בסייעתא דשמיא
ג' אלפים שכ"א
אברומי צעד עם אביו ר' פוטיאל במעלה הרחוב, היתה זו שעה קשה לעם ישראל, האיום הגדול של השליט החזק בתבל הולך להתממש, הוא הולך לכבוש את ירושלים, ואמנם כבר מזמן אמר לנו ירמיהו הנביא להפסיק עם הע"ז שגורמת את כל הבלגן, אולם מי יתן לנו פרנסה אם לא הע"ז, איך נעביר את הזמן אם לא יהיה לנו ע"ז, תוך כדי הילוכם הם הבחינו באיזה משהו נדיר בשמים, לפתע השמים נהיו בצבע צהוב ובאמצע נהיה 2 חורים שחורים בחלק העליון ועוד חור בצורת ירח בחלק התחתון ממש כמו סמיילי, ר' פוטיאל אשר היה צריך להחזיק את הע"ז לצורך פרנסה, הוציא מיד מחיקו את הע"ז ותיעד את המתרחש תוך כדי שהוא שולח לכל חברי קבוצת הע"ז את הדרמה אשר מתחוללת מול עיניו, אחר כך המשיך ר' פוטיאל להסתכל על הע"ז, כמובן שהע"ז נתן לו סיפוק וכיף.
ר' פוטיאל שלח מיקום לכל החבר'ה ועד מהרה הרחוב התמלא בסקרנים שהביטו לשמים וכמובן ש----שיתפו בשביל לצבור לייקים.
ברגע אחד הכל השתתק, מה קרה? שאל אברומי את אביו, "אברומילה" ירמיהו הנביא הגיע בכבודו ובעצמו, מיד נפתחו שורות וכולם שרו "ימים על ימי מלך תוסיף" "לאורו" לאחר כמה דקות של כבוד התורה נשתתקו כולם, וירמיהו הנביא פתח את פיו.
"עם ישראל אם לא תעזבו את הע"ז הקב"ה יגלה אותנו מכאן" כל בעלי הע"ז הקשיבו, כיבדו, אולם אף אחד לא עזב את הע"ז, כי הרי מאיפה יהיה להם פרנסה, מה ימלא אותם רוחנית, מאיפה יהיה להם סרטון קצרצר של הלכה יומית וכו', ואם ירמיהו הנביא היה עובר את מה שאנחנו עברנו בחיים הוא לא היה מדבר ככה...
כמובן שאחר כך כל אלו מתים ונטבחים על ידי שלוחי הקב"ה וחבל על דאבדין.
היה תנא שלא הבין איך יכול להיות שהיו עובדי ע"ז הרי זה הכי "מאהפן" שיש, ענה לו רבו שאם הוא היה חי באותו דור, הוא היה מנשק את שולי הגלימה של כומרי הע"ז.
עוד אלף שנה מהיום יקום אחד מגדולי ישראל וישאל את חבירו איך ייתכן שהיו אנשים שבהו במסך במשך רוב שנות חייהם והחזיקו בכל הכוח את השער של הגיהנום שלא ייסגר כי הם רוצים גם להיכנס לתוכו, יענה לו אותו גדול שייתכן שאם היה נולד וחי בדור שלנו הוא היה גם מאותם אלו שבוהים במסך, וכמובן שזה היה לצוירך משהו.
בידי כל אחד מעם ישראל יש את הבחירה להחליט האם הוא מחובר לע"ז ומפסיד לעצמו את הנצח, או שהוא מסכים לוותר על יצירת ה"דופמין" הרגעי ומרוויח לעצמו חיי נצח של חיבור לקב"ה.
