א} מקובל מאוד שאנשים נוסעים על קברי הצדיקים, מתפללים ומבקשים, וזוכים לישועות.
במאמר זה נתייחס לצורה הראויה איך להתפלל בקבר הצדיק, שלא יהא בזה שום בעיה הלכתית, מצד האיסור של "דורש אל המתים".
(הבהרה: איני מתייחס במאמר זה לכלליות הענין של "דורש אל המתים", האם הכוונה לבקשות מהמתים, או דווקא הלן בבית הקברות וכו',
וכן איני מתייחס לעצם העניין, האם יש בזה משום לבקש בקשות מאמצעי מסוים מלבד מה' יתברך, וכל זאת מחמת אריכות הענין),
ב} ומקודם נראה את העניין שהצדיקים במיתתם יש להם כוח יותר מבחייהם.
והוא ממה שכתוב בזוהר (פרשת אחרי, דף ע' וע"א) שמקשה, מדוע כשהעולם צריך לגשם - הולכים על קברי הצדיקים,
הרי כתוב שאסור לדרוש אל המתים?
ומבאר הזוהר, שרק הגויים הרשעים קרויים מתים, אבל הצדיקים תמיד נקראים חיים,
ועוד אומר הזוהר, שכשעם ישראל מגיע אל קברי הצדיקים, הוא מגיע לקראת הקב"ה בתשובה ובלב שבור,
וזה כדי שנשמות הצדיקים יבקשו רחמים על כלל ישראל,
ומסיים הזוהר, שעל זה שנינו, שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, שהצדיק בחייו נמצא רק בעולם הזה,
וכשנסתלק נמצא גם בעולם הזה וגם בעוד עולמות, ומקשר זאת לחלקי נפש רוח ונשמה של הצדיק, עיין שם.
ג} וכן רואים, שאפילו אם רק מזכירים את זכות הצדיקים, אפילו בלי להיות על קברם - זה מועיל מאוד, ומעורר זכות על עם ישראל,
וכמו שמצינו במדרש רבה (פרשת כי תשא, פרשה מ"ד סימן א'), לגבי מעשה העגל, על הפסוק "זכור לאברהם ליצחק וכו',
שכיון שהזכיר משה רבינו את זכות המתים, אברהם יצחק ויעקב, מיד נענה, שכתוב שם מיד "וינחם ה' על הרעה" וכו',
וכן אליהו הנביא בהר הכרמל, נענה לאחר שהזכיר את זכות המתים,
שכתוב שם:"ה' אלוקי אברהם יצחק וישראל...", ומיד אח"כ: "ותפול אש ה'...", ע"כ תוכן דברי המדרש בקיצור.
ד} וכ"ש שמגיעים אל מקום קברי הצדיקים, מעוררים הצדיקים את זכותם על מי שמגיע על קברם,
וזה מצינו ביעקב אבינו שאמר ליוסף "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל... ואקברה בדרך אפרת,
ומפרש רש"י שזה יהיה לעזרה לכלל ישראל, כשיצאו לגלות על ידי נבוזראדן,
יעברו דרך בית לחם, ורחל יוצאת ובוכה, והקב"ה ינחם אותה ומשיב לה "יש שכר לפעולתך".
וכן מובא בגמ' (סוטה דף יד.) מפני מה נסתתר קברו של משה?
שה' יודע שיחרב בית המקדש ויגלו ישראל מארצם,
ואם יידעו את מקום קברו של משה, ילכו לשם ויאמרו לו: "משה רבינו עמוד בתפילה בעדינו",
ומשה רבינו ילך אצל השי"ת ויבטל את הגזירה, ולכן נסתתר קברו של משה.
וכן מצינו אצל כלב בן יפונה, (גמ' שם דף לד:) כשהלך לרגל את ארץ ישראל, הלך להשתטח על קברי האבות בחברון,
והתפלל ואמר להם: "אבותיי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים".
ומכל הנ"ל רואים כמה גדול כוחם של הצדיקים, אפילו רק כשמזכירים את זכותם,
ומכ"ש שמגיעים על קברם, זה מעורר את זכותם.
