מאמרים נבחרים
בקושיא היאך הסתפר מרדכי ע"י המן, הלא יום התספורת היה ט"ז בניסן והרי הוי יו"ט שני של גלויות, או חוה"מ:
הנה במגילה (טז.) אמרו: "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, א"ל [למרדכי] קום לבוש הני מאני, ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא, אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני [לבית המרחץ] ואשקול למזייא [ואספר שערי]...
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור, שמחה זה יום טוב וכ"ה אומר ושמחת בחגך, ששון זו מילה וכ"ה אומר שש אנוכי על אמרתך, ויקר אלו תפילין וכ"ה אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר"א הגד' אומר אלו תפילין שבראש וכו'...
בס"ד
ערב פורים תשפ"ו
"לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי"
ימי הפורים בכלל ושבת זכור בפרט הינם קריאה נוקבת ועמוקה אל תודעתנו כעם ישראל, "זכור את אשר עשה לך עמלק", לא כזיכרון היסטורי בלבד, אלא כהתבוננות מתמדת וחדה, מהי נקודת החולשה שבה עמלק נאחז? היכן הקרירות, היכן הרפיון, היכן ה"אשר קרך בדרך"?
עמלק...
קריאת המגילה מתוך הכתב
שנינו במגילה (יח:) תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא. מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר כשרה, ואם לאו פסולה. לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. ע"כ. מבואר בגמ' שיש דין שצריך שתהא כל המגילה כתובה ושיקרא מתוך הכתב את...
מעלה כאן סיכום שערכתי בהלכות קריאת המגילה בדרך קצרה ולפי נושאים (לא לפי סימנים)
אודה להערותיכם והארותיכם!
סיכום הלכות מגילה - מסודר לפי נושאים ועניינים
מקרים שבהם בן עיר המוקפת חומה יצטרך לקרוא בי"ד
אם הוא במדבר או בספינה (תרפ"ח ה')
אם נסע לעיר הפרזים שלא על דעת לחזור בבוקר י"ד ונשאר שם...
בספר תקון יששכר שנדפס בצפת עוד בימי הב"י מתואר מעשה שקרה בקהילתם קהילת המוסתערבים וז"ל: התחיל החזן שלנו לסרב ביום שני מלהעלות בו ספר תורה לפי שראה כאן קהילות אחינו הספרדים שלא להעלות והתחיל לומר בעבור הברכות שלא יברכו על הספק ואמרתי לו ממקומי בקיצור לפי שהקהל היו עומדים להוצאת ספר תורה כמנהג...
מנהג התחפושות
כתב השולחן ערוך (תרצו סעי' ח') ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא, וכן בלבישת כלאים דרבנן. וי"א דאסור, אבל המנהג כסברא הראשונה, ע"כ.
טעם המנהג
והנה מנהג ישראל תורה, ומקור המנהג קדום מאוד, וכבר הוזכר...
מספר תשובות שהשיב לי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בעניני פורים:
א) שאלה: האם יש מצות שמחה באדר א'.
תשובה: אין בין אדר ראשון לשני אלא משלוח מנות ומתנות לאביונים[1].
ב) שאלה: האם יש מצות שמחה בליל פורים.
תשובה: קצת[2].
ג) שאלה: האם יש ענין להשתכר בליל פורים.
תשובה: לא[3].
ד) שאלה: בסידור השל"ה כתב...
א) איתא בחולין (קל"ט ב') המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ. וראיתי בשם המהרש"ם שביאר בזה, עפ"י מה מה דאיתא במגילה (י"ב א') שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה, ואמרו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע, וביערות דבש כתב שהחטא במה שנהנו מהסעודה היה במה ששתו יין נסך כמ"ש במגילת...
א) כתב הרמ"א (סי' תרצ"ה ס"ד) ואם שולח מתנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא.
והאחרונים תמהו על דבריו, מנא ליה דין זה.
והנה איתא בנדרים (כ"ד א') האומר לחבירו קונם שאתה נהנית לי אם אי אתה נותן לבני כור של חיטין ושתי חביות של יין, יכול להתיר את נדרו שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו...
משנכנס אדר מרבין בשמחה
א
מקור הדין, וטעם להשמטת הרמב"ם והשו"ע דין זה
א) במס' תענית (כ"ט א') איתא, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.
והרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ו) והשו"ע (סי' תקנ"א ס"א) הביאו את הדין שמשנכנס אב ממעטין בשמחה...
בספר פסקי תשובה (סימן ק"מ) רצה לחדש דבשולח מנות לאדם חשוב, יצא האדם חשוב במצות שילוח מנות, כיון דנותן האדם חשוב למשלח המנות הנאה ע"י שמקבל המנות ממנו, וכדאיתא בפ"ק דקידושין דבאדם חשוב כשנותן לו שווה פרוטה הו"ל כאילו קיבל ממנו שו"פ, ומהני לקנות בקידושין, ואף דבמצות משלוח מנות בעי הנאה דאכילה...
לקראת פורים הבעל"ט, ראוי להתבונן, מהו הוורט המרכזי של פורים?
שמענו כל שנה ב"ה, נקודות רבות מענייני הפורים, אבל האם יש נקודה מרכזית אחת שמחברת את כולן?
אינני מתיימר להציג נקודה כזו, אך ראויה שנעמיד לעצמנו נקודות מרכזיות במהותו של חג הפורים, כך שליבנו יפעם את אותן הרעיונות בשמחת הפורים בע"ה.
