בִּתְיָה בת פרעה. איתא במסכת כלה רבתי (פ"ג הכ"ג) "שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן, סרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, אליעזר עבד אברהם, ובן בנו של ר' יהודה הנשיא, ויעבץ, ויש אומרים אף ר' יהושע בן לוי".
[אודות חירם מלך צור, אביא בעז"ה מאמר נפרד ומורחב, ואם ירצו גם על כל שאר החיים הללו בע"ה]
"בתיה בת פרעה [זכתה לכך] לפי שגדלה למשה והצילתו מן המיתה" (בראשית רבתי פרשת חיי שרה). "רבי אבון בשם ר' יודה בן פזי אמר בתייה בת פרעה בכורה הייתה, ובזכות מה ניצולה [ממכת בכורות], בתפילתו של משה - דכתיב "טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה (משלי לא יח) בליל כתב, ליל שמורים הוא לה'". (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יז - ויהי בחצי הלילה).
כיצד הצילתו. איתא בסוטה (יב:) "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מלמד, שירדה לרחוץ מגלולי אביה... ותשלח את אמתה ותקחה... חד אמר ידה, וחד אמר שפחתה... [כי אם זו יד, אז] ליכתוב ידה, הא קמ"ל, דאישתרבב אישתרבובי, דאמר מר (מגילה טו:), וכן אתה מוצא באמתה של בת פרעה". לקחה אותו לבית אביה, ושם - בבית המשעבד, צמח הגואל.
אגב, במדרש (שמות רבה פרשה א כג) איתא דעה, כי לקתה בצרעת וירדה לרחוץ במימי היאור וז"ל "רַבָּנָן אָמְרִין, בַּת פַּרְעֹה מְצֹרַעַת הָיְתָה, לְפִיכָךְ יָרְדָה לִרְחֹץ, כֵּיוָן שֶׁנָּגְעָה בַּתֵּבָה נִתְרַפֵּאת, לְכָךְ חָמְלָה עַל משֶׁה וְאָהֲבָה אוֹתוֹ אַהֲבָה יְתֵרָה".
הייתה גם היא -כמו יעבץ [הוא עתניאל בן קנז (לפי רובם)]- קשורה לכלב בן יפונה, ובעצם הייתה אשתו. כך כתוב בדברי הימים (א' ד טו...) "וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה... וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד", מפרש רש"י "כלב הוא מָרֶד שמרד בעצת מרגלים". וז"ל הגמ' (מגילה יג.) "וכי מרד שמו? והלא כלב שמו! - אמר הקדוש ברוך הוא, יבא כלב שמרד בעצת מרגלים, וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה". ושואלת הגמ' (שם) אמאי קרי לה יהודייה, על שום שכפרה בעבודה זרה, דכתיב "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור" ואמר ר' יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה, שטבלה לגירות (המפרשים דנים בפרטי העניין להלכה).
אגב לכלב הייתה עוד אישה צדקת – היא מרים הנביאה אחות אהרן ומשה, אמו של חור (ראה רש"י שמות יז י).
אמרו רבותינו במדרש (ויקרא א ג) "וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה, [דרש] רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבִתְיָה בַּת פַּרְעֹה, משֶׁה לֹא הָיָה בְּנֵךְ וּקְרָאתוֹ בְּנֵךְ, אַף אַתְּ לֹא אַתְּ בִּתִּי וַאֲנִי קוֹרֵא אוֹתָךְ בִּתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה, בַּת יָהּ". עוד אמרו שם "אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חַיֶּיךָ מִכָּל שֵׁמוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ לְךָ אֵינִי קוֹרֵא אוֹתְךָ אֶלָּא בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאַתְךָ בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה - וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה - וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה".
על שבחה וגדולתה כותב הזוה"ק (במדבר קסז:) "בְּהֵיכָלָא חֲדָא, אִית בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, וְכַמָּה רִבּוֹא וְאַלְפֵי נָשִׁין, זַכְיָין בַּהֲדָהּ... כָּרוֹזֵי אַכְרִיזוּ, הָא דִּיּוּקְנָא דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא אָתֵי, וּבִתְיָה נַפְקַת לַאֲתָר דְּפַרְגּוֹדָא חֲדָא דְּאִית לָהּ, וְחָמָאת דִּיּוּקְנָא דְּמֹשֶׁה, וְסָגִידַת לְגַבֵּיהּ, וְאָמְרָה זַכָּאָה חוּלָקִי דְּרָבִיתִי נְהִירוּ דָּא. וְדָא אִיהוּ עִנּוּגִין דִּילָהּ, יַתִּיר מְכֻּלְּהוּ... אַהֲדְרַת לְגַבֵּי נָשִׁין, וְאִשְׁתַּדְּלָן בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. כֻּלְּהוּ בְּאִינּוּן דִּיוּקְנִין דַּהֲווֹ בְּהַאי עָלְמָא... וְכָל הָנֵי נָשִׁין, דְּיַתְבִין בַּהֲדֵי בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, אִקְרוּן נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת, דְּלָא אִצְטַעְרוּ בְּצַעֲרָא דְּגֵיהִנָּם כְּלַל".
ובמסכת דרך ארץ (פ"א הלכה יח) "תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואילו הן, חנוך, אליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, ויש אומרים, הוצא חירם מלך צור, והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי". ובאוצה"מ ('עשר גליות' פרשה ב) הביא "עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן חנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ויהושע בן לוי".