ברור שאין להשוות ע"ז לבעלי חיבור לאינטרנט פרוץ, כי מי שעבד ע"ז ידע שהוא לא בסדר אבל רצה להתיר לעצמו עריות, אולם מי שמחזיק את האינטרנט הפרוץ מספר לעצמו סיפורים ובטוח שהוא בסדר, וגם אם הוא יודע שהוא לא בסדר הוא מספר לעצמו סיפורים שאבא בשמים אוהב אותו כמו שהוא ומקסימום כשיבוא המשיח הוא יזרוק לפח את המגנט בינו לשטן, ואבא יסלח לו כמו שאמר הרב מהטיקטוק "תניח תפילין והקב"ה יצביע עליך בגאווה" אז ק"ו אני שגם שומר שבת וגם נראה חרדי כלפי חוץ שאבא בשמים אוהב אותי כמו שאני.
ה"באסה" הגדולה שתהיה כשהמשיח יבוא אמורה להיות ה"באסה" הכי מדוברת בהיסטוריה מאז ומעולם, כי פתאום יהיו אנשים שיגלו שנגמר הזמן וההזדמנות לקנות כלים להתחבר לקב"ה, כי מה שעשה אדם במשך הזמן שחי בעולם הפיתויים עשה לעצמו, הוא לא עשה שום טובה לאף רב או לאבא שלו הוא עשה טובה רק לעצמו, וכשיבואו ימות המשיח שאין בהם חפץ הוא יישאר באותו מצב ריקני של אושר מלייקים או מבהייה ממושכת במלבן המשוקץ.
אין עוד הרבה זמן לימים האלו ובידינו להחליט האם אנו רוצים לשבת באולם של אלו שהיו נאמנים לקב"ה בדור של ייתי ולא אחמיניה, או לשבת ביציע של "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" כשלידינו ישבו עובדי הע"ז, המתייונים, דתן ואבירם, המשכילים וכל משומדי ישראל לדורותיהם אשר לא עמדו בפיתויים של זמנם.
נ.ב. אין כוונת הכותב להתעלם מאל תדון את האדם עד שתבוא... אולם לב יודע מרת נפשו כאשר יש לו זמנים קשים ואף אחד לא יודע מה הוא עושה בשקט...
באולם או ביציע
ג' אלפים שכ"א
אברומי צעד עם אביו ר' פוטיאל במעלה הרחוב, היתה זו שעה קשה לעם ישראל, האיום הגדול של השליט החזק בתבל הולך להתממש, הוא הולך לכבוש את ירושלים, ואמנם כבר מזמן אמר לנו ירמיהו הנביא להפסיק עם הע"ז שגורמת את כל הבלגן, אולם מי יתן לנו פרנסה אם לא הע"ז, איך נעביר את הזמן אם לא יהיה לנו ע"ז, תוך כדי הילוכם הם הבחינו באיזה משהו נדיר בשמים, לפתע השמים נהיו בצבע צהוב ובאמצע נהיה 2 חורים שחורים בחלק העליון ועוד חור בצורת ירח בחלק התחתון ממש כמו סמיילי, ר' פוטיאל אשר היה צריך להחזיק את הע"ז לצורך פרנסה, הוציא מיד מחיקו את הע"ז ותיעד את המתרחש תוך כדי שהוא שולח לכל חברי קבוצת הע"ז את הדרמה אשר מתחוללת מול עיניו, אחר כך המשיך ר' פוטיאל להסתכל על הע"ז, כמובן שהע"ז נתן לו סיפוק וכיף.
ר' פוטיאל שלח מיקום לכל החבר'ה ועד מהרה הרחוב התמלא בסקרנים שהביטו לשמים וכמובן ש----שיתפו בשביל לצבור לייקים.
ברגע אחד הכל השתתק, מה קרה? שאל אברומי את אביו, "אברומילה" ירמיהו הנביא הגיע בכבודו ובעצמו, מיד נפתחו שורות וכולם שרו "ימים על ימי מלך תוסיף" "לאורו" לאחר כמה דקות של כבוד התורה נשתתקו כולם, וירמיהו הנביא פתח את פיו.