ה} אך בזה צריך להזהר, באופן התפילה שמתפללים, כי יש שלושה אופנים איך לבקש על קברי הצדיקים,
א. שמבקשים מהצדיק בקשות, כאילו הצדיק יש ביכולתו להושיענו, וזה אסור לכו"ע (לכל השיטות שנביא להלן),
וממש גובל עם כפירה, שיש כביכול אמצעי שיכול לעזור לנו מבלעדי השי"ת בלבד,
ב. יש סוג תפילה, שמבקשים מהצדיק, שילך בכוחו הגדול שיש לו, אצל השי"ת,
והוא יעתיר עלינו בתפילתו אצל השי"ת להושיענו, ויחוס ה' עלינו בזכות תפילת הצדיק,
ג. ויש סוג שלישי, שאין מבקשים מהצדיק בקשות כלל,
אלא רק מבקשים מהשי"ת שיחוס עלינו בזכות הצדיק הטמון פה, והצדיק מעצמו כבר יוצא ומתפלל אל השי"ת.
ו} דברי המהרי"ל:
הבאר היטב (באו"ח סימן תקפ"א ס"ק י"ז) מביא את דברי המהרי"ל, וזה לשונו:
והמתפלל על קברי הצדיקים, אל ישים מגמתו נגד המתים,
אך יבקש מה' יתברך שיתן עליו רחמים, בזכות הצדיקים שוכני עפר, ע"כ.
ומסביר החיי אדם (כלל קל"ט) שזה משום דורש אל המתים,
ולכן צריך להתפלל רק אל ה' ולא אל הצדיקים כלל,
וכן מביאו המשנ"ב להלכה (בסימן תקפ"א בסופו), ועוד הרבה אחרונים פוסקים כן,
ז} ובפרי מגדים (או"ח סימן תקפ"א שם, אשל אברהם ד"ה על) מקשה על המהרי"ל,
וז"ל: ובסידור מענה לשון, יש תפילות מה שאומרים על הקברים, משמע קצת שמבקשים מאת הנפש שיליץ טוב בעדנו, עכ"ל,
הרי רואים שכבר מדורות קודמים נהגו להתפלל אל המתים בעצמם, וא"כ מדוע המהרי"ל אוסר?
ובשו"ת מנחת אלעזר לאדמו"ר ממונקאטש (ח"א סימן ס"ח) מחדש,
שהמהרי"ל התכוון בדבריו, לשלול את סוג התפילה הראשון שהובא לעיל,
היינו, שאסור להתפלל אל הצדיק עצמו כאילו יש לו כוח בעצמו להושיעו,
אבל אם מתפללים ומבקשים מהצדיק, שימליץ טוב בעדו אצל השי"ת - לזה גם מודה המהרי"ל שמותר,
ומביא המנחת אלעזר הרבה ראיות לזה, מכלב בן יפונה שהובא לעיל (במאמר הקודם, אות ד'),
ומוסיף עוד להביא ראיות רבות, ביניהם מהגמ' חגיגה (דף טז:),
שרבי יהודה בן טבאי היה משתטח כל ימיו על קברו של אותו הרוג (לבקש ממנו מחילה),
וכן מביא מהאריז"ל שהיה שולח את תלמידיו לקברי הצדיקים, לבקש מהם שיגלו לו סתרי תורה,
ועוד הרבה ראיות לזה.
[אגב, פלא הוא, שאינו מביא ראיה מהמדרש על משה רבינו,
שנסתתר קברו כדי שלא יוכלו ישראל בצאתם לגלות,
לילך אליו ולבקש ממנו שיעמוד בתפילה בעדם שלא ייגלו מארצם, (הובא במאמר הקודם, אות ד'),
ואולי בגלל שאכן זה לא קרה בפועל, מאחר שאכן נסתתר קברו של משה,
ובאמת לא ביקשו בני ישראל ממשה דבר, לכן אינו מביא ראיה מסיפור שלא קרה, רק ממעשים שהיו],
ומסכם המנחת אלעזר, שלא רק שאין איסור בדבר, אלא אפילו מצוה יש בזה, והצדיקים לא היו עושים דברים כאלו, אם אכן זה אסור,
אלא כנזכר לעיל, שמה שאסר המהרי"ל, הייתה כוונתו על אלו שמתפללים לצדיק עצמו, כאילו הוא יכול להושיעו,
[ואפשר להעיר, שמסיפור הדברים של יעקב ליוסף, לגבי קבורת רחל אמנו,
משמע שם שבני ישראל יבכו אל השי"ת, ורחל מעצמה תצא ותתפלל אל ה', עד שיענה לה ה' יש שכר לפעולתך].