[אודות חירם מלך צור, אביא בעז"ה מאמר נפרד ומורחב, ואם ירצו גם על כל שאר החיים הללו בע"ה]
"בתיה בת פרעה [זכתה לכך] לפי שגדלה למשה והצילתו מן המיתה" (בראשית רבתי פרשת חיי שרה). "רבי אבון בשם ר' יודה בן פזי אמר בתייה בת פרעה בכורה הייתה, ובזכות מה ניצולה [ממכת בכורות], בתפילתו של משה - דכתיב "טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה (משלי לא יח) בליל כתב, ליל שמורים הוא לה'". (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יז - ויהי בחצי הלילה).
כיצד הצילתו. איתא בסוטה (יב:) "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מלמד, שירדה לרחוץ מגלולי אביה... ותשלח את אמתה ותקחה... חד אמר ידה, וחד אמר שפחתה... [כי אם זו יד, אז] ליכתוב ידה, הא קמ"ל, דאישתרבב אישתרבובי, דאמר מר (מגילה טו:), וכן אתה מוצא באמתה של בת פרעה". לקחה אותו לבית אביה, ושם - בבית המשעבד, צמח הגואל.
אגב, במדרש (שמות רבה פרשה א כג) איתא דעה, כי לקתה בצרעת וירדה לרחוץ במימי היאור וז"ל "רַבָּנָן אָמְרִין, בַּת פַּרְעֹה מְצֹרַעַת הָיְתָה, לְפִיכָךְ יָרְדָה לִרְחֹץ, כֵּיוָן שֶׁנָּגְעָה בַּתֵּבָה נִתְרַפֵּאת, לְכָךְ חָמְלָה עַל משֶׁה וְאָהֲבָה אוֹתוֹ אַהֲבָה יְתֵרָה".
הייתה גם היא -כמו יעבץ [הוא עתניאל בן קנז (לפי רובם)]- קשורה לכלב בן יפונה, ובעצם הייתה אשתו. כך כתוב בדברי הימים (א' ד טו...) "וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה... וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד", מפרש רש"י "כלב הוא מָרֶד שמרד בעצת מרגלים". וז"ל הגמ' (מגילה יג.) "וכי מרד שמו? והלא כלב שמו! - אמר הקדוש ברוך הוא, יבא כלב שמרד בעצת מרגלים, וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה". ושואלת הגמ' (שם) אמאי קרי לה יהודייה, על שום שכפרה בעבודה זרה, דכתיב "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור" ואמר ר' יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה, שטבלה לגירות (המפרשים דנים בפרטי העניין להלכה).
אגב לכלב הייתה עוד אישה צדקת – היא מרים הנביאה אחות אהרן ומשה, אמו של חור (ראה רש"י שמות יז י).
אמרו רבותינו במדרש (ויקרא א ג) "וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה, [דרש] רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבִתְיָה בַּת פַּרְעֹה, משֶׁה לֹא הָיָה בְּנֵךְ וּקְרָאתוֹ בְּנֵךְ, אַף אַתְּ לֹא אַתְּ בִּתִּי וַאֲנִי קוֹרֵא אוֹתָךְ בִּתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה, בַּת יָהּ". עוד אמרו שם "אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חַיֶּיךָ מִכָּל שֵׁמוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ לְךָ אֵינִי קוֹרֵא אוֹתְךָ אֶלָּא בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאַתְךָ בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה - וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה - וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה".
על שבחה וגדולתה כותב הזוה"ק (במדבר קסז:) "בְּהֵיכָלָא חֲדָא, אִית בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, וְכַמָּה רִבּוֹא וְאַלְפֵי נָשִׁין, זַכְיָין בַּהֲדָהּ... כָּרוֹזֵי אַכְרִיזוּ, הָא דִּיּוּקְנָא דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא אָתֵי, וּבִתְיָה נַפְקַת לַאֲתָר דְּפַרְגּוֹדָא חֲדָא דְּאִית לָהּ, וְחָמָאת דִּיּוּקְנָא דְּמֹשֶׁה, וְסָגִידַת לְגַבֵּיהּ, וְאָמְרָה זַכָּאָה חוּלָקִי דְּרָבִיתִי נְהִירוּ דָּא. וְדָא אִיהוּ עִנּוּגִין דִּילָהּ, יַתִּיר מְכֻּלְּהוּ... אַהֲדְרַת לְגַבֵּי נָשִׁין, וְאִשְׁתַּדְּלָן בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. כֻּלְּהוּ בְּאִינּוּן דִּיוּקְנִין דַּהֲווֹ בְּהַאי עָלְמָא... וְכָל הָנֵי נָשִׁין, דְּיַתְבִין בַּהֲדֵי בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, אִקְרוּן נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת, דְּלָא אִצְטַעְרוּ בְּצַעֲרָא דְּגֵיהִנָּם כְּלַל".
ובמסכת דרך ארץ (פ"א הלכה יח) "תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואילו הן, חנוך, אליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, ויש אומרים, הוצא חירם מלך צור, והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי". ובאוצה"מ ('עשר גליות' פרשה ב) הביא "עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן חנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ויהושע בן לוי".
