ברכת הנהנין על יין של מצוה כשאינו שותהו
א. "אין אומרים שירה אלא על היין" – הנאת המצווה כעילה לברכה
א. יסוד חיוב ברכת הנהנין מסברא
בגמרא במסכת ברכות (לה.) מבואר כי חיובו של אדם לברך ברכת הנהנין קודם שיטעום מן המאכל, אינו זקוק למקור מן הכתובים אלא מושתת הוא על הסברא: "שאסור לו לאדם שיהנה מן...
ברכות בראיה שמיעה והודיה
עמידה
יכול לשבת[2], אך ראוי לעמוד[3].
שעשה נסים לאבותינו.
מה מברך
בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.[5]
אי"צ לפרט הנס.[6]
נוסח השבח כשרואה הירדן בכללות (ולא אזור המעברות): "על יד הירדן לך אלקי אתן. אברך אהלל אשבח ואודה שמך. בעד עמך בקעת בים סוף גבול ארצך שפתו...
בורא עצי בשמים
מה מברך
בא"י אמ"ה בורא עצי בשמים.[1]
על מה מברך
א. על ריח הבא ממין עץ (כשאינו מאכל) מברך- עצי.[2]
א. עץ- גזע קשיח קצת[א] שמוציא עלים, והעץ שורד משנה לשנה[3].
ב. יש רק חלק מהתנאים- למעשה מיני.[4]
ב. גם אם מה שבא להריח[ב], ישרוד משנה לשנה רק בהשקעה אנושית-...
ברכות על ריח
דינים כלליים
הקדמה
חז"ל תקנו שקודם[3] שהנשמה תהנה יברך, כמ"ש "כל הנשמה תהלל קה" והנאת נשמה שייכת בריח טוב שמריחה.[4]
ברכת הריח חשובה פחות מברכות מאכל, ועם זאת, דוקא על ריח תקנו ברכה, אך בשאר דברים שאין בהם ממש, ואינם הנאות שנכנסות לתוך הגוף לא תקנו ברכה.[5] ונ"מ לקדימה.
מתי מברך...
הקדמה.
בס"ד בחודש האחרון כתבתי סדרת מאמרים שעסקו בהלכות 'פת הבאה בכסנין' ובפרט בעניין 'לחמניית מזונות', כעת ברצוני לגשת לסיכום הדברים ול'הלכה למעשה', ולכן ברצוני לשוב ולהדגיש כותב המאמר איננו מורה הוראה, ולדעת המעשה אשר יעשון כבר נאמר בגמרא (ברכות לה.) "ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות".
פת...
הקדמה.
במאמרים הקודמים נתבארו בס"ד עקרי ויסודי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ואף התחלנו לבאר בהרחבה את דין המיני מאפה הנפוצים המכונים בשם 'לחמניות מזונות'.
'נילוש'.
במאמר קודם בואר בהרחבה דין 'נילוש', דהיינו פת שנילושה במי פירות שלדעת הרמב"ם היא נכללת בגדר 'פת הבאה בכסנין', ואף הובאו עקרי ביאורי...
הקדמה.
במאמרים הקודמים בוארו בס"ד עקרי הלכות ברכת 'פת הבאה בכסנין'.
כאמור לעיל, בגדר 'פת הבאה בכסנין' נחלקו הראשונים, לדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' ברכות ה"ט) גדר 'פת הבאה בכסנין' הוא פת ש'נילושה במי פירות', במאמר זה נבאר אי"ה 'נילוש' זה מהו, ומה טיבו.
במאמרים הקודמים התחלנו לדון באופן ספציפי על...
השיעור משתנה.
בגוף המאמר הובא שאף אם ברכת 'לחמניית מזונות' היא אכן 'מזונות' – עדיין שיעור קביעות הסעודה בה הוא מינימלי מאוד, אך לא הארכתי בסברא זו כלל, ועל זה ברצוני לדון כעת.
ועוד יש להוסיף, דאף אם נימא שדין 'פת הבאה בכסנין' אף על פי שנועדה מאפייתה לשביעה, עדיין ברכתה 'מזונות', ישנו טעם נוסף...
'לחמניית מזונות' - ברכתה אכן מזונות?
מבוא.
במאמרים הקודמים ביארנו בס"ד את שורשי ועקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ודין קביעות סעודה.
במאמר זה ברצוני לגשת אי"ה לאחד הנושאים הנפיצים ביותר התלויים בסוגיה זו – 'לחמניית מזונות' (וכאן הודעה גלויה, דבכל מקום שיוזכר במאמר זה ובאלו שאחריו מילת 'לחמניית...
הקדמה.
במאמר הקודם ביארנו בס"ד את עקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין'. במאמר זה נעסוק אי"ה באחת ההלכות המרכזיות ביותר בנידון זה – 'קביעות סעודה'.