אציג...
"סדר היום"
יום הגדול מתקרב, אהה!!! יש אומרים שיום כיפור הוא רק כמו פורים, מי נסמך על מי, הדר קיבלוה באהבה, כמה אפשר לזכות ולקבל ביום זה!!!
אבל, אליה וקוץ בה, כאן טמון איזה מוקש, וננסה בעז"ה להתחקות אחריו.
מי שלא יודע על מה מדובר, ואינו מתחבר להמשך הדברים, אשרי חלקו, ומוזמן לקרוא את שאר הדברים...
בגדר שמחת פורים ובענין מערבין שמחה בשמחה בפורים בהלכה ובאגדה
א. במגילה ה,ב אקשינן היכי נטע רבי נטיעה בפורים והא אסירא מלאכה בפורים, ומפרקינן דנטיעה של שמחה הויא, דהיינו נטיעת אבורנקי, שהוא אילן שצילו נאה והמלכים מתעדנים תחתיו בימות החמה. וחזינן דכל מיני שמחה שייכי בפורים, גם מה שאין לו הנאה ממנו...
מעבר למצווה, בין אדם לחברו - הוללות - ליצנות ו... הפסד
ה'אמרי אמת' מגור אמר דר"ת בסומ"י הוא "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי" (תהילים קיט) כמש"כ בגמ' (ברכות ל:) "וגילו ברעדה" - במקום גילה שם תהא רעדה". וכ"כ רבינו האר"י ב'פרי עץ חיים', "לא ישתכר אלא יתבסם עד דלא ידע, כי...
בדין משלוח מנות מה שיעורו
א. מגילה ז,א רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.
ופירש"י, הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות דהא תרי מנות איכא. הדר שלח ליה איהו, לא גרסינן ליה הכא, עכ"ל. והיינו דגרסינן...
מצינו ד' מלכויות ששעבדו את ישראל, שהם בבל, יון, פרס ואדום, שהם המלכויות שראה דניאל בחלום, וכדכתיב (דניאל ז' ב' - ח') " עניה דניאל ואמר, חזיה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא".
ופי' רש"י, ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם , ונלחמות עם הים הגדול וסוערין אותו . "קדמיתא...
בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו
פירושי הראשונים
א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו.
ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה...
במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים.
אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים.
ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג...
בדין כתיבת עשרת בני המן
א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים...
כתיב (איוב יג, יב), "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם". ובמדרש תנחומא, פרשת כי תצא, "זכור את אשר עשה לך וגו', רבי תנחומא בר חנילאי פתח 'זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם', אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אותן שתי זכירות שכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן 'תמחה את זכר עמלק', 'זכור את...
בְּכָל מוֹעֵד נִשְׁפַעַת עָלֵינוּ אוֹתָה הָהַשְפָּעָה בְּסִיבָּתָהּ נוֹסַד הֶחָג
הרמח"ל (בדרך ה' ח"ד פז) כותב על קדושת המועדים, ונותן לנו הבנה מהו מועד, ומדוע הוא קדוש, ומדוע זמנו של המועד מוגבל - כשמו, וז"ל "ושורש כולם הוא סדר שסידרה החכמה העליונה שכל תיקון שניתקן, ואור גדול שהאיר - בזמן...
רש"י (כי תצא כ"ה י"ט) כ' דחלק ממצוות מחיית עמלק הוא למחות את שם עמלק ולהרוג את כל בהמותיהם שלא יאמרו זו בהמת פלוני העמלקי. ולכאורה מקורו משמואל שציווה את שאול לא לחמול אפי' על הצאן. או דס"ל דזה פי' תמחה, שימחה זכרם לגמרי.
ויל"ק דבשמואל (א' ט"ו ג') פי' רש"י שהיו בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין...
בנושא זה – האם יש חיוב להשתכר בפורים, מצאנו מחלוקת ראשונים; ומקורה מהגמרא במגילה דף ז' ע"ב, וזה לשון הגמרא:
היינו שרבא אומר שיש חיוב להשתכר בפורים, ומיד אחר כך מביאה הגמרא מעשה שרבה הרג את ר' זירא בגלל שהשתכר.
והראשונים נחלקו איך להבין מה כוונת הגמרא.
הר"ן מבאר בשם רבינו אפרים, שכוונת הגמרא...
נוסח המגילה - ולהרג/לפניהם
(תמצית מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, והערות)
מנהג מקובל בקהילות אשכנז לקרוא "להשמיד להרג" ולחזור לקרוא "להשמיד ולהרג" (אסתר ח' י"א), וכן קוראים "לא עמד בפניהם" וחוזרים לקרוא "לפניהם" (אסתר ט' ב'), והציבור מדמה לחשוב שיש כאן קרי וכתיב או ספק מה הוא הנוסח הנכון, ויבואר...
מאמר חירום – לא לדחות !!!
אחד מהדברים התמוהים ביותר שיש בעולם, זה עניין הדחיינות.
כלפי מה הדברים אמורים? הנה יש כעת מגבית ימי הפורים, וזעקת הרבנים והגבאים שעולה עד למרום "אנא, אל תאחרו את מעות הפורים, אנחנו רוצים להתארגן בהתאם" בוקעת את כל הרקיעים, אבל כנראה שאם זה נושא שעולה שוב ושוב ושוב...