ח} ובמהר"ם שיק (שו"ת או"ח ח"ד תשובה רצ"ג)
מביא ליישב את דברי כלב בן יפונה, על תפילתו אל האבות עצמם,
ואומר שכלב התכוון על דרך הפלגה, (ובלשונו: לרכך ולהתמוגג לבבו),
ולא שהתכוון לבקש אל האבות עצמם,
ומביא ראיה לזה מרבי אלעזר בן דודריא, שאמר,
הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, לא שאכן ביקש רחמים מהם, אלא להוציא את צערו אמר כן,
וכן כלב אמר גם כן בלשון הזה, ולא שביקש ממש מן המתים,
(ולפלא הוא, שיש עוד הרבה לשונות כאלו בגמרא,
וכמו שהמנחת אלעזר מביא הרבה דוגמאות, וזה לא תירץ במהר"ם שיק כלל,
ועוד פלא עצום, שהמנחת אלעזר בתשובה הנ"ל מביא את דברי המהר"ם שיק,
ואינו מתייחס כלל לטענת המהר"ם שיק, שכלב התפלל רק על דרך הפלגה,
ואולי משום שהוא מבי הרבה ראיות נוספות לזה, שלא תירץ המהר"ם שיק,
ולכן לא חשש שלא להתייחס לזה, כי ממילא יש עוד ראיות).
ט} ומעתה באנו לענין נוסף,
מה שמצוי ביותר שמתפללים על קברי הצדיקים, ומבקשים בקשות,
ויוצא הרבה פעמים הלשון "הצדיק, עזור לי" וכדומה,
שלכאורה לא מצאנו לו מי שהתיר, שהרי מזה משמע, שהצדיק יש בכוחו לעזור לו.
אך גם זאת ניתן לתרץ, וזה ע"פ משל,
כשאדם חולה במחלה אנושה, ומגיע לרבו ואומר לו: רבי, עזור לי, הושיע אותי,
ובודאי שהאדם אינו חושב לרגע, שרבו הוא מכשף, ויודע לרפאותו לבדו מבלי השי"ת ח"ו,
אלא יודע בנפשו ומבין מאליו, שהצדיק יכול רק לבקש מהשי"ת,
וזה הוא מתכוון לבקש מהצדיק שיעשה ככל יכולתו, שיבקש עליו אצל השי"ת,
והאדם מאמין שזכות צדקתו של הצדיק - יש בה כוח גדול ביותר אצל השי"ת, לקבל תפילתו ביותר,
וכן הוא גם אצל קבר הצדיק, כשאדם אומר לצדיק "עזור לי", הוא אינו מתכוון שהצדיק יפתור לו את בעיותיו,
אלא כוונתו היא, שהצדיק למעלה יעורר רחמים אצל השי"ת עליו, וה' יושיעו בזכות תפילת הצדיק,
וזה פירוש דברי המנחת אלעזר,
י} ומכל מקום הכי כדאי להתרגל,
שבכל פעם שמתפללים אצל קבר הצדיק, אז במקום לומר לצדיק בלשון "עזור לי",
יאמר "התפלל בעדי" או תעשה מה שתוכל בעבורי אצל השי"ת,
ונוסח תפילה כזה הוא בודאי יותר נכון, בכדי להסתלק מן הספק,
וכן כך היא נוסחתם של רבותינו, "בקשו עלי רחמים" ו"עמוד בתפילה בעדנו",
ומי שמתרגל בזה - זה כבר יוצא לו "אוטומטית" מהפה בלשון הזה.
יא} ומכאן רואים את המעלה בקברי הצדיקים, כלומר מקום קבורתם,
שיש למקומות אלו קדושה מיוחדת, ומסוגל ביותר לפעול במקומות כאלו לקבלת התפילות,
ולזכות לישועות ברוחני ובגשמי , ה' יזכנו.
נ.ב. בחלק מהדברים נעזרתי בספר הנפלא אדמת קודש של הרב מרדכי גרוס,
מי שרוצה הרחבה בעניינים אלו, ועוד נושאים רבים שמקוצר הזמן והדף לא הארכתי בהם, ילך לעיין שם וימצא נחת.