כפי שנתבאר במאמר הקודם, 'פת הבאה בכסנין' היא פת העשויה מחמשת מיני דגן, אך מכיוון שלא נועדה להשביע, אין ברכתה כלחם ואינה מחייבת ברכת המזון, אלא די בברכת 'בורא...
הקדמה.
ברכות.
הברכה על המזון היא מצוות עשה מהתורה, שנאמר (דברים ח, י') "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך", אך מעיקר הדין לא נכלל במצווה זה אלא ברכה שלאחר אכילת הפת בלבד, אך מדרבנן [1] יש לברך לפני כל דבר שאדם נהנה בעולם הזה, ואם לא בירך הרי הוא כמועל בנכסי שמיים.
מעיקר הדין היה די לברך את ה' בכל...
האם מברך עושה מעשה בראשית או שכוחו מלא עולם או שניהם??? >>> האם מברכים על ברקים או על הרעמים??? >>> האם ברכת הברקים פעם אחת ביום או לאחר שהתפזרו העננים??? >>> מדוע זמן הברכה בתוך כדי דיבור??? >>> מה הברכה על הנהרות??? >>> מה החיוב בברכת השבח על מעשה בראשית שמתחדש???
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג'
יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב'
האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן
ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה.
והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א'
א. תמורה ד' א' מוציא שם שמים לבטלה אזהרתיה מהיכא כו' את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד, מכאן כתב המ"ב בסי' רט"ו סק"כ דאם אדם מזכיר שם שמים חלילה וחס לבטלה "בלא ברכה" לכולי עלמא יש בו "איסור תורה" שהוא עובר על מצוות עשה ד"את השם אלוקיך...
יא. למדנו שאם לפניו פרי העץ ופרי האדמה, ופרי האדמה חביב עליו יותר מברך על החביב תחילה ואח"כ מברך בורא פרי העץ.
יל"ע מה הדין אם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם האם ג"כ יקדים החביב תחילה או שמא ברכת העץ עדיפא?
כתב המ"ב בשעה"צ סי' רי"א סק"ה בשם ספר דרך החיים שאם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם...
האם יש בל תוסיף בברכת כהנים??? >>> האם יש מצוה לישראלים בברכת כהנים??? >>> האם זר יכול לברך ברכת כהנים??? >>> כיצד יעמדו הצבור בברכת כהנים??? >>> מה דין כהן שלא מברך??? >>> מה עושים בבית כנסת של כהנים??? >>> מי שעומד אחרי הכהנים האם יצא??? >>> האם מפסיק בברכות קריאת שמע לברכת כהנים??? >>> מה דין...
ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב.
כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר...
בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א'
הקדמה לדיני קדימה!
כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'.
על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה".
מתי יש דין קדימה בברכות...
בדין ברכת היין – חלק א
בריש פ"ו דברכות תנן כיצד מברכין על הפירות, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, וברש"י פירש חוץ מן היין שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו.
ובגמ' (לה ב) מאי שנא יין אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה והרי שמן דאשתני לעלויא ולא...
האם כל ברכת המצוות צריך לברך בעמידה או"ד יש לחלק בסוגי המצוות
א. שו"ע או"ח סימן ח' סעי' א' יתעטף בציצית ויברך מעומד, והעתיק המ"ב את הטעם שמבואר בב"י לברך מעומד משום דכל ברכת המצוות צריך להיות בעמידה, וכן כתב המ"ב ריש סי' תקפ"ה לענין ברכת שופר.
והקשה המגן אברהם מדוע צריך שהברכה תהא בעמידה, הא...
בעניין איסור ברכה לבטלה
"ברכה לבטלה" היינו ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה.
בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא".
וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה...
ברכת "הרב את ריבנו"
ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם,
הרב את ריבנו.
והדן את דיננו.
והנוקם את נקמתנו.
והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו.
והנפרע לנו מצרינו:
ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע:
ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה...
בדין ברכת היין – חלק ב
המשך בירור המחלוקת לגבי ברכת היין, אם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ.
ברכת השמן
בגמ' (הובאה במאמר הקודם) פריך והרי שמן דאשתני לעילויא ולא אשתני לברכה ושקיל וטרי אמאי אין מברכין על השמן בורא פרי עץ זית, ובעי למימר דמשחא לא זיין ולכך לא אשתני לברכה ודחי דמשחא נמי זיין אלא...
האם ברכת המצוות צריך להיות מעומד או אפשר בישיבה
ו. מעתה לשיטת הט"ז והגר"א וכל סיעתו דמצות הפרשת חלה היא מצוה גמורה ואעפ"כ חזינן במשנה במסכת חלה שהאשה יכולה לברך מיושב, נוכל ללמוד גם לשאר ברכת המצוות שאין חיוב לברך מעומד, מעתה עיטוף הטלית עצמה צריך להיות בעמידה, אבל ברכה על הטלית אפשר לעשות...