"עם ישראל אם לא תעזבו את הע"ז הקב"ה יגלה אותנו מכאן" כל בעלי הע"ז הקשיבו, כיבדו, אולם אף אחד לא עזב את הע"ז, כי הרי מאיפה יהיה להם פרנסה, מה ימלא אותם רוחנית, מאיפה יהיה להם סרטון קצרצר של הלכה יומית וכו', ואם ירמיהו הנביא היה עובר את מה שאנחנו עברנו בחיים הוא לא היה מדבר ככה...
כמובן שאחר כך כל אלו מתים ונטבחים על ידי שלוחי הקב"ה וחבל על דאבדין.
היה תנא שלא הבין איך יכול להיות שהיו עובדי ע"ז הרי זה הכי "מאהפן" שיש, ענה לו רבו שאם הוא היה חי באותו דור, הוא היה מנשק את שולי הגלימה של כומרי הע"ז.
עוד אלף שנה מהיום יקום אחד מגדולי ישראל וישאל את חבירו איך ייתכן שהיו אנשים שבהו במסך במשך רוב שנות חייהם והחזיקו בכל הכוח את השער של הגיהנום שלא ייסגר כי הם רוצים גם להיכנס לתוכו, יענה לו אותו גדול שייתכן שאם היה נולד וחי בדור שלנו הוא היה גם מאותם אלו שבוהים במסך, וכמובן שזה היה לצוירך משהו.
בידי כל אחד מעם ישראל יש את הבחירה להחליט האם הוא מחובר לע"ז ומפסיד לעצמו את הנצח, או שהוא מסכים לוותר על יצירת ה"דופמין" הרגעי ומרוויח לעצמו חיי נצח של חיבור לקב"ה.
ברור שאין להשוות ע"ז לבעלי חיבור לאינטרנט פרוץ, כי מי שעבד ע"ז ידע שהוא לא בסדר אבל רצה להתיר לעצמו עריות, אולם מי שמחזיק את האינטרנט הפרוץ מספר לעצמו סיפורים ובטוח שהוא בסדר, וגם אם הוא יודע שהוא לא בסדר הוא מספר לעצמו סיפורים שאבא בשמים אוהב אותו כמו שהוא ומקסימום כשיבוא המשיח הוא יזרוק לפח את המגנט בינו לשטן, ואבא יסלח לו כמו שאמר הרב מהטיקטוק "תניח תפילין והקב"ה יצביע עליך בגאווה" אז ק"ו אני שגם שומר שבת וגם נראה חרדי כלפי חוץ שאבא בשמים אוהב אותי כמו שאני.
ה"באסה" הגדולה שתהיה כשהמשיח יבוא אמורה להיות ה"באסה" הכי מדוברת בהיסטוריה מאז ומעולם, כי פתאום יהיו אנשים שיגלו שנגמר הזמן וההזדמנות לקנות כלים להתחבר לקב"ה, כי מה שעשה אדם במשך הזמן שחי בעולם הפיתויים עשה לעצמו, הוא לא עשה שום טובה לאף רב או לאבא שלו הוא עשה טובה רק לעצמו, וכשיבואו ימות המשיח שאין בהם חפץ הוא יישאר באותו מצב ריקני של אושר מלייקים או מבהייה ממושכת במלבן המשוקץ.
אין עוד הרבה זמן לימים האלו ובידינו להחליט האם אנו רוצים לשבת באולם של אלו שהיו נאמנים לקב"ה בדור של ייתי ולא אחמיניה, או לשבת ביציע של "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" כשלידינו ישבו עובדי הע"ז, המתייונים, דתן ואבירם, המשכילים וכל משומדי ישראל לדורותיהם אשר לא עמדו בפיתויים של זמנם.
נ.ב. אין כוונת הכותב להתעלם מאל תדון את האדם עד שתבוא... אולם לב יודע מרת נפשו כאשר יש לו זמנים קשים ואף אחד לא יודע מה הוא עושה בשקט...