במאמר זה נתייחס לצורה הראויה איך להתפלל בקבר הצדיק, שלא יהא בזה שום בעיה הלכתית, מצד האיסור של "דורש אל המתים".
(הבהרה: איני מתייחס במאמר זה לכלליות הענין של "דורש אל המתים", האם הכוונה לבקשות מהמתים, או דווקא הלן בבית הקברות וכו',
וכן איני מתייחס לעצם העניין, האם יש בזה משום לבקש בקשות מאמצעי מסוים מלבד מה' יתברך, וכל זאת מחמת אריכות הענין),
ב} ומקודם נראה את העניין שהצדיקים במיתתם יש להם כוח יותר מבחייהם.
והוא ממה שכתוב בזוהר (פרשת אחרי, דף ע' וע"א) שמקשה, מדוע כשהעולם צריך לגשם - הולכים על קברי הצדיקים,
הרי כתוב שאסור לדרוש אל המתים?
ומבאר הזוהר, שרק הגויים הרשעים קרויים מתים, אבל הצדיקים תמיד נקראים חיים,
ועוד אומר הזוהר, שכשעם ישראל מגיע אל קברי הצדיקים, הוא מגיע לקראת הקב"ה בתשובה ובלב שבור,
וזה כדי שנשמות הצדיקים יבקשו רחמים על כלל ישראל,
ומסיים הזוהר, שעל זה שנינו, שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, שהצדיק בחייו נמצא רק בעולם הזה,
וכשנסתלק נמצא גם בעולם הזה וגם בעוד עולמות, ומקשר זאת לחלקי נפש רוח ונשמה של הצדיק, עיין שם.
ג} וכן רואים, שאפילו אם רק מזכירים את זכות הצדיקים, אפילו בלי להיות על קברם - זה מועיל מאוד, ומעורר זכות על עם ישראל,
וכמו שמצינו במדרש רבה (פרשת כי תשא, פרשה מ"ד סימן א'), לגבי מעשה העגל, על הפסוק "זכור לאברהם ליצחק וכו',
שכיון שהזכיר משה רבינו את זכות המתים, אברהם יצחק ויעקב, מיד נענה, שכתוב שם מיד "וינחם ה' על הרעה" וכו',
וכן אליהו הנביא בהר הכרמל, נענה לאחר שהזכיר את זכות המתים,
שכתוב שם:"ה' אלוקי אברהם יצחק וישראל...", ומיד אח"כ: "ותפול אש ה'...", ע"כ תוכן דברי המדרש בקיצור.
ד} וכ"ש שמגיעים אל מקום קברי הצדיקים, מעוררים הצדיקים את זכותם על מי שמגיע על קברם,
וזה מצינו ביעקב אבינו שאמר ליוסף "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל... ואקברה בדרך אפרת,
ומפרש רש"י שזה יהיה לעזרה לכלל ישראל, כשיצאו לגלות על ידי נבוזראדן,
יעברו דרך בית לחם, ורחל יוצאת ובוכה, והקב"ה ינחם אותה ומשיב לה "יש שכר לפעולתך".
וכן מובא בגמ' (סוטה דף יד.) מפני מה נסתתר קברו של משה?
שה' יודע שיחרב בית המקדש ויגלו ישראל מארצם,
ואם יידעו את מקום קברו של משה, ילכו לשם ויאמרו לו: "משה רבינו עמוד בתפילה בעדינו",
ומשה רבינו ילך אצל השי"ת ויבטל את הגזירה, ולכן נסתתר קברו של משה.
וכן מצינו אצל כלב בן יפונה, (גמ' שם דף לד:) כשהלך לרגל את ארץ ישראל, הלך להשתטח על קברי האבות בחברון,
והתפלל ואמר להם: "אבותיי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים".
ומכל הנ"ל רואים כמה גדול כוחם של הצדיקים, אפילו רק כשמזכירים את זכותם,
ומכ"ש שמגיעים על קברם, זה מעורר את זכותם.
ה} אך בזה צריך להזהר, באופן התפילה שמתפללים, כי יש שלושה אופנים איך לבקש על קברי הצדיקים,
א. שמבקשים מהצדיק בקשות, כאילו הצדיק יש ביכולתו להושיענו, וזה אסור לכו"ע (לכל השיטות שנביא להלן),
וממש גובל עם כפירה, שיש כביכול אמצעי שיכול לעזור לנו מבלעדי השי"ת בלבד,
ב. יש סוג תפילה, שמבקשים מהצדיק, שילך בכוחו הגדול שיש לו, אצל השי"ת,
והוא יעתיר עלינו בתפילתו אצל השי"ת להושיענו, ויחוס ה' עלינו בזכות תפילת הצדיק,
ג. ויש סוג שלישי, שאין מבקשים מהצדיק בקשות כלל,
אלא רק מבקשים מהשי"ת שיחוס עלינו בזכות הצדיק הטמון פה, והצדיק מעצמו כבר יוצא ומתפלל אל השי"ת.
ו} דברי המהרי"ל:
הבאר היטב (באו"ח סימן תקפ"א ס"ק י"ז) מביא את דברי המהרי"ל, וזה לשונו:
והמתפלל על קברי הצדיקים, אל ישים מגמתו נגד המתים,
אך יבקש מה' יתברך שיתן עליו רחמים, בזכות הצדיקים שוכני עפר, ע"כ.
ומסביר החיי אדם (כלל קל"ט) שזה משום דורש אל המתים,
ולכן צריך להתפלל רק אל ה' ולא אל הצדיקים כלל,
וכן מביאו המשנ"ב להלכה (בסימן תקפ"א בסופו), ועוד הרבה אחרונים פוסקים כן,
ז} ובפרי מגדים (או"ח סימן תקפ"א שם, אשל אברהם ד"ה על) מקשה על המהרי"ל,
וז"ל: ובסידור מענה לשון, יש תפילות מה שאומרים על הקברים, משמע קצת שמבקשים מאת הנפש שיליץ טוב בעדנו, עכ"ל,
הרי רואים שכבר מדורות קודמים נהגו להתפלל אל המתים בעצמם, וא"כ מדוע המהרי"ל אוסר?
ובשו"ת מנחת אלעזר לאדמו"ר ממונקאטש (ח"א סימן ס"ח) מחדש,
שהמהרי"ל התכוון בדבריו, לשלול את סוג התפילה הראשון שהובא לעיל,
היינו, שאסור להתפלל אל הצדיק עצמו כאילו יש לו כוח בעצמו להושיעו,
אבל אם מתפללים ומבקשים מהצדיק, שימליץ טוב בעדו אצל השי"ת - לזה גם מודה המהרי"ל שמותר,
ומביא המנחת אלעזר הרבה ראיות לזה, מכלב בן יפונה שהובא לעיל (במאמר הקודם, אות ד'),
ומוסיף עוד להביא ראיות רבות, ביניהם מהגמ' חגיגה (דף טז:),
שרבי יהודה בן טבאי היה משתטח כל ימיו על קברו של אותו הרוג (לבקש ממנו מחילה),
וכן מביא מהאריז"ל שהיה שולח את תלמידיו לקברי הצדיקים, לבקש מהם שיגלו לו סתרי תורה,
ועוד הרבה ראיות לזה.
[אגב, פלא הוא, שאינו מביא ראיה מהמדרש על משה רבינו,
שנסתתר קברו כדי שלא יוכלו ישראל בצאתם לגלות,
לילך אליו ולבקש ממנו שיעמוד בתפילה בעדם שלא ייגלו מארצם, (הובא במאמר הקודם, אות ד'),
ואולי בגלל שאכן זה לא קרה בפועל, מאחר שאכן נסתתר קברו של משה,
ובאמת לא ביקשו בני ישראל ממשה דבר, לכן אינו מביא ראיה מסיפור שלא קרה, רק ממעשים שהיו],
ומסכם המנחת אלעזר, שלא רק שאין איסור בדבר, אלא אפילו מצוה יש בזה, והצדיקים לא היו עושים דברים כאלו, אם אכן זה אסור,
אלא כנזכר לעיל, שמה שאסר המהרי"ל, הייתה כוונתו על אלו שמתפללים לצדיק עצמו, כאילו הוא יכול להושיעו,
[ואפשר להעיר, שמסיפור הדברים של יעקב ליוסף, לגבי קבורת רחל אמנו,
משמע שם שבני ישראל יבכו אל השי"ת, ורחל מעצמה תצא ותתפלל אל ה', עד שיענה לה ה' יש שכר לפעולתך].
ח} ובמהר"ם שיק (שו"ת או"ח ח"ד תשובה רצ"ג)
מביא ליישב את דברי כלב בן יפונה, על תפילתו אל האבות עצמם,
ואומר שכלב התכוון על דרך הפלגה, (ובלשונו: לרכך ולהתמוגג לבבו),
ולא שהתכוון לבקש אל האבות עצמם,
ומביא ראיה לזה מרבי אלעזר בן דודריא, שאמר,
הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, לא שאכן ביקש רחמים מהם, אלא להוציא את צערו אמר כן,
וכן כלב אמר גם כן בלשון הזה, ולא שביקש ממש מן המתים,
(ולפלא הוא, שיש עוד הרבה לשונות כאלו בגמרא,
וכמו שהמנחת אלעזר מביא הרבה דוגמאות, וזה לא תירץ במהר"ם שיק כלל,
ועוד פלא עצום, שהמנחת אלעזר בתשובה הנ"ל מביא את דברי המהר"ם שיק,
ואינו מתייחס כלל לטענת המהר"ם שיק, שכלב התפלל רק על דרך הפלגה,
ואולי משום שהוא מבי הרבה ראיות נוספות לזה, שלא תירץ המהר"ם שיק,
ולכן לא חשש שלא להתייחס לזה, כי ממילא יש עוד ראיות).
ט} ומעתה באנו לענין נוסף,
מה שמצוי ביותר שמתפללים על קברי הצדיקים, ומבקשים בקשות,
ויוצא הרבה פעמים הלשון "הצדיק, עזור לי" וכדומה,
שלכאורה לא מצאנו לו מי שהתיר, שהרי מזה משמע, שהצדיק יש בכוחו לעזור לו.
אך גם זאת ניתן לתרץ, וזה ע"פ משל,
כשאדם חולה במחלה אנושה, ומגיע לרבו ואומר לו: רבי, עזור לי, הושיע אותי,
ובודאי שהאדם אינו חושב לרגע, שרבו הוא מכשף, ויודע לרפאותו לבדו מבלי השי"ת ח"ו,
אלא יודע בנפשו ומבין מאליו, שהצדיק יכול רק לבקש מהשי"ת,
וזה הוא מתכוון לבקש מהצדיק שיעשה ככל יכולתו, שיבקש עליו אצל השי"ת,
והאדם מאמין שזכות צדקתו של הצדיק - יש בה כוח גדול ביותר אצל השי"ת, לקבל תפילתו ביותר,
וכן הוא גם אצל קבר הצדיק, כשאדם אומר לצדיק "עזור לי", הוא אינו מתכוון שהצדיק יפתור לו את בעיותיו,
אלא כוונתו היא, שהצדיק למעלה יעורר רחמים אצל השי"ת עליו, וה' יושיעו בזכות תפילת הצדיק,
וזה פירוש דברי המנחת אלעזר,
י} ומכל מקום הכי כדאי להתרגל,
שבכל פעם שמתפללים אצל קבר הצדיק, אז במקום לומר לצדיק בלשון "עזור לי",
יאמר "התפלל בעדי" או תעשה מה שתוכל בעבורי אצל השי"ת,
ונוסח תפילה כזה הוא בודאי יותר נכון, בכדי להסתלק מן הספק,
וכן כך היא נוסחתם של רבותינו, "בקשו עלי רחמים" ו"עמוד בתפילה בעדנו",
ומי שמתרגל בזה - זה כבר יוצא לו "אוטומטית" מהפה בלשון הזה.
יא} ומכאן רואים את המעלה בקברי הצדיקים, כלומר מקום קבורתם,
שיש למקומות אלו קדושה מיוחדת, ומסוגל ביותר לפעול במקומות כאלו לקבלת התפילות,
ולזכות לישועות ברוחני ובגשמי , ה' יזכנו.
נ.ב. בחלק מהדברים נעזרתי בספר הנפלא אדמת קודש של הרב מרדכי גרוס,
מי שרוצה הרחבה בעניינים אלו, ועוד נושאים רבים שמקוצר הזמן והדף לא הארכתי בהם, ילך לעיין שם וימצא נחת.
